פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
היי שרון יוצא לי לכתוב בפורום הזה.. יש לי ocd בעיקר במערכת יחסים ונטיה מינית אני חיה 5 שנים עם בן זוג אהוב עם התקדמות למיסוד היחסים. כשהייתי צעירה חוויתי הטרדות מיניות מגברים. בלבול בכל שקשור בנטייה. מבחינה נפשית התחברתי לנשים. חיפשתי סוג של קשר רגשי מבחינה פיזית נטו נמשכתי לגברים. הייתה לי תמיד תוכנית גיבוי שאם לא אצליח להתאהב רגשית בגבר. אחיה עם חברה או משהו גם הייתי עושה דברים בלא שעת אלא מתחושת חיפוש עצמי כי הרגשתי אבודה. המצב מאד השתנה ועובדה לסבית אני לא יש לי בן זוג והיחסים מדהימים. אבל.. בכל תקופה של לחץ או חוסר ביטחון בקשר הנוכחי עקב משבר או פרידה אני נתקפת במחשבות אובססביות על אם אני אוהבת אותו מספיק. או אם לא הרגשתי משהו מסויים שרציתי אז אני לסבית. רגע ואם בעבר התנסית וזה גם לא הכי הגעיל אותך מה זה אומר ואינזפור מחשבות הפעם המחשבות באו בצורה הפוכה וקשה יותר. שאני כבר חושבת ואומרת לעצמי שאולי לחיות עם אישה זה עדיף. ואולי תעשי את זה. ואולי את כן אוהבת בנות כי בעבר הרחוק הרגשת או חווית דברים.. יש רגעים שאני מבינה שזה רק המחשבות. ויש רגעים שזה משתלט ואני כבר לא יודעת מי נגד מי. כאילו אם בגיל 17 הרגשתי בלבול וניסיתי. מי ישמע מה כן. הייתי יוצאת למסיבות גייז עם ידידים הומואים שלי והייתי פתוחה להתנסות. זה נתקע לי בראש וכל הזמן מהדהד לי את כזו. את כנראה חיה בשקר. אני בטיפול cbt אבל בכל זאת רציתי לכתוב. אני בתקופה שונה בחיים וכל כמה זמן שיש פיק של האוסידי זה לא מניח לי חשוב לציין שביום יום אני לא חושבת על נשים או ברצון להיות איתן. רק כשמגיע פיק של האוזידי זה תוקף אותי. ואז יש בי תחושה שאני חיה חיי שקר. וכבר חושבת כדי להרגיע את המועקה והחרדה כאילו להתנהג לפי המחשבה ולשחרר את עצמי. כאילו
היי קרן, אני שמחה לשמוע שאת בטיפול, וככל הנראה את לומדת שם את הדרך הנכונה להתמודד עם המחשבות שלך. כדאי ללכת עם התסריט, ולדמיין לעצמך שאת אכן מתנהגת לפי המחשבות שלך- כולל כל מה שקורה לאחר מכן. הדבר הכי חשוב, כמובן, הוא לא "להתרגש" מן המחשבות כאשר הן באות, ולא לתת יותר מדי תשומת לב להרגשה הרעה שהן מעוררות. מקווה שאת מרגישה שיפור ושאת בדרך הנכונה החוצה. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
אני לא יודעת שרון, כאילו איפשהו בשביל להקל על המחשבות אני אומרת לעצמי שאולי ע"פ סולם קינסי יש לי נטייה קלה כדי להשתחרר מזה אבל זה בעיקר פחד ודאגה לעתיד, כמה שאני רואה את עצמי מתחתנת עם הבן זוג שלי זה מציק לי ואני כבר חרדה מזה ואומרת שאולי זה חוזר כל פעם כי אני חיה בהדחקה
היי, לפני כחמש שנים אובחנתי כסובל מocd מחשבות בנושא זוגיות. מאז טופלתי בשיטת cbt והיום אני נשוי באושר ללא מחשבות בנושא זה בכלל;) לאחרונה אני מרגיש את אותן התופעות של המחשבות וה ocd רק בנושא העבודה. האם ocd יכול פשוט להתחלף ולהתלבש על נושא אחר? האם זה הופך את התופעה להפרעה חרדתית כוללת? אני בינתיים מיישם את הכלים שרכשתי בהתמודדות עד כה תודה!
מה שאתה מתאר זה משהו שהוא מוכר לי אני גם חווה אותו הייתי מעוניינת לדבר איתך בנושא אולי זה יעזור לשנינו.
ראית את התשובה שקיבלתי? עניתי לתשובה גם תגובה. תודה דנה אבל אני מרגיש שאני יודע כיצד לנהוג. אם ובמידה ואת עדיין רוצה לדבר אני מתקשה לחשוב על דרך שכן אני מעוניין להשאר אנונימי בהצלחה!
שלום לך, התשובה היא בהחלט כן. OCD יכול להחליף נושא ולהופיע בצורות אחרות. זה אינו הופך אותו להפרעה אחרת, אלא זה עדיין אותו CD בשינוי אדרת. גם לאחר שה- OCD נעלם בעקבות טיפול, מחשבות טורדניות באותו נושא או בנושא אחר יכולות לצוץ במהלך החיים. אפשר לומר, שה- OCD "בודק" אם יש לו פתח לחזור שוב. התגובה שלך ל"בדיקה" הזו היא מאוד משמעותית, מאחר שהיא תקבע האם ה- OCD יחזור או לא. בעיניי, זה אחד הדברים החשובים ביותר שנלמדים בטיפול CBT- מה לעשות אם וכאשר תצוץ מחשבה טורדנית כזו או אחרת בעתיד, וכיצד לא לתת לה להתפתח שוב ל- OCD. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
תודה רבה על תשובתך.בהחלט פעלתי לפי מה שלמדתי וכבר רואים שיפור. הכל באמת טמון בזה שלא צריך לפחד מהתגובות שה או סי די מעלה ולקבל אותן ללא רצון לשנות. דנה, לי זה עזר. אני מקווה שגם לך
שרון שלום, אני בת 28, מטופלת בטיפול הנתהגותי קוגנטיבי מזה 8 חודשים בערך. הטיפול החל כמענה לצורך בהפרעה טורדנית כפייתית, בעיקר במערכות יחסים. לאחר מעבר של משבר מאוד משמעותי שהטיפול ליווה אותו, אני ממשיכה בטיפול (למרות שאני אחרי המשבר) כיוון שמרגישה צורך בכך. לצערי, יש לי הפרעה שמלווה אותי מגיל מאוד קטן, לפי מה שאני זוכרת בערך מגיל 15....ההפרעה היא תלישת שיער מהקרקפת, וזה משהו שמלווה אותי תמיד באופן יומיומי, יש תקופות שזה ממש משמעותי ויש תקופות שפחות.....זה משהו שמאוד חשוב לי להעלות בטיפול אל מול המטפלת שלי..כי אם כבר אני בטיפול אז כבר לטפל בכל מה שצריך(: ....העניין הוא שזה משהו שלעולם לא סיפרתי לאף אחד ואני ממש מתביישת בזה ..אני ממש רוצה להעלות את זה בטיפול, אך אני מרגישה שאני לא מסוגלת להוציא את זה מהפה שלי אל מול המטפלת. זה ממש מכביד עליי ודיי יוצר אצלי מצוקה אני מרגישה שאני חייבת לטפל בזה ולהגיד לה ( גם אם הטיפול הספציפי לא יהיה איתה אלא היא רק תכווין אותי), אבל אני ממש לא יודעת איך לעשות את זה ואיך לספר... אשמח לעזרתך
היי רוני, אני מבינה שקשה לספר למטפלת משהו שאת מתביישת בו, שלא סיפרת מעולם לאף אחד אחר. מצד שני, אני בטוחה שה"וידוי" יהיה משחרר מאוד. כאשר שומרים בעיה תחת מעטה של סודיות, היא הופכת לגדולה ונוראה יותר. הסרת מעטה הסודיות לא רק מקטינה אותה, אלא הופכת אותה לבת פתרון. בנוסף, אני בטוחה שהמטפלת שלך כבר נתקלה במקרים רבים כאלה וטיפלה בהם. מה שתספרי לה לא יפתיע אותה, וודאי שלא יזעזע אותה. אין "דרך נכונה" לספר לה, את יכולה פשוט לומר לה שיש לך משהו נוסף לספר לה, שעד כה לא שיתפת אותה בו, ושהיית שמחה לטפל גם בזה. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
לפני כמה שנים חוויתי התקף הפרעה טורדנית, בעבר הייתי בקשר ארוך עם בחור שהתעלל בי ריגשית ונתן תחושה שלא בטוח בקשר וזה גרם לי להתקף פעם ראשונה וזה התבטא אצלי באיסוף מידע אינסופי הקשור בפרידות ובחרדה שזה שעורר בי. עזבתי את כל הפעילויות החשובות, והתעסקתי רק בזה עד שנרגעתי. בהתקף עצמו יכולתי להתקשר כמה פעמים לבכות לבחור עד שנרגעתי. אותו התקף התעורר כשפוטרתי בדרך אכזרית בעבודה, גילתי יום אחד במגירה אישור פרסום מודעה חיפוש למשרה שלי. זה גרם לי למשבר עמוק ואז נטלתי ציפרלקס והייתי בטיפול ארוך שעזר לי מאוד..נפרדתי מהחבר והעבודה יחדיו. כיום אני נשואה באושר עם אדם נפלא שמעולם לא עורר אצלי התקף. כרגע בהריון ושוב חשה התקף מהעבר עם חרדה ואיסוף מידע על מומים בעובר וכל סיבוכי הריון אני משקיעה בזה זמן רב מאוד ...וזה מחזיר אותי לאחור. ופוגע בתיפקודי מקווה שהבנת את המצוקה שאני חשה כעת, אני לא זקוקה לאישור אחרים בכדי להירגע, אני אוספת מידע רב על מקור החרדה שגם גוזל את זמני היקר ומכניס אותי לחרדה מיותרת, מה את ממליצה לי? תודה על פורום נפלא כזה רק היום הכרתי
היי מיה, בכלל לא בטוח שמדובר ב- OCD, לפי התיאור שלך. מה שבטוח, מדובר בחרדה. יכול להיות שיש לה בסיס הגיוני (בניגוד למחשבות טורדניות, שאינן הגיוניות), אבל כמובן שהעיסוק בכך מוגזם. העיסוק והחרדה לא פרופורציונליים לסיכון האמיתי, וזה נפוץ כשמדובר בחרדות הקשורות בבריאות. העיסוק המוגזם ואיסוף החומר רק מגביר את החרדה בטווח הארוך, ולכן הדבר המומלץ ביותר הוא להפסיק זאת לאלתר, בידיעה שזה יחמיר את המצב. כדאי לעסוק בדברים אחרים, שמעניינים ומעשירים את עולמך, ולא באיסוף המידע שלא יתרום דבר. איסוף המידע נעשה כמעין "הרגעה" כדי לחוש שליטה, אך בסופו של דבר הוא רק גורם לתלות באישורים, ולפעמים כשנתקלים במידע מלחיץ, החרדה רק גוברת. אם קשה לך להפסיק את ההתנהגות המרגיעה, כדאי לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) שיסייע לך בכך וילמד אותך להתמודד עם המחשבות. שיהיה בשעה טובה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
בגלל העיסוק יתר הזה שאני מתעסקת בדבר ממנו אני פוחדת זה לא נחשב כאובססיה???, למשל אוספת מידע רב על מומים בעובר ובעצם רק נכנסת לפאניקה אדירה.אני לא סובלת ממחשבות מטרידות, רק מחרדות שגוזלות לי כוחות. כי כל חרדה גורמת לי לרוץ למחשב ולמצוא מידע..במקום לקבל תמיכה ממשפחה וחברים.המידע מעולם לא מרגיע אותי אבל כן נותן לי תחושת שליטה עם מה אני עלולה להתמודד.טיפול CBT עוזר בכך ? תודה על התשובה ועל הפורום
אחי אובחן לפני כארבע שנים בocd לאחר מחשבות טורדניות וטקסים ארוכים בכל תפקודו במקביל לטיפול תרופתי של 40 מג ציפרלקס היה בטיפול התנהגותי כחצי שנה והסתיים הטיפול מאז ניסה להתמודד לבד.הטקסים לא נעלמו כליל אך הפכו מינורים ונסבלים. בחודשים האחרונים החלה נסיגה והטקסים והמחשבות לא מרפים כולל סימפטומים של התקפי חרדה ( דופק חולשה ועוד). הוא מתמיד בנטילת התרופה אך מסרב בתוקף לחזור לשיחות. שאלתי היא באשר לתרופה , האם ייתכן שהיא לא משפיעה עליו יותר? אולי יש צורך להעלות מינון( למרות שהבנתי שזה המינון המקסימלי) אולי יש תרופה אחרת שתשפיעה יותר או שבכלל אין מה לשנות במובן הטיפול התרופתי והמוקד הוא רק בשיחות של טיפול התנהגותי?
היי שרון, כנראה שאחיך סיים את הטיפול כי הוא בחר לסיים בנקודה זו, ונשמע שזה קרה לפני שהגיע למטרה הסופית של הטיפול. לדעתי, כדאי להמשיך עד שאין עוד צורך בתרופות ואין טקסים כלל. אם הם מינוריים אבל עדיין קיימים, זה תמיד יכול לחזור. כנראה הוא הגיע למצב שהוא מצליח לחיות לצידם והם פחות מפריעים לו. בהחלט ייתכן מצב בו האפקטיביות של התרופה יורדת. 40 מיליגרם הם מינון גבוה מאוד, אני לא פסיכיאטרית אבל איני חושבת שאפשר לעלות עוד. כמובן שאפשר להחליף תרופה, פסיכיאטרים גם נוהגים לשלב טיפול בתרופות אנטי פסיכוטיות שמסייעות לפעולה של ה- SSRI. אם אחיך מסרב לחזור לשיחות, גם אצל מטפל אחר, אפשר לנסות את זה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
היי שרון לפני חודשיים הפסיכיאטר נתן לי פלוטין (בעקבות מחשבות טורדניות) לקחתי את זה משהו כמו חמישה ימים והפסקתי כי הרגשתי שאין לי צורך בהם חשבתי לחזור לקחת את הפלוטין שוב בעקבות מחשבות שמידי פעם חוזרות אך שכחתי איך נוטלים את הכדור ולא מוצאת הוראות בדף של התרופה.. תודה :)
שלום לך, נטילת תרופות פירושה אחריות על גופך ועל בריאותך. חזרי לתרופה רק אם את חושבת שאת יכולה ליטול את הטיפול כמו שצריך ולהתמיד בו. קחי בחשבון שלא תרגישי שינוי חיובי בהתחלה, אלא רק לאחר מספר שבועות מתחילת נטילת המינון המלא. אף אחד אינו יכול לתת לך הוראות לגבי התרופה מלבד הפסיכיאטר שלך. צרי איתו קשר ובקשי הנחיות, ולא בשום מקום אחר. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
אני מאוד אוהב את אישתי ומעריך אותה מאוד וידעתי שיש לה OCD לפני שהתחתנו, פשוט לעיתים קרובות היא רבה עם בני משפחתי ( לרוב אימא שלי ואחיותי). היא נעלבת מדברים שאני אפילו לא שם לב עליהם, ויכוחים איתה יכולים להימשך שעות, ואחרי הויכוח תמיד היא פשוט חייבת להתקשר למי שהיא התווכחה איתו כי היא מרגישה שהיא לא הסבירה את עצמה מספיק טוב וזה בדרך כלל מוביל לעוד ויכוח אפילו גדול יותר. היא מתחילה לריב בלי לקחת בחשבון את ההשלכות מהריב כגון זה שאימא שלי החליטה שהיא לא רוצה קשר איתה יותר וגם הקשר שלה עם שאר בני משפחתי בעייתי. בקיצור, מה אני יכול לעשות? כשאני מציע דברים כמו טיפול היא תמיד לוקחת את זה כביקורת עליה או שאני לוקח את הצד של המשפחה שלי בריב. הצעתי טיפול ואחרי ויכוח ארוך מאוד היא הסכימה בסוף אבל עדיין היא ממשיכה עם הריבים האלה. ניסיתי להציע לה להיפגש עם פסיכיאטר כי המינון של סרוקסט שלה לא עודכן כבר 10 שנים אבל היא לקחה את זה קשה מאוד ואני גם לא יודע עד כמה זה יהיה אפקטיבי אני אודה מאוד לכל מי שיכול להציע לי מה כדאי לי לעשות...
איך ocd קשור לריבים במשפחה שלך?
היי רון, אתה, למעשה, מתאר כאן שתי בעיות שונות. נשמע שהמריבות המשפחתיות דומיננטיות יותר מהחלק של ה- OCD. כדאי לנסות ולהסביר לאשתך שאתה רוצה שהיחסים במשפחה יהיו טובים, ונסה לעשות זאת בצורה לא מאשימה (בלי לומר "את כזו" או "את מתנהגת כך", אלא "אני הייתי רוצה שלא יהיו מריבות"). כדאי לחשוב על ניסוח מתאים שלא יישמע מאשים. טיפול תרופתי מחייב ביקורת של רופא, זו חוסר אחריות להמשיך ליטול טיפול תרופתי במשך תקופה ארוכה בלי לראות רופא. צר לי שהקופה מחדשת מרשמים באופן אוטומטי בלי לבקש חוות דעת מעודכנת פעם בתקופה. אולי הצגת עניין הטיפול התרופתי כעניין רפואי נטו, שעליה לקחת אחריות על בריאותה, יוכל לעזור לשכנע אותה לפחות לראות פסיכיאטר (לגבי OCD יש לפנות רק לפסיכיאטר ולא לרופא משפחה). לגבי טיפול פסיכולוגי, זה תלוי רק בה ובמוטיבציה שלה, והיא צריכה לחוש את הצורך והמצוקה על מנת לפנות לטיפול. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
היי שרון, האם את מטפלת בCBT גם דרך קופת חולים מכבי או רק באופן פרטי? תודה
היי הילה, על שאלות אישיות אני מנועה מלענות בפורום, ועונה במייל: [email protected] בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום, אני בן 24 ,מגיל קטן אני סובל ממחשבות טורדניות שמקשות עליי במהלך היום,בעבודה,בפנאי וכו . אני משתדל לעבוד על עצמי ובהתחלה עובד לי טוב,הבעיה נוצרת כאשר אני מקיים מגע מיני/מאונן (מצטער על הבוטות).אני בחור מסורתי,וברגע שאני חוטא בזה אני חש שהחטא מחזיר לי שוב פעם את הבעיות האלו חזרה .ניסיתי להפסיק עם כל דבר שקשור למין אך כל פעם אני נופל ושוב פעם נכנס ללופ של המחשבות הטורדניות. מיואש. שאלתי היא מה לדעתך אני צריך לעשות?
היי מאיר, אי אפשר להימנע מכל דבר שקשור למין, שכן זהו יצר טבעי של האדם. הניסיונות לדכא אותו רק יגבירו אותו וישאירו אותך עם תסכול, מה גם שהם לא ימנעו את הופעתן של המחשבות, בהזדמנויות אחרות. הדבר הטוב ביותר לעשות הוא, ללמוד לקבל יותר את היצר המיני ואת הפעילות המינית כדבר טבעי. עיסוק במין אינו גורם לבעיות. מה שגורם לבעיות הוא הפחד שלך מפני העיסוק במין, והתפיסה שלך אותו כ"לא מוסרי". מומלץ, כמובן, להיעזר בטיפול פסיכולוגי כדי לעבוד על המחשבות השליליות לגבי המין והמחשבות הטורדניות, אם קיימות. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
האם טיפול פסיכולוגי יכול לעזור לי לעבוד על עצמי לא להכנס למחשבות טורדניות ודיכאונות לאחר אקט מיני מבלי לשנות את הגישה שמין זה לא חטא? אני בן אדם מסורתי וקשה לי מאוד לשנות תפיסה זו
שבוע טוב.שמי דנית עברתי תקופה לא קלה עם בדידות נוראה.היום אין לי שום מסגרת שאוכל ללכת אליה בבוקר,חוץ מאשר אני הולכת לספריה זה המקום היחידי שאני הולכת אליו בבוקר.הייתי בטיפול אבל זה עשה לי רק נזק הטיפול הפסיכיאטרי שהייתי עשה לי לא טוב.כיום אני גרה אצל הורי כי אין לי כסף כרגע לשכור דירה או לקנות דירה מרגישה בדידות נוראית כל החברים שהיו לי אין לי קשר איתם ואני רוב הזמן מול הטלוויזיה מול האח הגדול ושאני יושבת וצופה באח הגדול אני מקנאה באנשים האלה שהם אהובים ומפורסמים המחשבות כלפי עצמי הם שליליות.אני רוצה לחזור למחשבות חיוביות ולהשלים עם מה שיש לי כרגע.לטיפול אני לא אלך כרגע,אבל אשמח עם תוכלי לעזור לי למצוא פורום באינטרנט או אתר שאוכל לקרוא על ocd זה גם מה שאני חושבת שיש לי כל הזמן אני במחשבות שליליות דוגמא:כמה אני בודדה ולכולם יש חברים,או אני לא שווה או כל מיני מחשבות שליליות כאלה.אני מאוד אודה לך עם תפני אותי לאתר שאוכל להיעזר בזה וגם לשאול אותך איך אפשר לשים סוף למחשבות שליליות? אני מאוד מודה לך,שבוע טוב.
היי דנית, אני לא בטוחה שמותר להפנות לפורומים או אתרים מחוץ לאתר "דוקטורס" (לא בכדי קישורים לא עובדים פה). גם קריאה בפורום הזה יכולה להעשיר את הידע שלך לגבי OCD ודרכי התמודדות. אני יכולה להמליץ על הספר "די לאובססיה" של פרופ' עדנה פואה, וכן על הספר The Imp of The Mind, ספר לא ארוך וקליל שעוסק בהתמודדות עם OCD מחשבתי. כמו כן, למחשבות שליליות אפשר "לשים סוף" רק כאשר מפסיקים להתנגד להן. הרצון החזק לעצור אותן רק מזין אותן יותר, באופן פרדוקסלי. כדאי מאוד גם למצוא מסגרת ללכת אליה, מאחר שכשאנו עסוקים, המחשבות פוחתות באופן אוטומטי. כאשר אדם נמצא כל היום עם עצמו ואינו עסוק, הדבר מהווה קרקע פורה לשעמום ולמחשבות שליליות שצצות בתוך הריקנות הזאת. כדאי לחשוב אפילו על מסגרת התנדבותית כלשהי, לימודים, עבודה או כושר, העיקר שיהיה עיסוק. מצוין שאת הולכת לספריה, אבל אולי כדאי לשלב עיסוק אקטיבי יותר (שכן גם בספריה יושבים זמן רב, ויכול להיווצר שעמום וזמן למחשבות). בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום אני מאובחן עם ocd שמלווה במולטי טיקים ומטופל באסטו 30 מילגרם ..הטיקים התחילו לפני כשנה והדבר היחידי שעוזר לי זה גראס ...רציתי לשאול עם פסיכיאטר יכול לתת לי המלצה לגראס רפואי?
היי אביב, פסיכיאטר יכול לתת המלצה לגראס רפואי במקרים מסוימים. לא כל פסיכיאטר יעשה זאת, זה תלוי בגישתו של הפסיכיאטר הספציפי לגראס רפואי (לדעתי, זה גם תלוי בקופת החולים שהוא עובד איתה). בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
היי שרון..אני סובלת ממחשבות טורדניות של פחד מאיבוד שליטה..אני כל הזמן מפחדת שמה אני אעשה משהו לעצמי או לאחרים..מנסה להמנע כל הזמן מהמחשבות אבל זה לא ממש קורה..התחלתי טיפול CBT וציפרלקס..היום כשנהגתי באמצע הנסיעה עברה בי מחשבה שאני מסוגלת עכשיו לסטות מהכביש בכוונה ולפגוע בעצמי..והתגובה שלי הייתה חריפה במיוחד עם התקף חרדה קשה שלא היה לי הרבה זמן..התחושה הייתה נורא מפחידה ומאיימת והרגשתי כאילו זה באמת יכול לקרות..רק עכשיו התחלתי לקחת את הכדורים ולפי ההסבר של הפסיכיאטר החרדה עלולה לעלות בתקופת ההסתגלות..רק רציתי לשתף..לא מחפשת אישורים כי אני יודעת שעדיף להמנע..תודה
היי מיכל, יופי שהתחלת טיפול CBT. הטיפול ילמד אותך לא להירתע מן המחשבות ולא לנסות "לענות" להן או לשכנע את עצמך בחוסר נכונותן, אלא פשוט לקבל אותן כפי שהן עד שהחרדה תחלוף. אני יודעת שלפעמים המחשבות יכולות להיראות אמיתיות ומפחידות מאוד, אך הניסיונות להתנגד להן רק יחמירו את המצב. לכן, מטרת הטיפול היא ללמד אותך לקבלן ולחיות איתן, ואפילו לזמן אותן באופן מכוון, מה שבסופו של דבר גורם להן לדעוך עם הזמן. חשוב לזכור, שכמעט לכל אדם עוברות בראש מחשבות על איבוד שליטה. האנשים שמפחתים OCD בעקבות מחשבות אלה, הם האנשים ש"מתרגשים" מן המחשבות ו"עושים מהן עניין". רוב האנשים שפוט ממשיכים הלאה בלי להתרגש. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
היי שרון. יש לי בעיה של מחשבות טורדניות כפייתיות,ומתעסקת בזה מהבוקר עד הערב.אני מחפשת אתרים כדי להרגיש טוב ופונה לאנשים אחרים שיעזרו לי להרגיש טוב.וזה שאני תלויה באנשים ובאתרים האלה אני עוד יותר מדוכאת.אני רוצה להפסיק עם זה.מה הפתרון בOCD כדי לטפל בעניין? תודה על המענה.
איזה כלים אני יכולה להיעזר במחשבות הטורניות האלה?
היי רינת, אנשים שסובלים מ- OCD, ומחרדות בכלל, בדרך כלל נעשים תלויים מאוד ב"הרגעות" למיניהן. כלומר, בהתנהגויות ובדברים חיצוניים שמספקים רוגע והקלה זמנית. כמובן, שהחרדה חוזרת מאוחר יותר, מאחר שההקלה היא זמנית. ההתמכרות לאישורים והרגעות רק מחזקת את החרדה, מאחר שהיא מפחיתה את תחושת המסוגלות של האדם להתמודד בלי אישורים אלה. במילים אחרות, את מחפשת כל הזמן פתרון, וזה רק הגדיל לך את הבעיה. הדרך להפסיק את התלות היא כמובן להפסיק את חיפוש ההרגעות, ולמצוא לעצמך עיסוקים אחרים שימלאו את זמנך. אני מודעת לעובדה שקשה לעשות זאת לבד, לכן רצוי להיעזר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). המטפל ידריך וילווה אותה בתהליך ה"גמילה" בצורה שיטתית. כאשר מפסיקים לחפש הרגעות, תחושת המסוגלות עולה עם הזמן, והפחד הולך ופוחת. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
היי שרון. אני מעוניינת לדעת מה עושים בטיפול ocd? תודה על המענה.
היי דנה, בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) ב- OCD מתמקדים בעיקר בחשיפה ומניעת תגובה. כלומר: בחשיפה למקור הפחד (בד"כ מחשבות טורדניות מפחידות, או פעולה ספציפית כגון נגיעה במשהו מזוהם) ומניעת הפעולות המרגיעות הנלוות אל המחשבות הטורדניות. במילים אחרות, מניעה הדרגתית של ה"טקסים" ושאר הפעולות המרגיעות שמטרתן להשקיט את המחשבה. בנוסף, קיים דגש על התמודדות יומיומית עם המחשבות והחרדה, כאשר הן צצות ועולות, ונלמדות טכניקות שעוזרות לקבל אותן במקום להתנגד להן ולהילחם בהן. כאשר "משחררים" את ההתנגדות, המחשבות הולכות ופוחתות עם הזמן, ואיתן החרדה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום, כבר כתבתי כאן לגבי הזוגיות שלי. אני נמצאת בזוגיות מאוד טובה ומאושרת כחצי שנה. לעיתים צצות לי מחשבות שהיו לי כבר בעבר בקשר הקודם שלי ואני מרגישה מעט את הדפוסים הללו מתחילים לחזור, ללא קשר לאדם שמולי. לעיתים משהו שהוא אומר או עושה גורם לי לחשוב שכבר לא אכפת לו או שהוא לוקח אותי כמובן מאליו ואני קצת "נתפסת" על זה ונעלבת ממה שהוא עשה/אמר. לא תמיד אני מראה את זה אך המחשבות בראשי לא נחות. גם אם לאחר מכן הוא מתנהג בסדר ומפגין אהבה, קשה לי להשתחרר מהמחשבה ואני מפרשת כל דבר קטנטן כחוסר נכונות שלו. ואז כשהוא הולך, אני עוד יותר נכנסת למערבולת של מחשבות ומנסה לשחזר בדיוק מה קרה בסיטואציה שגרם לי להרגיש כך. מצד אחד אני יודעת שזה לא נכון ושהפרשנות שלי לגמרי מוציאה מפרופורציה את מה שהיה וכנראה שכל אדם אחר לא היה לוקח את זה ככה, ומצד שני אני עדיין ממשיכה לחשוב כך בלופ. אני לא מנסה להתנגד למחשבה, אלא כן מנסה לפרק לגורמים ולחשוב מה גרם לי להרגיש ככה אך אני לא תמיד מצליחה ולפעמים סתם נתקעת על זה עד שאני רואה אותו שוב או שהוא שולח איזה הודעה אוהבת וזה עובר לי איך מתמודדים עם זה? יש כאן משהו מעבר לOCD? אשמח לעצות איך להתמודד עם סיטואציות כאלו תודה מיקה
היי מיקה, שאלת כאן שאלה דומה לפני כמה ימים, מציעה לך לקרוא את תשובתי עליה. התשובה רלוונטית גם להודעה הנוכחית שלך. מדובר בדפוסי חשיבה נוקשים, "עמדות סגורות" שאת מחזיקה בהן, שגורסות כי בן הזוג "צריך" להתנהג בצורה מסוימת. שאם לא כן, הוא אינו מכבד אותך או אוהב אותך, או שהוא "אגואיסט" ולכן אולי לא כדאי להיות בקשר איתו. הנטייה לנתח כל דבר בצורה "כפייתית" היא פעמים רבות אופיינית לסובלים מ- OCD (לא תמיד), אך אינה כשלעצמה חלק מן ההפרעה. בכל מקרה, כדאי לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) על מנת לעזור לעצמך לרכך את "העמדות הסגורות" ולהפחית את רגש הכעס והרגשות הגורמים לו (ככל הנראה תסכול/ עלבון). הטיפול בבעיה זו הוא הרבה יותר קצר ופשוט מאשר הטיפול ב- OCD, שכן אפשר לפנות למחשבות אלה בהיגיון ולנסות לשנות אותן. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
היי.התחלתי לעשות דיאטה השבוע והדיאטנית נתנה לי מרשם של מאכלים שאני לא רגילה לאכול.למרות זאת אני רוצה לשמור על הדיאטה כי אני מאוד שמנה ובשעות שאני לא אוכלת אני רעבה ונכנסת לסטרס ועצבנות ולא מפסיקה לחשוב על אוכל,אולי זה נקרא אכילה רגשית אני לא יודעת.מה הפתרון לסטרס ולמחשבות על אוכל? תודה על המענה.
היי מירב, המפתח לירידה נכונה ובריאה במשקל, שגם תישמר לאורך זמן, הוא לא לעשות "דיאטה", אלא לשנות את הרגלי האכילה באופן קבוע. לעתים מדובר בשינוי הדרגתי. המטרה היא להגיע, בסופו של דבר, להרגלי האכילה שאת רוצה שיישארו איתך כל חייך, ולשם כך צריך לקבוע הרגלים ריאליים, כמובן. דיאטות בדרך כלל לא עובדות לאורך זמן, מאחר שמדובר בשינוי קיצוני וזמני, שלאחריו בד"כ חוזרים להרגלי האכילה הקודמים, וההישג הולך לאיבוד. אם הדיאטנית נתנה לך רשימה של מאכלים שאת לא רגילה לאכול ולא רואה את עצמך אוכלת אותם, זה כנראה לא יעבוד. כפי שאמרתי, כשקובעים תפריט, עליו להיות ריאלי ולהתאים את עצמו לאורח חייך ולמאכלים שאת אוהבת ומסוגלת לאכול. לעיתים, זה רק עניין של כמויות, אז יש לשים לב איפה בדיוק נמצאת הבעיה. לגבי אכילה רגשית, היא מתבצעת בדרך כלל כדי להתמודד עם רגשות, שלילים או חיוביים (כולל שעמום), שאין דרך אחרת להתמודד איתם. אנשים שעוסקים באכילה רגשית בדרך כלל לא אוכלים מתוך רעב. שימי לב, אם הבעיה אצלך היא רעב, אולי יש פגם במנגנון השובע, ולכן כדאי להיעזר ברופאים כדי לרדת במשקל בצורה החכמה והמתאימה לך ביותר. אם תשימי לב שאת אוכלת מתוך הצפה רגשית או שעמום, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) יכול לעזור לך מאוד להתמודד עם העניין, ולמצוא כלים אחרים לוויסות רגשי, שאינם קשורים באוכל. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
תפני אליי מירב
יש לי מחשבות טורדניות מדכאות,ואז אני מתחילה להרגיש חוסר אונים שוכבת במיטה ואין לי חשק לעשות כלום.איך מתמודדים? תודה על המענה.
איך מתמודדים עם מחשבה טורדנית שלא יוצאת מהראש? תודה.
היי דנה, המפתח להתמודדות עם מחשבות טורדניות הוא הפסקת ההתנגדות להן. כלומר, יש להפסיק לנסות להוציא אותן מן הראש, לא לחשוב אותן, או לשכנע את עצמך שהן אינן נכונות. כל ניסיון לעשות זאת רק יגביר את המחשבה! לעומת זאת, אנשים שלומדים "לשחרר" התנגדויות ולקבל את המחשבות שלהם, בסופו של דבר אינם סובלים מהן. המוח מתחיל לתפוס את המחשבה כלא מאיימת ומשעממת, ו"יורד" ממנה. אני יודעת שלא פשוט ליישם זאת. לפיכך, רוב האנשים שרוצים באמת להיפטר ממחשבותיהם הטורדניות נעזרים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). בטיפול זה מציעים לך טכניקות שעוזרות להפחית את ההתנגדות למחשבה, כך שבסופו של דבר היא דועכת. בנוסף, מאוד מומלץ לצאת מהמיטה ולהתחיל לעשות דברים. גם אם אין לך מוטיבציה וחשק לעשותם, העשייה תרומם מאוד את מצב הרוח ותפחית את העיסוק במחשבות. מאידך, ההישארות במיטה רק תגביר אותן ואת מצב הרוח הרע. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום, יש לי OCD ובעבר הייתי בטיפול אך הפסקתי לפני כשנה עקב אילוצים כלכליים, אך גם עקב תחושת מיצוי של הטיפול. אני נמצאת בזוגיות מזה כחצי שנה. זוגיות מאוד טובה, יש בבן זוגי המון דברים שאני אוהבת ולגמרי יכולה לדמיין אותנו ביחד כמשפחה, הוא באמת מאוד מאוד מתאים לי. יחד עם זאת, אני מרגישה שאני שמה לב יותר מדי לפרטים קטנים וזה מפריע לי. למשל- כשהוא מנשנש משהו ולא מציע לי גם, למרות שאני יכולה פשוט לקחת. מפריע לי שהוא לא מציע לי. או כשהוא מכבה את הטלוויזיה ורק אחר כך שואל אותי אם אני גם כבר הפסקתי לצפות בתוכנית. הייתי מצפה שקודם ישאל ורק אח"כ יכבה. זה נותן מן תחושה של אגואיסטיות במקרים מסויימים על אף שאני לא חושבת שהוא בן אדם אגואיסט. אך בסיטואציות מסויימות אני כן מקבלת את התחושה הזאת. אינני יודעת אם יש לזה קשר לOCD או שזה משהו אחר בכלל. אשמח לעצתך תודה מיקה
היי מיקה, המחשבות שאת מתארת אינן קשורות ב- OCD, אלא ב"עמדות סגורות" שיש לך. "עמדות סגורות" הן אמונות שיש לנו על אנשים מסביבנו ועל העולם, הכוללות את האמירות: "חייב", "צריך", "אסור" ו"אני לא יכול לסבול ש...". במקרה שלך, את ככל הנראה חושבת שהוא צריך להציע לך, שאם לא כן, זה מראה שהוא אינו מתחשב בך. הבעיה עם עמדות כאלה היא, שרק אנחנו מחזיקים בהן, בעוד הסביבה שלנו אינה מודעת להן כלל, ולכן האנשים מסביבנו לא יודעים כיצד הם "צריכים" להתנהג, אלא אם כן אנחנו משתפים אותם (וגם אז, הם לא תמיד מסכימים איתנו). רוב הסיכויים הם, שבן זוגך כלל אינו יודע שאי- הצעה או שכיבוי הטלוויזיה נחשבים לחוסר התחשבות בעינייך, וכנראה זה גם כלל לא עובר לו בראש. יש לך שתי אפשרויות: לבקש ממנו שיציע לך ושישאל אותך לפני שהוא מכבה את הטלוויזיה, או לוותר על "העמדה הסגורה" ולקבל את העובדה שהוא לעולם לא ינחש אותה בכוחות עצמו... בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
בן 22 אובחן בעבר כ-OCD וטופל בעבר(גיל 18) באמצעות פסיכולוגית ללא טיפול תרופתי במשך שנתיים. האם אבחנה זו יש בה בכדי להסביר את תחושת המצוקה שהוא מתלונן עליה מידי יום, שנובעת לדבריו מחוסר תקשורת ואי שייכות שלו לסביבה? בפועל אין לו כיום חברים/חברה (היו לו חברים בעבר, אך לא חברה) וחש דחוי בעיקר ע"י המין הנשי(למרות היותו אינטלגנטי מאוד,נאה ונעים הליכות). אשמח לדעת אילו אפשרויות קיימות להיטיב את מצבו. תודה
היי אור, חוסר תקשורת ואי שייכות לסביבה אינם בהכרח תופעות הקשורות ב- OCD. ייתכן שהוא עסוק בעשיית טקסים רבים, והעיסוק הזה מרחיק אותו מחיי חברה. ייתכן גם, שקיימת בעיה נוספת או בעיות רקע נוספות שגורמות לתחושות אלה. בקצרה, צריך להכיר כדי לדעת בדיוק. הטיפול המומלץ ל- OCD, שיכול גם לעזור עם תחושת הבדידות ואי השייכות, הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), הטיפול הפסיכולוגי היחיד הנותן כלים של ממש להתמודדות ופתרון הבעיות. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
אני תולשת שיערות ונושכת אותן לאורכן מבלי לאכול אותן, זה מגיע למצב שכל הריצפה מלאה שיערות. האם זה נורמלי?
היי נוי, רוב האנשים אינם מתנהגים כך. אם זה מפריע לך ופוגע במראה השיער, את יכולה להפסיק את ההתנהגות בעזרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT). בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום בזמן האחרון יש לי hocd (פחד להיות גיי )שזה מוזר אף פעם לא התייחסתי לזה כי אני אוהב נשים וגם נמשך לנשים ומאוננן אליהם הרבה בזמן האחרון בגלל hocd .טוב הלכתי לפסיכולגית ולאט לאט עשינו טיפלו בעזרת המחשבה ובעזרת תמונות של גברים וגם סרטוני. הדבר המוזר שלא הרגשתי כלום אבל הפין שלי רפוי פעם הוא התכוויץ ופעם היה המצב רגיל כל הזמן הפין במצב רפוי שלי השתנה ונהיה יותר רחוב או נהיה יותר קטן ,1. האם יש לי בעיה בפין במצב רפוי .2 .יש לך טיפים לעזרה כי הפסיכולוגית שלי נתנה לי קצת טיפים ולא טובים ,3.סתם היה לי רעיון כאחד שסובל גם cod רגיל אז. להתעסק יותר בcod נגיד של מחלות שיש לי וכך הhocd יעלם לתקופה .צריך עזרה דחוף ומתי את מקבל אנשים .כי הפסיכולוגית שלי לhocd לא טובה ואני מעניין לקובע תור או משהו .
היי אביאל, לגבי השאלה הראשונה- לא הבנתי מה בדיוק אתה שואל לגבי הפין שלך, אבל נשמע לי שזה חלק מהאובססיה. סביר להניח שהכל בסדר, אם יש חשש רפואי אמיתי (שלא קשור באובססיה) אתה יכול לפנות לבדיקת רופא. עיסוק יתר באובססיה אחת בהחלט אינו מבטל אובססיה אחרת! להיפך, ככל שאינך רוצה לחשוב ולעסוק במחשבה מסוימת, כך היא רודפת אותך יותר. בטיפול, אתה אמור לקבל כלים וטכניקות להתמודדות, ולא רק טיפים. OCD היא הפרעה שיכולה להיות קשה ומציקה, וחשוב להבין שדרושה עבודה אינטנסיבית על מנת להתגבר עליה! את הכלים מתאימים באופן אישי לכל מטופל, לצרכיו וליכולותיו. אם אתה רוצה לפנות אליי באופן אישי, אפשר במייל, מאחר שאני לא יכולה לנהל שיחה כזו על גבי הפורום. המייל שלי: [email protected] שבוע טוב, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שאני מסתכל עליו שאני רואה סרטי גייז או חושב על גייז הוא לא עומד הוא נשאר רפוי ולפעמיים הוא נהיה קטן יותר 4 סנטימטר ולפעמיים הוא חוזר לגודל שלו 6 סנטימטר. ולפעמיים הוא סוג של נהיה יותר רחב ולפעמיים הוא רזה האם זה וגם לפעמיים הוא ממש קטן וסוג של זוקר האם זה אומר משהו ,ועכשיו אני צופה יותר בפורנו של ליסביות בגלל הפחד וגומר הרבה וזה מוריד לי את חרדה האם זה בסדר להמשיך לצפות בפורנו ותמונות של נשים ?ואיך קובעים תור לא הבנתי .
אני בן 24, סובל מOCD אמרו לי שכושר יכול לעזור להיפטר מהבעיה, או למזער אותה, האם זה נכון?
היי גדי, כושר (פעילות אירובית בעיקר) יכול לתרום לשיפור מצב הרוח בצורה משמעותית, ולהפחתת חרדות. אני משערת שהוא יכול לתרום להקלה מסוימת, אבל כדי להשיג שיפור משמעותי בסימפטומים של OCD, צריך לשלב גם טיפולים אחרים (רצוי טיפול קוגניטיבי התנהגותי). בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום אני בת 18 לפני כחצי שנה התחלתי טיפולי שיניים , הבעיה שלי היא כזו שמאז תחילת הטיפולים אני נוגעת בהם משחקת בהם מנדנדת אותם בכח שוחקת אותם בקיצור כל פעולה שיכולה לגרום להם נזק הבעיה היא שאני מודעת לזה וכאילו לא אכפת לי אבל אני כן מפחדת שיקרה משהו אני לא רוצה לעשות את זה אבל אני לא מצליחה להפסיק הגעתי למצב שאני לא יודעת מה לעשות אני נכנסתי לדיכאון בגלל השיניים אני בוכה אני עצובה אני לפעמים מתחרטת שהתחלתי לטפל , אני באמת רוצה עזרה אני יודעת שזה נשמע שאני מטומטמת שאני נוגעת אבל בבקשה תעזרי לי אין למי לפנות כבר
שלום גם לך, נשמע שאת סובלת מהתנהגות שעשויה להיות כפייתית, ושקשה לך להפסיק אותה בכוחות עצמך. ממליצה מאוד לפנות לטיפול קוגניטיבי- התנהגותי (טיפול CBT), עם דגש על החלק ההתנהגותי. הטיפול ייתן לך כלים להפסיק את ההתנהגות הזו, תוך זמן קצר יחסית (בין מספר חד ספרתי של מפגשים למספר חודשים). חבל שתסבלי סתם ולא תקבלי מענה. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום! השאלה שלי פחות קשורה לטיפול, אלא להשלכות. לפני כמה שנים הייתי בבית חולים, ובאותו זמן לקחתי ציפרולקס. באשפוז אמרתי את זה (כי זו הייתה תרופה שלקחתי). כעבור זמן, הייתי שוב באותו בית חולים, וראיתי שב"תיק" שלי כתוב שיש לי OCD. כעת מצב שלי השתפר ואין צורך בתרופות, אבל הדבר הזה עדיין כתוב! ובבית חולים לא אומרים, אחך להיפתר מזה! אני מתכוונת עכשיו להגיש מועמדות ללימודי אחות. האם זה יכול להפריע? הפסיכיאטור היה פרטי, אבל הרישום הזה... תודה!
היי אנה, אולי זה יפתיע אותך, אך הסטטיסטיקה אומרת שכ- 40-50% מהאוכלוסיה בישראל נוטלים תרופות מאותה קבוצה של הציפרלקס (כלומר, ציפרלקס ודומותיה). לפיכך, את יכולה להסיק שנטילת תרופות מסוג זה נחשבת למאוד מקובלת ונפוצה. ככזו, היא לא אמורה להשפיע על אף תחום בחייך מבחינת רישומים רפואיים. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שמי אור - אבא לבן 14 שאובחן לאחרונה כ- ocd. הילד ביקש עזרה, לאחר שבחצי שנה האחרונה הבין, לאחר שחקר בעצמו, שהוא ocd, דבר שהבחין בו בקטן שנתיים אחורה. לפני שבועיים בהמלצת חברים הגענו לפסיכולוגית קלינית מומחית ל- ocd - בסיום הערכה ואיבחון - אני,אימו של הילד, הילד והפסיכולוגית קבלנו תוכנית של כ- 16 פלס מינוס מפגשים - לא כולל שלנו ההורים איתה, - שבהם יבוצע הטיפול - שיכול להיות משולב בתרופה - ועם רצון שהילד מראה, צפוי שיפור, ואולי אפילו גדול. הילד היה במפגש ראשון לאחר שלושה ימים - שאין בו טיפול ומתן כלים אלא הכנה הסברים על הצפוי ורקע. העניין הוא: שקצב הפגישות נמוך מדי, וכרגע לאחר ביטול המפגש השני, עקב שפעת של הרופאה, המפגש, שגם הוא לא עוסק עדיין במתן כלים, מתעקב לעוד שבוע. בינתיים הילד מרגיש התגברות ולחץ מתמיד. מה היית מציעה לנו לעשות במקרה שבו אנחנו זקוקים לכלים מיידיים עד המפגש הבא איתה. הרופאה היא מהמוערכות והיקרות בתחום. ואנחנו לא הכי רוצים להפסיד את היכולות שלה, מהמלצותחמותמאוד שקיבלנו עליה. האם יש כתובת לsos, או משהו משלים? תודה מראש, אני
היי אור, אני מבינה את המצוקה ואת הצורך לקבל מענה, שכן הילד ככל הנראה סובל מאוד ואתם חשים כרגע "תלויים באוויר". אני מאוד מאמינה שטיפול כולל גם מענה וליווי בין הפגישות ולא רק בפגישה עצמה, שכן OCD היא בעיה שהסובל ממנה מתמודד איתה לעתים במשך כל שעות היום. הייתי בשמחה נותנת טיפים להתמודדות, אם רק תוכל לפרט יותר מאילו סימפטומים הוא סובל. OCD הוא הגדרה מאוד רחבה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום שרון. האו סי די שלי לצערי חמור מאד והרופא אמר לי שבמצבי סי. בי. טי לא יעזור ושאני צריכה להתאזן תרופתית קודם לטיפול פסיכולוגי. לי אין מה להפסיד ואני רוצה טיפול פסיכולוגי אבל אין לי כסף כי אני חיה מקצבת נכות. איפה אפשר לקבל טיפול פסיכולוגי בעלות סמלית? האם נגזר עליי ככה לחיות את חיי?איפה אני יכולה להכיר פגועי או. סי. די?בבקשה עזרה
כשכתבתי שלי אין מה להפסיד הכוונה הייתה שמטיפול פסיכולוגי אין לי מה לפסיד. שוב, אנא כווני אותי איפה אפשר לקבל טיפול בעלות סמלית שכן אין לי כסף(חיה מקצבת נכות)
דרך אגב, אין לי נושא אחד קבוע שמטריד אותי אלא כל פעם משהו אחר
שלום לך מטפלת יש לי אוסידי של בדיקות דלתות,גז,דלת מכונית ועוד לאחרונה נכנסו כל מיני מחשבות רעות ודמיונות מציקים יש לי שאלה ואני מתחנן שתעני לי בכנות זה שאני התחלתי לקרוא המון על אוסידי באינטרנט כדי להכיר יותר טוב את הבעיה ולדבר בפורומים אם אנשים אם אוסידי המצב שלי יכול להחמיר עדיף לקרוא באינטרנט ולהיות בפורומים על אוסידי או עדיף לא לקרוא יותר מידי ולא להכנס לזה יותר מידי? האם טיפול cbt מקצועי יכול לעזור פלאים? יכול להיות שאם אלך למטפל סי בי טי טוב אגיד לעצמי איזו הקלה איך לא הלכתי עד היום כל כך טוב לי?
היי שלומי, לדעתי, טוב להכיר את הבעיה ואת הטיפול בה, אך כמובן גם החיפוש באינטרנט צריך להיות בגבול הסביר. אם אתה מגיע למצב שאתה משקיע בחיפוש באינטרנט שעות רבות, והדבר נעשה על חשבון פעילויות אחרות, ככל הנראה כדאי להפחית את החיפוש או להפסיקו. טיפול CBT הוא אכן הטיפול הטוב ביותר עבור הבעיה, אך אין מדובר ב"פתרון קסם", אלא בטיפול הכולל עבודה ומאמץ מצידך. אם אתה מוכן להשקיע את המאמץ ולעבוד באופן שוטף בין פגישה לפגישה, הטיפול יעזור לך מאוד. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
היי שרון יקרה אני אישה בת 37 נשואה בשנים האחרונות אני יותר מידי בודקת דברים כגון:דלת הבית,האוטו,בודקת המון פעמים אם סגרתי זה הפך להיות ממש מטרד וקצת מוגזם לפני 3 חודשים נולד לי בן מתוק והתחילו לעלות לי מחשבות פולשניות.. שאולי אפגע בו חלילה..מדמיינת דברים מעצבנים שלא נכונים וסתם מציקים...אני ממש אוהבת אותו ומאושרת איך אתפטר מהמחשבות הלא רצויות ולא הגיוניות הללו הרי אני מודעת לזה שבחיים לא אפגע בו אפגע בעצמי ולא בו מרוב שהוא חמוד ותמים זה כנראה מפחיחד המחשבות מה עושים תעזרי לי אולי יש מאמרים ספרים שיעזרו לי לסלק את המחשבות ולגדל את ילדי באושר...?
היי איריס, מחשבות טורדניות צפויות להתגבר אחרי לידה, ופעמים רבות אף "משנות נושא" ונסבות סביב הילד, מאחר שהוא הדבר היקר לנו ביותר. קיימים ספרי עזרה עצמית בעברית כמו "די לאובססיה" ו"להפחיד את הפחד" (שמתייחס לחרדות באופן כללי, אך מאוד רלוונטי גם לאובססיות). מומלץ יותר לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), מאחר שקשה להתגבר על מחשבות כאלה לבד, והפיתוי "להתווכח" איתן הוא גדול. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום ני בת18 עושה טיפולי שיניים השיניים לאחר טיפולי שורש וחלשות ממש אפילו מתנדנדות הארבע למעלה מקדימה אני כל הזמן משחקת בהם בידיים בשיניים כאילו מנסה לשבור אותם אני מנסה להפסיק אבל זה חזק מימני מה אפשר לעשות כדי להפסיק עם ההרגל הזה כל אחד אומר לי ללכת לפסיכולוג שמשהו לא בסדר איתי בבקשה תעזור לי אפילו אופא השיניים אמר לי את זה אני ממש מתוסכלת וצריכה עזרה תודה על כל תשובה !!!:)
שלום לך, מדובר ככל הנראה בהתנהגות כפייתית. אני ממליצה לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) על מנת לקבל עזרה בהפסקתה. זו התנהגות שקשה מאוד להפסיק בכוחות עצמך, הדבר דומה לגמילה מהתמכרות. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום. שמי דניאלה, בת 24, לוקחת מזה שנה ציפרלקס וכעת נמצאת בירידה הדרגתית במינון. בעוד כ-4 חודשים אפסיק ליטול את התרופה לחלוטין. במהלך נטילת התרופה עליתי כ-9 קילו. האם כשאפסיק ליטול את התרופה ארד את המשקל שעליתי? או לפחות חלק ממנו? אציין שזה הגביר לי את התיאבון לפחמימות. לתשובתך אודה!
היי דניאלה, לא ניתן לדעת בוודאות כמה בדיוק תרדי, אבל התאבון יחזור להיות מה שהיה לפני נטילת התרופה. לכן, סביר להניח שתרזי. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום שמי דניאל בן 45אני סובל מהבעיה הזאות כבר יותר מ20 שנה יש לי אובססיה ללבוש בגדי נשים אז ככה אני חייב לעשות את זה במקום ציבורי שיש הרבה אנשים אני אוהב להרגיש מושפל שצוחקים אליי ואומרים תראו איזה קוקסינל!!! זה עושה לי טוב להרגיש אפס אני לא סובל שיערות על גופי עשיתי הסרת שיער לצמיתות כל הגוף ואני חייב גם לגלח את הראש וגם את הגבות מבזבז אמון כסף על איפור בגדים גרביונים נעליים ועוד... הייתי במעקב פסיכיאטרי עד לפני כמה חודשים כי הפסקתי את הכדורים נתו לי כדורים מאוד חזקים perphenan seroxat לקחתי גם בעבר risperidalזה עשה לי טוב כאילו עצר את הבעיה אבל סירס אותי לא היה לי סקס במשך שנה וחצי הירגשתי מאוד עייף גם בעבודה וזה מאוד הפריע לי אכשיו הפסקתי את הכדורים וחזרתי לעניינים עוד פעם אותו סיפור לגלח תראש גבות להתלבש ולצאת ככה בביגדי נשים אני צריך רופא מקצועי שילמד אותי איך לשלות בזה שזה לא יפריע לי במוח כל הזמן כי אני לא יכול להמשיך עם כדורים אז לפחות לעשות את זה פחות בלי מחשבות טורדניות תודה רבה.......
היי דניאל, יש צורך בבירור מעמיק כדי לברר בדיוק ממה אתה סובל. לא בטוח בכלל שמדובר בהפרעה אובססיבית. מה שהציבור הרחב מכנה "אובססיה" אינו תמיד תואם למשמעות המונח המקצועי. יש צורך להבין מה עומד מאחורי ההתנהגות הזאת, מדוע אתה מבצע אותה, אם קיימים שם פחדים כלשהם אם לא תבצע אותה, עד כמה אתה מחובר למציאות וכו'. אני מציעה לברר עם איש מקצוע- הפסיכיאטר שלך או פסיכותרפיסט (מטפל שעוסק בטיפול פסיכולוגי), מהי בדיוק האבחנה, ולפיכך יוכלו לכוון אותך לטיפול הנכון. יש סיכוי גדול שטיפול פסיכולוגי יוכל לעזור, ולא רק תרופות. מאחר שמדובר בהתנהגות שאתה רוצה לשלוט בה, ככל הנראה טיפול שיש בו מרכיב התנהגותי יוכל לפחות לתרום לשיפור. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום אני בן 18 ויש לי לצערי hocd אז הלכתי לטיפול והפסכולגי טיפל בי ואמר לי לראות דברים שמפחדים אותי לכן ראתי תמונות של גברים ופרונו גייז לא היה לי זקפה וזה גם דחה אותי ופעם האחת הקאתי ,אחרי כמה זמן hocd שלי עבר אבל עכשיו הם זה הגיוני ומה זה אומר .ויש לי גם פחד שלאחי בן 15 היה מחשבות כאלה כי זה סבל ואני לא רוצה לראות את אחיך שלי סובל ,כי אולי זה עובר בתורשה , וגם היה לי cod לפני hocd הם יש קשר . חשוב להדגיש אני נמשך לנשים ויש לי תמיד זקפה מנשים ו יש לי סוג של חלום מוזר לזיין את דודה שלי כי היא כוסית .ולא היה לי חברה עדין לצערי ,עכשיו מה לעשות עברתי טיפול שהצליח לעבר לי את hocd אבל בסוף זה חזר .
היי שלום, ה- OCD לא יחזור רק כאשר תלמד לקבל את המחשבות האלה לחלוטין ולחיות איתן. כך, באופן פרדוקסלי, הן לא יטרידו אותך יותר. חשיפה אינטנסיבית למחשבות ודימויים מפחידים היא רק חלק מהעניין. בטיפול קיימת גם התייחסות נרחבת להתמודדות היום- יומית עם המחשבות. כחלק מכך, קיימת גם הידיעה שהמחשבות ישובו מדי פעם "לבדוק" אותנו, האם אנחנו עדיין פוחדים ונרתעים מהן, או שאנחנו מקבלים אותן בשוויון נפש. אם אנחנו מגיבים אליהן בשלווה, המחשבה נעלמת כפי שבאה. אם אנחנו אומרים לעצמנו: "אוי, לא! המחשבה הופיעה שוב!" זה כמובן מהווה פתח לחזרתו של ה- OCD. מכל מקום, צריך לברר מה בדיוק היה בתהליך הטיפולי וכיצד סיימת את הטיפול, כדי להסביר מדוע זה חזר. אין מניעה כמובן לחזור למטפל לכמה פגישות חיזוק, או למטפל אחר. לגבי אחיך, ייתכן שהוא סובל או יסבול מ- OCD (יש מרכיב גנטי בהפרעה, וכן גדלתם באותה הסביבה), אבל אין משהו שאתה יכול לעשות בנידון. אנחנו הרי לא יכולים לשלוט בעתיד. תוכל רק לתמוך ולכוון אותו לטיפול הנכון במידה שזה יקרה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
תודה על העצות ,והבנתי שאני צריך לקבל את המחשבה ,ושהיא לא הגיונית ולא אומרת כלום ,כמו למשל עם יש כוח על או אין לי כוח על .סתם דוגמא:),בקשר לאחי אני מתכוון ספיצפת לhocd בגלל שלפי דעתי זה יותר חמור .וגם אני מכיר משפחה שיש להם רק בן משפחה שסובל מcod,ושאר המשפחה לא איך זה הגיוני ,ועם לאחי היה hocd,cod. מתי אפשר לקבוע איתך פגישה וטיפול לאח שלי .תודה
אני בן 25 לא סבלתי מבעיות כלל, אולי פרפקצינוזים. בשנתיים האחרונות חלה אצלי תופעה שכל מה שאני חושב כמעט, אני גם צריך לזכור. אני קם בבוקר עם מטלות מאתמול של דברים שוליים, אני כותב הכל, גם דברים שנשארים לעד רק בזה שהם כתובים, כגון חשבתי כך וכך.. בעיקר בנושא שאני לומד, ואני מעמיק ומגיע למסקנות חדשות חשוב לי לזכור כל פרט ופרט, ואני יכול להיתקע שעות כי נראה לי שברח לי פרט מסויים ואני מנסה להיזכר בו. אם אני בלי דף ועט אני לחוץ שאני ישכח כל מיני דברים שעלו לי בראש. מה אפשר לעשות. יעצו לי להפסיק בכח לחשוב ולהיתקע, למרות שאני אדם משכיל ובעל שליטה עצמית, רוב הפעמים אני פשוט לא מצליח.
היי משה, הצורך לזכור ולתעד כל דבר אכן עשוי להיות כפייתי, וזו תופעה ידועה. הדרך היחידה להתגבר על כך היא לעשות כפי שאמרו לך, ולהפסיק לתעד כל דבר, מאחר שהציעוד יוצר "לופ" שרק מזין את עצמו. כלומר, התיעוד מרגיע אותך לרגע קצר, אבל למעשה גורם לך להיות "מכור" לתיעודים ולהזדקק להם עוד ועוד. ממש כמו אדם המכור לסיגריות, שהעישון מספק את החשק שלו, אך בטווח הארוך רק יוצר תלות. אני מודעת לעובדה שבכלל לא קל להפסיק פעולה כפייתית בכוחות עצמך, ולכן ממליצה לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שיעזור לך להיגמל באופן שיטתי מההתנהגות הכפייתית. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום, יש לי כמה בעיות סביב נושא החרדה. ראשית: יש לי בעיה שמתקשרת בכך שאני מכיר אנשים, אנשים זרים, סתם שמות, והם נתקעים לי בראש ואז נדחף לי בראש שאני רוצה לעשות להם משהו רע. אני יודע את המציאות אבל זה מכאיב לי ואני מפחד שמשהו ישמע את הרצון לאמר את זה בקול רם ויעשה לי משהו רע. כתוצאה מכך - אני מפחד מכל דבר שקורה - משהו דופק בטעות בדלת - אני מפתח דימיון שזה כתוצאה ממשהו שעשיתי ושזה אסון ושהכל נורא והם רוצים ברעתי. מה אני עושה ??
היי ליאור, כדי שהמחשבות המציקות יפסיקו להפריע לך, צריך להפסיק להתנגד להן, ולא לשנות את התנהגותך בעקבות מחשבה שעולה לך לראש. למשל: אם דופקים בדלת וזה מעורר בך פחד, הדבר הנכון ביותר לעשות הוא להמשיך להתנהג כרגיל ו"לא להתייחס" לזה, גם אם זה מפחיד מאוד. כאשר "נותנים במה" למחשבות טורדניות, הן מתגברות ומציקות יותר ויותר. מאידך, אם לא נותנים להן התייחסות יתר וממשיכים בחיים כרגיל, הן דועכות. דבר נוסף שאשפר לעשות כדי לא להתנגד למחשבות הוא לחשוב אותן בכוונה. למשל, לכתוב "תסריט רע" לגבי מחשבה מסוימת שעלתה ולפתח אותו, לכתוב מה יקרה במקרה הגרוע ביותר ולנסות לדמיין זאת. כאשר מפסיקים להתנגד למחשבה טורדנית, גם הפחד ממנה הולך ופוחת. אם קשה לך להתגבר על מחשבות אלה לבד, ממליצה בחום לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שיסייע לך לעשות זאת, תוך שימוש שיטתי בכלים שציינתי ובכלים נוספים. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
תודה על התשובה. אני יודע שאולי את לא צריכה לכתוב פה. אבל יש מומלץ בתחום ה-CBT ? איפה מחפשים? דבר שני, מה עושים עם הפחד לפלוט אמירה אלימה כנגד מישהו שאתה בכלל לא מכיר? תודה, ליאור.
אני בטיפול של פבוקסיל 50 מיליגרם לאובססיות כבר שנים רבות וגם עברתי טיפול התנהגותי.מצבי יחסית טוב.אבל יש בעיה שמציקה לי מאוד שאני יושב לקרוא או במחשב אני מרגיש צורך עז להרקיד את הרגליים שאני מנסה למנוע את זה אני לא מרגיש נוח שאני נכנע לדחף גם מרגיש מצוקה.מה אפשר לעשות בטיפול ההיתנהגותי אולי לעשות שינוי להוזיז את הרגל שפחות בא לי להוזיז שאני רגיל להוזיז רגל ימין אז אני יוזיז שמאל או להוזיז בצורה אחרת כמו לצדדים במקום למעלה למטה.תודה רבה
היי אפי, יש צורך לבדוק ממה נובע צורך זה. ניתן לשער שהוא נובע ממתח, לחץ או תחושת אי שקט. אם זה נכון, אפשר למצוא דרכים חלופיות לפריקת מתחים ולהירגעות. ייתכן, למשל, שתרגילי הרפיה יוכלו לעזור. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום במשך שנים רבות אני סובלת מחרדות. אני מטופלת בשיחות אבל קשה לי להסביר את מה שאני סובלת ממנו יום יום 24 שעות ביממה. אני לא מבינה מה מתרחש אצלי ואני יודעת שמה שקורה לי במחשבות זה לא הגיוני אבל עדיין ממשיכה לחיות עם התופעה של חרדות וטקסים חוזרים כדי להסיר את ה"אסון" שמתקרב. אנסה להסביר. כשאני קמה בבוקר כבר יש לי חרדות שיקרה לי משהו רע, היום אחלה במחלה ואהיה חסרת אונים, ואז אני מתקשה להתארגן ולהתלבש. אני מחליפה בגד כמה פעמים כאילו שאם אלבש משהו אחר זה לא יביא את המחלה או האסון שחשבתי עליו. כך גם עם קניות. אני לא מסוגלת להנות מכלום. כשמשהו מאוד מוצא חן בעיני בחנות אני נמנעת לקנות אותו מכיוון שכאילו אם אהנה יקרה לי משהו כי אסור לי להנות, כאילו אענש. לפעמים אני קונה ומחזירה. כל הזמן יש לי בראש מחשבות שיקרה לי משהו רע, שאהיה חולה ותלויה באחרים ואאבד את עצמאותי כמו אימי. אימי חלתה במחלה נוראית ואיבדה את עצמאותה ואני כל הזמן חוששת שזה יקרה ואז אני מנסה לעצור את זה בטקסים לא הגיוניים. אני מודעת לכך שזה לא הגיוני, אפילו כשאני כותבת וקוראת את מה שכתבתי כלום לא נראה לי הגיוני אבל עדיין זה ממשיך להטריד אותי. מה הפתרון לסבל היומיומי הזה? אני לא חיה, לא נהנית מהדבר הכי קטן, שוללת כל הנאה כאילו כל הנאה תביא בעקבותיה אסון. קשה לי עם המאבק במצב שלי.
שלום לך, את מתארת פחדים והתנהגויות סביבם שנשמעות כמו התנהגויות כפייתיות. הכל נובע, למעשה, מתחושה שהעולם הוא מקום מסוכן ופחד לאבד שליטה- כי אחרת יקרה משהו איום ונורא. לכן, את חשה צורך "לעמוד על המשמר" כל הזמן, שגורם לדריכות יתר. להערכתי, קשה מאוד להתגבר על מצב כזה ללא טיפול, לכן אני ממליצה בחום לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שילמד אותך כלים יעילים יותר להתמודד עם הפחדים, מאשר ההתנהגויות שאת מבצעת שרק פוגעות בך. המטרה היא, בסופו של דבר, לחיות ללא חרדות וללא התנהגויות כפייתיות- וזה בהחלט אפשרי. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
היי שרון. אני בת 35 ומגיל 5 בערך אני כל הזמן מתנתקת מהסביבה וחיה באיזה סיפור שחוזר על עצמו שוב ושוב. אני מודעת לסביבה ואם מישהו יקרא לי אני ישר אחזור למציאות, וזה גם לא יקרה כשאני עם אנשים, רק לבד. אני לא יכולה לעצור את זה וזה פוגע לי באיכות חיים בצורה נוראית, כי יש תקופות בהן אני יותר מנותקת מחיה במציאות. הסיפור שחוזר על עצמו היה קשור בילדות יותר למישהו שעוזר לי ומציל אותי מפגיעה מינית, והיום קשור למישהו שפשוט אומר לי שאני לא מדמיינת או משוגעת ושזה אמיתי. יש לי המון סיוטים שחוזרים על עצמם על ילדים שנאנסים ושאני מנסה להציל. א-ב-ל אין לי שום זיכרון של שום דבר כזה שקרה באמת! אני פשוט אבודה ונאבקת להשאר במציאות ולא להתנתק אבל זה קרב אבוד. למה זה קורה?? אני מיואשת. (אני כן מתפקדת, עובדת, נשואה ועם ילדים, אבל מחפשת הרבה פעמים להיות לבד כדי להתנתק) תודה.
שלום לך, כדי לברר מהי בדיוק התופעה הזו (לא ממש ברור לי מהתיאור שלך האם מדובר בדיסוציאציה או בסוג של דמיון/ פנטזיה) וממה היא נובעת, יש צורך להיפגש עם איש מקצוע מתחום הפסיכותרפיה לשיחה מעמיקה. יש צורך לראות את התמונה המלאה ולדעת ממה בדיוק הדברים נובעים ומהן התופעות האלה, כדי לדעת כיצד לעזור. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
אני גיי אם זה לא יהיה ברור:) הייתי במסיבה, והיה שם בחור שהוא יחסית מוכר פשוט נדלקתי עליו.. בסוף יצאתי לכיוון הבית ופתאום ראיתי את אותו בחור , ושאלתי אותו שאלה ספונטנית לגבי הכיוון לתחנת האוטובוס, ככה שאני לא יודע מה הוא חושב, אם בכלל... מהרגע שהוא התחיל לדבר, הרגשתי שאני מתאהב קשות, הוא כזה מתוק ונחמד... וכן, דווקא עליו אני לא רוצה לדבר... הבעיה היא אחרת, שזה מזכיר לי את תקופת התיכון שהתאהבתי באנשים שלא אהבו אותי בחזרה, באופן סדרתי, הייתי נמשך לאנשים שלא נמשכים אלי, כי הם היו סטרייטים ככל הניראה, וזה פגע בי, האי סימטריות הזאת... האכזבה, אחרי אכזבה, אחרי אכזבה, שגררה חוסר ביטחון, ודימוי גוף שלילי... נפגעתי מזה, וזה קורה שוב פעם... אני מגיע לאותו מצב, שאני מתאהב במישהו, ואני פשוט מרגיש כמו אותו ילד פגיע שהסתכל באובססיביות בתמונות של האנשים שהוא היה מטורף עליהם, חסר אונים ומיואש, כאילו כל עולמי תלוי בבחור הזה... התחשלתי עם הזמן, והיום אני יכול להגיד, שאולי זה ניראה לי מחדל עצום שהוא לא יאהב אותי בחזרה, ואני הכי מטורף עליו, אבל מנסיון העבר, רק עכשיו זה ניראה כל כך קשה, כשזה יעבור, זה יהיה הרבה פחות נורא ממש שזה ניראה עכשיו וכניראה יהיה מישהו אחר שאני אחשוב עליו... ובכל זאת, המחשבות עליו צצות מפעם לפעם, וזה מכניס אותי למוד של דאון, המחשבות שהוא לא רוצה אותי, ושאני לא מספיק טוב... (זה לא מפתיע אותי שזה מה שאני חושב, שזה כל מה שהיה לי בעבר, בלי להישמע אומלל)... איך אני יכול להעיף את המחשבות האלה מהראש? המחשבה שאני כל כך מטורף עליו, והוא לא אוהב אותי, וכמה זה נורא וכו'... תודה
שלום לך, יש צורך לברר מה משרתת ההתאהבות הזו אצלך, דווקא בגברים שככל הנראה לא ירצו אותך, ואיזו פונקציה יש ל"התבוססות" הזאת בסבל. כנראה שזה נובע מחסרים רגשיים שהיו לך בעבר. התופעה הזו לא מוגדרת כאובססיה, כלומר אי אפשר לייחס אותה להפרעה אובססיבית כלשהי. נראה שהבעיה קשורה יותר בסכמות חשיבה הקשורות ביחסים וזוגיות. ממליצה בחום לפנות לטיפול פסיכולוגי כדי לאבחן את הבעיה בצורה יותר מדויקת ולטפל בה. כדאי לך לקרוא על סכמה תרפיה (טיפול ממוקד סכמה), שלדעתי יכול לעזור במקרה כזה. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
היי בוקר טוב. הסיפור שלי הוא קצת ארוך אז אקצר ואגיד שיש לי ילד בן 13 שסובל מאוד מהפרעה טורדנית של ניקוי ושטיפת ידיים במים וסבון...ההפרעה הזו מפריעה לו בתפקוד הבסיסי ביותר של לאכול לשתות להתפנות בשירותים כל דבר מצריך שטיפות,או אי נגיעת הידיים בכלום! ממש כמו רובוט. התופעה התפרצה ממש בשיא שלה לפני חודש וקצת .והיו סימנים של משהו שקורה לפני ,כמו מגבות רטובות סבונים שנגמרים אבל השיא הקשה זה בחודש האחרון... התחלנו טיפול בדיקור סיני,ובשיחות עם פסיכולוג.היה קצת שיפור אבל האובססיה נשארה אז הוספנו לו בעזרתה של המטפלת בדיקור טיפות של פרחי באך... בימים האחרונים הכל ממש התגבר.הילד ממש סובל ובוכה קשה לו לתפקד ולהסתיר את המתרחש מסביבתו.הוא ממש לווה חוויה קשה ומתישה כמו כן כל בני הבית. אני רוצה להתייעץ רוצה שמישהו יבין אותי כאמא מודאגת וחרדה להווה ועתיד של הבן שלי.כל הטיפולים נעשים באופן פרטי יש לציין. אך אני לא יודעת האם הטיפולים נכונים? האם יש עוד ילדים כאן בפורום? צריכה מידע חיזוק ולראות האם יש אור בכל הדבר הזה? אשמח שתעזרו לי אם יש כאן אמהות או מישהו שידריך אותי ? תודה רבה שקראתם ...
היי שרון, כדי לטפל בבעיה של בנך ולפתור אותה מן השורש, יש צורך לפנות בהקדם האפשרי לטיפול קוגניטיבי התנהגותי. זהו סוג של טיפול פסיכולוגי, שהוא קצר מועד (יחסית) וממוקד מטרה. הוא מכוון לבעיה הספציפית, ונותן לילד כלים כדי לעבוד על עצמו גם בין הפגישות ולשפר את מצבו. ייתכן ששיחות עם פסיכולוג "רגיל", שאינו עובד בשיטה זו, מספקות לו תמיכה רגשית והכלה, אך מבחינת פתרון הבעיה אין לצפות לשינוי משמעותי אם אינו מטופל בגישה הזו. טיפולים אלטרנטיביים למיניהם גם הם לא הוכיחו את יעילותם עבור הפרעה מורכבת זו. לדעתי חבל על הכסף וכדאי לפנות ישירות לטיפול המקובל והמוכח מחקרית כמסייע לפתרון הבעיה. עצם העובדה שהבעיה התפרצה או החמירה רק לאחרונה, מעלה את סיכויי ההצלחה, ככל שפונים יותר מוקדם כך קל יותר לטפל. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שרון תודה רבה שענית לי.אישרת לי את מה שהרגשתי שבאמת הפסיכולוגית היא רק דרך להכיל את הילד לא לטפל בבעיה. הטיפול שהתכוונת זה cbt? זה עוזר? צריך ללכת לפסיכיאטר בשביל דבר כזה? אני שוקלת לעשות הכל דרך קופות החולים אני מפחדת שמנצלים את החולשה והקושי שלנו ....ומצד שני הבן שלי לא מעוניין וחושב רק על עתידו הצבאי ובכלל...תחושות מעורבות וקשות.
שלום לך שרון..יש לי שאלה ברשותך יש לי המון זמן מחשבות טורדניות כגון:בדיקות חוזרות אם הדלת סגורה ועוד בסגנון לאחרונה התחילו לי מחשבות ופחד לפגוע באדם שאני אוהב אני מודע לזה שלעולם לא אפגע אבל המחשבה ממשיכה להגיע ולהפחיד שוב ושוב
היי אריס, טיבן של מחשבות טורדניות הוא כזה, שאתה כמובן מודע לעובדה שהן אינן הגיוניות ולא תפגע באף אחד, אך עם זאת הן עדיין מטרידות אותך. זאת מאחר, שאתה לא מוכן לקחת את הסיכון המזערי ביותר שמא הן נכונות. גם אם הוא מאוד מזערי עד לא קיים, הוא נראה לך כגדול ומפחיד. כדי להיפטר מהמחשבות, תהיה חייב להתעמת איתן ולקחת את הסיכון הזה (כלומר, להתקרב בכוונה למקומות שמפחידים אותך. לדוגמא: להתקרב לאדם האהוב ולדמיין שאתה רוצח אותו). ככל הנראה תצטרך להיעזר בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT) לשם כך, מאחר שקשה מאוד לעשות זאת לבד, ורוב האנשים נרתעים מהניסיונות הללו או לא מעזים "ללכת איתם עד הסוף". בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום שרון, יש לי אוסידי והפרעת התקף חרדה, אני למדתי אחרי הרבה שנים שלהתגבר על האוסידי זה היכולת לחיות איתו בלי להגיב ובלי לפחד... די הצלחתי... אבל... לפעמים יש לי התקף חרדה- לחץ שגורם לרעדה, דפיקות לב, בלבול ואפילו בחילות. בעיקר כשמזרזים אותי להתארגן מהר, "נו כמה זמן, צריך לצאת כבר".... להספיק את זה ואת זה..... שהכל יהיה מוכן, גם פה האוסידי קשור בזה שהכל צריך להיות מסודר ומתוקתק מראש, אבל כשזה לא הולך אני נלחצת וכאילו מאבדת את עצמי, אז למשל אני מתעצבנת שמלחיצים אותי. אני מנסה להגיד לעצמי אז שילחיצו, מה איכפת לי, אז לא אספיק משהו וזה בכל זאת לא הולך לי בענין הזה ספציפית, איך להתגבר על זה?
מה ההבדל בין הפרעת חרדה לאוסידי,יש לי את שניהם, אבל יש גם קשר בינהם (בעיקרון מאובחנת כאוסידי). הרי האוסידי גורם לחרדה...מה זה משנה ההפרדה בין הספקטרום האובססיבי קומפולסיבי לבין הפרעות חרדה אחרות? ועוד שאלה קצת פילוסופית: מה זה מעיד על הבנאדם שיש לו הפרעות כאלה? מה לא בסדר בו? הרי לא מדובר באופי חלש, נכון?
היי גלית, OCD בהחלט מלווה בהרבה מאוד חרדה, שמתבטאת בעיקר כאשר לא מבצעים את הפעולות המרגיעות (ה"טקסים"). ההבדל בינו לבין הפרעות חרדה אחרות הוא, שהמחשבות הטורדניות אינן מגיבות לקול ההיגיון ואינן "מתקשרות" איתו. כלומר, מענה הגיוני למחשבות טורדניות (אובססיביות) ייחשב כפעולה מרגיעה לא רצויה, כ"טקס", בעוד שבטיפול בהפרעות חרדה אחרות, המענה ההגיוני למחשבות מפחידות הוא חלק חשוב מהטיפול. בטיפול בהפרעת פאניקה, למשל, אנחנו מוצאים מענה הגיוני למחשבות מפחידות הקשורות בסימפטומים פיזיים ("אין לי אוויר", "אני אתעלף", "אני אשתגע" וכו'). לפיכך, OCD נחשבת להפרעה מורכבת יותר מהפרעות החרדה האחרות. לעיתים היא מורכבת יותר לטיפול, אבל חשוב לציין שלא תמיד הדבר כך! אני מבינה שניסית למצוא לעצמך מחשבות הגיוניות כמענה ללחץ שאת חווה. זה כיוון נכון, אך לעיתים קשה ליישם את הדברים לבד ויש צורך בטיפול CBT כדי לעשות זאת. המטפל מאיר בדיוק את אותן "נקודות עיוורות" אצלך, שקשה לך להתקדם בגללן (מאחר שאת, מן הסתם, לא אובייקטיבית כלפי החרדות שלך). ממליצה להיעזר בטיפול כזה. נשמע שיש לך כוחות להתמודד, מאחר שאת מתמודדת עם דברים לא פשוטים, וככל הנראה תוכלי גם להצליח בטיפול. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
בזמן ההריון אימי נחשפה לצילומי רנטגן, ביקשו ממנה להפיל את העובר והיא סירבה, וככה נולדתי, נולדתי עם בעיית עור מאוד קשה , היו לי שומות רבות גדולות ומגעילות על הגוף בכמות של עשרות רבות אם לא יותר, , היתביישתי תמיד להחשף,לא הלכתי בנעוריי לים,לא יכולתי לחשוב שמישהי תרצה אחד כזה , ולא יצרתי מצב לזוגיות כלל, עד שבגיל 30+ קיבלתי טיפול ממומחה לעור עם תרופה חדשנית שהורידה את כל השומות ללא ניתוח, אז כבר הייתי מעל גיל 30, בכלל אני בא ממשפחה מאוד בעייתית, ומאז שאני זוכר את עצמי,ובמיוחד אחרי הטיפול בעור, נוצרה אצלי תופעה שאני נגעל ממישהו שיש לו שומות או נגעים בעור, מחשש שיתפתחו לי שוב נגעי עור אני מקפיד על סטריליות, מה זה אומר? שאני מישתמש באלכוהול 95% כדיי לחטא ידיים למשל , או חפצים חדשים שאני נוגע בהם, כשאני יוצא החוצה או הולך למקום מסוים, הבגדים ילכו לכביסה מידיית, אין מצב שאשים אותם בארון, אם מישהו יבוא אליי, אחרי שילך אחטא את הכסא שישב עליו, אין מצב שארשה למישהו לשבת על המיטה שלי ואחר כך אשן בה כש על המצעים מה שעבר לשם מבגדיו, אני מבין שהפחד הזה מלחזור להיות עם נגעים בעור, מקשה את החיים שלי, אבל קשה לי לחשוב שאוכל להסתדר ללא הספירט לחיטוי, אינני יודע כמה אמת יש בפחד שלי מלהידבק בנגעי עור מגעילים שוב,אבל ללא ספק יש לי צורת חיים לא רגילה,אנשים שנכנסים אליי הבייתה, ומרגישים את ריח הכוהל, חושבים להם כל מיני דברים,ותמיד מעירים לי, שיש לי בבית ריח מוזר או של אקונומיקה או משהו אחר שלא ברור להם למה, ולמה אני מישתמש" במשהו מוזר", אני חי כך עשרות שנים, האם יש תקווה לשינוי? האם בכלל ניתן לשנות משהו? תודה
היי רם, בהחלט יש תקווה לשינוי. אך כדי שהוא יקרה, צריך לעבור טיפול יסודי בגישה קוגניטיבית התנהגותית (טיפול CBT). הטיפול יעזור לך "להיגמל" מההתנהגויות הבעייתיות, שרק משמרות את ההפרעה והפחד. אתה ככל הנראה יודע בהגיון שנגעי עור אינם מדבקים, אבל אינך מוכן לקחת את הסיכון הקטן ביותר שמא זה יקרה. כדי לטפל בבעיה, תצטרך להפסיק את החיטוי באופן הדרגתי, ולהתמודד עם הסיכון הנתפס. החרדה תתחיל לדעוך כאשר תעשה זאת, ככל הנראה באופן הדרגתי. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שרון שלום, יש לי אוסידי לכן אני רושמת כאן את שאלתי אבל אני לא יודעת אם זה קשור. אני בת בין 25 ל30 ורווקה. יש בנות ספציפיות שאני מתחברת אליהן רגשית, ויש אחת (שהיא לא בדיוק חברה) שאני מאד אוהבת ואני חושבת עליה הרבה ומדמיינת את זה שהיא תחבק אותי. ואני בלב מאד מאד רוצה שהיא תחבק אותי הרבה ותדבר איתי ותטייל איתי ועוד... (זה עושה לי טוב וגם המגע) לרוב אני מתביישת לבקש חיבוק והחלטתי כן לבקש. יש אנשים מעטים ספציפיים שאני רוצה שיחבקו אותי ובכלל לא מכולם, יש לי בראש גם בנים בודדים. עולה לי לפעמים מחשבות על קשר מיני איתה אבל אני לא חושבת שאני מתכוונת לעשות את זה. זה גם מגעיל אותי ואני גם קצת מפחדת לחשוב את המחשבה הזאת. גם לחשוב על קשר מיני עם בנים זה מגעיל אותי, לגבי בנים יכול להיות שזאת סיבה של ניקיון. (גם בעבר אהבתי את המטפלת שלי והייתי מאד אוהבת את זה שהיא חיבקה אותי זה עשה לי מאד טוב.) אני הרוב מתחברת לבנות, כנראה מכיוון שאני דתייה ואין לי ככ קשר עם בנים ואני לא ממש מכירה את זה. מבחינתי זה נשמע לי רגיל שאני אוהבת אותה וכייף לי הקשר איתה, אבל אם אני חושבת על זה שאולי זה אומר משהו על המיניות זה מפריע לי מאד. מה זה אומר עלי והאם זה נורמלי לאדם רגיל? והאם זה נורמלי לבקש חיבוקים מבנות? תודה.
שרון שלום, זאת אני שכתבתי בעבר את השאלה על העברה אם את זוכרת לגבי קשר. אז כל זה מתקשר ביחד, שאני נקשרת לבנות. אני מרגישה שלבנות יש יותר רגש והבנה אז יכול להיות שבגלל זה אני נקשרת אליהן הרבה יותר מבנים. אבל אני מפחדת שזה לא לסביות. אני מאד רוצה לבקש הרבה חיבוקים מהחברה ואני גם אומרת לה שאני אוהבת אותה, מאד נקשרתי אליה. מחכה לתשובה.
היי יעל, אם את מעוניינת בקשר רומנטי או מיני עם אישה (או מפנטזת עליו), את נמשכת לנשים. אם מדובר רק בחיבוק חברי ורצון לקש רגשי, הדבר כמובן אינו מצביע על נטייה מינית (אבל אולי את כבר יודעת את זה ורק מבקשת אישור). אם מדובר רק בפחד, זו יכולה להיות מחשבה טורדנית שקשורה ב- OCD. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום, רציתי לשאול אם דיבור כמעט ללא הפסקה בזמן פגישות טיפול - קצת בפראנויה שהשעון מתקתק והזמן אוטוטו מסתיים. וכשמסתיים , מתוסכלת מכך שלא איפשרתי לפסיכולוג להגיב ומרגישה ריקנות ותסכול. הבעיה שכל פעם מבטיחה לעצמי לשתוק ולא עומדת בזה וזה שוב קורה לי. הפסיכולוג בתקופה מסוימת היה מפסיק את שטף הדיבור ומדבר אבל זה לא ממש עזר כי גם כשמפסיקה , חושבת על מה שעוד נשאר לי לומר ולא מצליחה להקשיב. אציין שגם לדבר על הבעיה לא עזר. נורא נורא מתוסכלת ואודה לך על עצה!
היי פאני, אני מבינה שיש בך רצון רב לדבר ולשתף. הבעיה היא, שבטיפול שנועד לתת כלים להתמודדות, שיתוף בלבד לא יעשה את העבודה (למרות שהוא נותן תחושה טובה באופן זמני). יש דרכים יצירתיות לעצור את שטף הדיבור בלי לפגוע במטופל, למשל: להסכים ביניכם שהפגישה תחולק לשניים- חצי ממנה יוקדש לדיבור ופשי וחצי לעבודה, ואפילו לכוון שעון עצר לזמן שבו אמור להתחיל החלק השני של הפגישה. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
תודה על העצה וחשוב לי להבהיר שזה לא בדיוק נובע מ"רצון" לדבר ולשתף - זה איזשהו "טראנס" כזה של דיבור שכמו אין לי שליטה עליו! וגורם לי תסכול רב ואף בכי אחרי פגישות. ניסיתי לכתוב כדי למקד את עצמי וגם היו ניסיונות שלו להפסיק אותי שלא תמיד הצליחו כי לפעמים כל כך שקועה בניסיון להסביר את עצמי שנדמה לי שאם אוותר על הפרטים המסוימים, לא אהיה מובנת. בעבר הייתי שתקנית ועכשיו עברתי לקיצוניות השנייה. בכתיבה אני הרבה יותר טובה וחבל שאי אפשר לתקשר כך בחיים.. אולי זו התנהגות כפייתית? או משהו אחר? כי אני כבר על סף ייאוש
היי שרון, יש לי אוסידי הרבה שנים שמתבטא בכמה סוגים... האם זה משהו שנולדים איתו? או שמשהו השתבש בנפש האדם? ועוד משהו, לא יודעת אם תביני אותי; אני במצב הרבה יותר טוב היום.... עם זאת מרגישה שהתמימות כלפי החיים או תפיסת העולם נעלמה, את רואה את הדברים מפרספקטיבה אחרת, כאילו אתה שונה, עצובה וכ"ו, איך מטפלים בזה?
מילה יותר נכונה היא כנראה ספונטניות מאשר תמימות
היי גלית, עם OCD לא נולדים, אלא מפתחים את ההפרעה בעקבות תכונות אישיות מסוימות, סביבה שאנו גדלים בה (בדרך כלל כזו שמעודדת למושלמות ולהישגיות יתר) וטוענים שגם נטייה גנטית. אכן, אנשים הסובלים מ- OCD בדרך כלל אינם מתאפיינים בספונטניות, ויש רצון רב לשלוט בכל אספקט בחיים, כולל פחד מאבדן שליטה עצמית. הטיפול המומלץ ביותר הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), אשר נותן כלים להתמודד עם המחשבות הטורדניות, וכולל חשיפה להן עד שהגורם המפחיד "נשחק" והפחד הולך ומתפוגג. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
היי שרון :) רציתי לשתף אותך בבעיה דיי מטרידה שמתרחשת אצלי בשבועיים האחרונים. אני בחורה בת 22 לעולם לא סבלתי מדיכאונות ולא הייתי שייכת לעולם הזה. לפני שבועיים קראתי כתבה על בחור שרצח את הוריו כי היה חייב כספים. ומאותו רגע שקראתי תכתבה המוח שלי התחיל לדמיין אותי עושה את זה לאמא שלי. אמא שלי היא הדבר הכי חשוב לי בעולם, אני אוהבת אותה יותר מאת עצמי ואפגע בי לפני שאפגע בה. אני במחשבות איומות, מרגישה כאילו אני לא מכירה את עצמי כי איך זה ייתכן שאני ארצה לפגוע באמא שלי?! כבר אני מתחילה לחשוב אולי זה אמיתי! והמחשבה הזאת גומרת אותי. רזיתי 5 קילו, אני בקושי יוצאת ורואה חברים, אני סטודנטית ובשיעורים אני נאבדת לגמרי. הייתי אצל פסיכיאטר והוא אמר שזה או סי די. הוא נתן לי ציפרלקס. ואני עכשיו בטיפול של CBT ללמוד איך להתמודד עם המחשבות. אבל מרוב מחשבות על גבי מחשבות אני כבר מתחילה לחשוב אולי אני אפגע בכל מי שאני אוהבת או יאהב וזה מחרפן אותי לגמרריי והמחשבות שאולי זה לעולם לא יעבור לי עוד יותר משגעות אותי. מרגישה כאילו איבדתי את חיי .
היי מאי, זה אכן לא קל לחוות מחשבות טורדניות הקשורות בפגיעה באנשים הקרובים אלייך. אין לכך שום קשר לדיכאון, אגב, כך ש"העולם הזה" הוא סטיגמה ותו לא. רוב האנשים חווים מחשבות אלימות או בעלות תכנים לא נעימים, אך רובם פשוט אינם מתייחסים אליהן. האנשים שמייחסים למחשבות הללו חשיבות, הם אלו המפתחים OCD. אני שמחה שפנית לטיפול CBT, זה אומר שאת בדרך הנכונה (בתנאי שהטיפול מתמקד בחשיפה- ללמוד איך לחיות עם המחשבות, לקבל את הספקות ולהציף את המחשבה הטורדנית כדי להתמודד איתה). עם זאת, מדובר בהתמודדות לא פשוטה, ויש צורך להתאזר בסבלנו עד שהדברים יתחילו להשתפר. הפיתוי "להתווכח" עם המחשבות הטורדניות הוא גדול, וצריך להיזהר ממנו מאוד. OCD מתחיל לסגת רק כאשר מפסיקים "להתווכח" עם המחשבות הללו ומאפשרים להן להיות. מקווה שהמטפל שלך עוזר לך בכך. חשוב מאוד להתייחס בטיפול למחשבות המשניות ("זה לא יעבור לי לעולם", "איבדתי את חיי" וכו'). הן מאוד מעודדות את ההפרעה ומזינות את המחשבות הטורדניות. למחשבות האלה צריך לענות בצורה הגיונית. למשל: איך את יודעת שזה לא יעבור לעולם? הרי לא נולדת עם זה... בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
את מכירה עוד אנשים שחווים דברים כמו שלי? והאם הם יצאו מזה? ואיך יוצאים מזה זה הרי מחשבות זה בלתי נשלט זה תמיד יכול לקפוץ חזרה. אני ממש חסרת אונים :(
שלום, אני מיקה, בת 27. אני נמצאת בזוגיות עם בחור מזה כ-4 חודשים ואנחנו מאוד אוהבים וכיף לנו וטוב לנו ממש. בשבועיים-שלושה האחרונים אני מרגישה את האוסידי מתחיל להפריע לי בזוגיות. אני מפרשת הרבה דברים כחוסר נכונות שלו או חוסר רצון שלו להיות איתי למרות שכשאני איתו אני יודעת שהוא לגמרי בעניין ואוהב אותי מאוד. אבל כשאני לא איתו, אז מתחיל הקושי. במערכת יחסים הקודמת שלי זה גם היה ככה, אבל היה לזה יותר בסיס- באמת לא התאמנו ובאמת היו בינינו פערים משמעותיים. וכאן אני די מרגישה שאני סתם אובר- מנתחת סיטואציות ואני ממש חוששת שזה יהרוס לנו ובעיקר אני לא רוצה שיתחולל אצלי בראש משהו שהוא לגמרי מנותק מהמציאות ויפגום לי בקשר. במהלך הקשר הקודם שלי הייתי בטיפול וכמה חודשים לאחר סיום הטיפול נפרדתי מהבחור לאחר 6 שנים וממש בלב שלם והייתי בטוחה שכל זה מאחוריי ושהסיבה לטורדנות בזמנו הייתה שהבחור באמת נתן לי סיבות לחשוש ולחשוב. אבל עכשיו אני ממש מרגישה שאין לי סיבות ויחד עם זאת עדיין מופיעות המחשבות. בטיפול בזמנו עלה הקושי שלי עם מצבים שהם לא בשליטתי (כמו למשל כשהוא לא נמצא איתי). אני לא חושבת שהוא בוגד בי או משהו כזה אבל אני מרגישה שאני כל הזמן צריכה ממנו חיזוקים לזה שהוא אוהב אותי ורוצה להיות איתי ושאני חשובה לה. ואני רוצה להתמודד עם המחשבות בלי לדעת איפה הוא נמצא בכל רגע נתון ומה הוא עושה וכו', אלא באמת לפתור את זה ממקום פנימי שלי. מאיפה זה מגיע? יש עוד מישהו שיכול להזדהות ואולי לעזור?
היי מיקה, אם אכן מדובר ב- OCD, הוא בא ממקום של רצון גבוה בשליטה ופחד לאבד את היקר לך. אפשר לומר שכל אחד חושש לאבד את היקר לו, אולם מאפיינים אלה חזקים יותר אצל אנשים הסובלים מ- OCD. יותר מכך, הסובלים מ- OCD חוששים שאבדן היקר להם יהיה באשמתם (עקב תחושות שהם לא רוצים להרגיש). אני ממליצה בחום לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי (טיפול CBT), שייתן לך כלים להתמודדות עם התחושות שלך מבלי לשנות את התנהגותך בקשר בעקבותיהן. כלומר, תצטרכי ללמוד לקבל את הספקות שלך ולא לתת להם להפריע לך בקשר. בנוסף, ייתכן שהפחד שבן הזוג בוגד בך נובע מביטחון עצמי נמוך, וגם זה נושא שאפשר לעבוד עליו בטיפול. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שלום בעקבות חרדה ודאגנות יתר, אני לוקחת רסיטל 20 מ"ג והשינה שלי ממש גרועה. אני מתעוררת 8-10 פעמים בלילה כאילו משהו מפריע לי בראש להירדם ולהיכנס לשינה לחלוטין וגם הרסיטל גורמת לי לתאבון. האם התרופה לוסטרל יכולה לסייע לי עם הבעיות של הרסיטל? האם ללוסטרל תופעות לוואי קשות? אשמח לדעתכם
שלום לך, אין עדיפת לתרופה אחת על פני האחרת. עבור כל אדם התרופות פועלות באופן שונה. יש אנשים שרסיטל עוזר להם ולוסטרל לא, וליהפך. אין דרך לדעת זאת מראש, אלא על ידי ניסוי וטעייה. מבחינת תופעות לוואי, התרופות הן שוות ערך פחות או יותר. לכל תרופה מקבוצת התרופות הזו תופעות לוואי מעט שונות, אך דומות באופן כללי. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
היי שרון כבר יצא לי לכתוב בפורום הזה אני בטיפול cbt והאמת שישנה התקדמות בכך שאני סוף סוף מצליחה לזהות מתי זה אמיתי ומתי זה המחשבות הטורדניות האלו שמנסות לבוא לי בכל מיני צורות וגם שאני יודעת שאני לא מרגישה תחושה מסויימת זה כאילו המחשבות שולטות בי אני חיה עם חבר שלי כבר מעל 4 שנים ובדרך למיסוד הקשר בעיקר המחשבות הם על נטיה מינית כשהייתי צעירה אכן חוויתי בלבול זהות והייתי מתנסה פה ושם, לא ברמה של יחסי מין עם נשים זה לא משך ולא מושך אותי ברמה רגשית, קרבה עזה אפילו להגיד סוג של התאהבות יותר בגיל ההתבגרות ובתקופה שהייתי בדיכאון לא מעבר. תמיד נמשכתי לגברים ועובדתית. לפני ככה ימים היה לי ריב עם אמא שלי בו ה יא אמרה לי משהו שממש החזיר אותי 12-13 שנים אחורה והיה לי ריב באותו ערב עם בן הזוג שהרגשתי ככ רע ועצוב, וביום למחורת הגיעה אלינו עובדת חדשה לסבית לא שזה באמת עשה לי משהו או הפריע לי, אבל יצא לי לדבר איתה על מה שהייתי מרגישה בהיותי צעירה ומכיוון שזה הציף אותי זה שוב פרץ וערער אותי, אולי יותר טוב עם אישה, אולי שוב לנסות וכל השאלות והמחשבות האלה שכבר בא לי לא יודעת מה לעשות אני לא רואה את עצמי חיה עם בחורה. אלא עם גבר זה ידוע לי וברור לי. אבל משהו לא משחרר לי חשוב לציין שגם שדיברתי עם העובדת הלסבית היא לא עשתה או גרמה למשהו, שמתי לב איך המחשבות מנסות אותי בכל דרך שזה לא ייאמן אני בלי מצב רוח בימים האחרונים עם הבן זוג וכן הocd מפחיד למרות שמבינים שזה מחשבות
היי קרן, מעבר לעובדה שאת מודעת לכך ש"אלה רק מחשבות", עדיף לא לנסות להתווכח איתן או להתנגד להן בכל צורה שהיא. ה- OCD ניזון מהעובדה שמתנגדים לו, שמנסים לקבל הרגעה ואישור. חשוב לזכור, שגם אם מצב הרוח פחות טוב למשך מספר ימים, הגל עובר וההרגשה חוזרת לקדמותה. עדיף לעמוד בגבורה ב"ניסיון" של ה- OCD להפחיד אותך בכל דרך אפשרית, ובמקום להתווכח איתו- לענות לו באותה מטבע, כפי שבוודאי כבר למדת לעשות. בברכה, שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
שרון תודה על ההיענות המהירה אכן אני מבינה אותך. שמתי לב שביום יום בזוגיות עם החבר זה לא שאני חושבת על נשים או חיה בהכחשה באמת שלא. כשההתקף מגיע לפעמים כמו עכשיו זה בצורה שונה ובעוצמה חזקה שכבר מוזר לי להסתכל על חבר שלי. כאילו אלה מחשבות שאני אומרת לעצמי אולי את כזו וכאילו יש תחושת שחרור על מה שלא קיים. כאילו כל הזמן מפחדת שאולי אני כן כזו. אני יודעת שלא. אבל בגלל שחוויתי בהתבגרותי דברים הקשורים לזה קשה לי לקבל אותם ולנצק את האובססיה
הסבל שאני נמצא כרגע לא יתואר יש לי או סי די כבר שנים לפני חצי שנה התחילו לי גם התקפי חרדה לקחתי קלונקס וכדורי שינה והחרדות די עברו ורק בלילה לא הייתי מסוגל לישון ללא כדור הכרתי מישהי וניהלנו רק שיחות בפון אתמול סיפרתי לה שאני בחרדות וסגרתי את הפון וכרגע אני בחרדה איומה מה עלי לעשות בשביל לחיות חים נורמלים מתחנן למות
היי שי, אפשר לומר שלמעשה לא טיפלת בחרדות שלך, אלא "סיממת" את עצמך בכדורי הרגעה ושינה, שעוזרים רק לטווח קצר ואינם פותרים את הבעיה. באופ טבעי, זה לא החזיק מעמד לאורך זמן, ולכן החרדה חזרה. אם אתה מעוניין בטיפול תרופתי, קיים טיפול תרופתי ייעודי לחרדות ול- OCD, שאינו תרופות הרגעה אלא תרופות נוגדות דיכאון לטווח ארוך (מקבוצות התרופות SSRIs ו- SNRIs). מומלץ לפנות לפסיכיאטר להתאמת הטיפול. בנוסף, קיים טיפול פסיכולוגי מאוד יעיל עבור חרדות ו- OCD, הוא נקרא "טיפול קוגניטיבי התנהגותי" (או טיפול CBT). אני ממליצה בחום לקרוא עליו בהרחבה וללמוד על הכלים שהוא יכול לתת לך לפתרון בעיותיך, מאחר שאם תעבור טיפול כזה, לא תרגיש עוד צרך בתרופות בטווח הארוך. בהצלחה! שרון לויט, MSc פסיכותרפיסטית קוגניטיבית- התנהגותית קליניקה: טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים אביגיל 8, חיפה www.cbthaifa.com
