פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

היי שרון מה נישמע? את כבר יודעת מי זאת אני מקווה. אני ממש על סף ייאוש כל היום יש לי מחשבות שאני אומרת על הבת שלי הלוואי שתמ.. שאני מאחלת לה את זה ושיקרו לה דברים רעים אני לא יודעת מה לעשות

בנוסף מחשבות שיש קול שאומר לי לפגוע בה להרו.. ואם אני לא יעשה את זה הוא יהרוג אותי אני לא יודעת איך להתמודד עם זה

הנה עכשיו נכנס לי שפרצתי את המשרד שאני עובד בו וגנבתי דברים ומחר בבוקר מלא משטרות ילכו לי שם אני מפחדת ללכת לעבודב

שלום שרון, מה הכלים להפסיק להתנגד למחשבות טורדניות? בכללי לפחות... ומה אפשר לעשות עם תחושת הספק הנוראית? למשל, מחשבות ודימיונות של פגיעה באחר או בעצמך, והספק שמא פגעת... מתי מגיעה תחושת וודאות? איך משפיעה הפסקת הטקסים על האוסידי? תודה

גם בתקופות היותר טובות, כשהצלחתי לוותר על רוב הטקסים, הגעתי לפחות חרדה, אבל הספק לא פתרתי... כאילו השלמתי איתו... עכשיו מרגישה התדרדרות וחוסר יכולת לסבול את הספק. הטקסים הם יותר בראש- מנטאלים, ואין מנוח... נמאס לי כל כך, איך בנאדם "נורמלי" יכול להיות בספק כזה?

שלום שרון, יש לי בעיה. אני כבר לא יודע מה לעשות. יש לי בעיה של הפרעה טורדנית כפייתית אבל כנראה מלווה בעוד כמה דברים. למשל - הבעיות שלי הן מחשבות טורדניות אלימות שלא מרפות ממני. מישהו חיפש מישהו אחר ושאלו אותי. אמרתי איזו מילה שלאו דווקא קשורה למחלה כדרך אגב שיחפשו אותו. מאז יש לי פחדים שאמרתי משהו לא נכון ויחשבו שהדבקתי מישהו זר לחלוטין ולא יודע במחלה. אני שמעתי בחדר המדרגות מישהו אומר משהו דומה לזה ואני חושב שמדברים עליי כי לא שמעתי את זה קודם. אחר כך שמעתי מקומה אחרת את השם שלי לכאורה כי זה לא ב-100% אני בטוח שזה שקשור לעניין. ואני חושב שזה קשור אליי ואוי ואבוי. יש לי מחשבות טורדניות כמה זמן בנושאים אלימיים שנמאס לי מזה אבל עכשיו המחשבות הן על אדם זר ששאלו אותי עליו וכאילו הדבקתי אותו במחלה וככה כולם חושבים. זה לא תמיד ככה. זה לפעמים רק מחשבות טורדניות כאלה ולפעמים מלווה בחרדות. מה לעשות? זה נמאס לי. פשוט די. זה פחדים חרדות ומחשבות. יותר עוצמה פחות עוצמה. אני לא יודע מה לעשות.

שרון שלום. מה בהקשר ששמעתי קולות מחוץ לדלת הבית והחלטתי שמדברים עליי בהקשר רע?

אני בנאדם אגרן בן 40. על אף שיש לי כסף מספיק אני מוצא מרגוע מאיסוף דברים יד שניה. זה משפיל ומבזה אותי. כי אני לא זקוק וגם מי שמוסר לי בקרב מכריי יודע שאני לא נזקק האגירה מקשה מאוד וכפייתית במובן שאוסף אותו דבר כל הזמן. עצם ההאגירה והאיסוף מרגיע מה הטיפול המומלץ לדעתך ? הייתי שנה בטיפול אצל עובד סוציאלי ששמומחה בטיפול קוגנטיבי ללא שינוי באגרנות למעט שהפסקתי לקנות בכפייתיות ועברתי לאיסוף ממכריי וקרוביי

היי שרון , אני נגעל ונרתע להכנס לשירותים ציבוריים וגם נגעל ברמות מטורפות מהפרשות אדם, האם זה סממן להפרעת ocd או להפרעה אחרת. תודה ויום טוב.

שלום שרון, אחרי משברים קשים, הפרעה טורדנית וסבל אדיר מרגיש היום שאני מוכן להרפות סוף סוף לא להילחם עם המחשבות, עם אנשים על אהבתם, כל המלחמות האלה הביאו אותי למקום עצוב זה החלטה שבאה מתוך שבר גדול, שאלתי אם החלטה כזאת לאורך ימים תחזיק? אני יודע שזה הדרך הנכונה רק עכשיו אני מסוגל לה.

איך אפשר להחזיק אצלי תרופות בלי לבלוע יותר מידי? איך אפשר ללכת במדרכה בלי לרדת לכביש? איךאפשר להתמודד עם מחשבות שמציקות מאד ואין אפשרות להיפטר מהן?

שלום, אני נמצאת בקשר של 9 חודשים. מתחילת הקשר היו לי הרבה עליות וירידות - הם לא התאפיינו במריבות או באי הבנות , הירידות התבטאו בכך שהרגשתי כמו ירידה חדה ברגשות , כמו אדישות כזאת שהובילה ספקות ומחשבות בלתי פוסקות על כך . דבר ראשון שאני עושה בבוקר- חושבת מה אני מרגישה היום כלפי הבן זוג . שוכחת לשלוח בוקר טוב - חושבת מה זה אומר ששכחתי . מקבלת ממנו הודעה - חושבת מה ההודעה גורמת לי להרגיש , אם לא התרגשתי מה זה אומר ?? אולי אני לא אוהבת אותו בכלל? וזה עוד דוגמאות מועטות . ככה סחור סחור מסביב לעצמי , טוחנת לעצמי את המוח ובעיקר כועסת על עצמי ואפילו מרגישה בוגדת שהוא כל כך אוהב אותי ולי יש תקופות שאני בספקות בלי פוסקים שאני לא יודעת מאיפה הם נובעים. כמו שאמרתי,זה בא לי בתקופות. וכשהכל טוב זה בא פתאום עליה חדה כזאת ובה אני מרגישה הכי מאושרת בעולם , בטוחה שהוא האחד . אם אני אשאל את עצמי על הירידות? אני אפילו לא אזכור מה הרגשתי. האהבה היא מוחלטת ושלמה. ולאט לאט גם בתקופות הפחות הטובות אני כן מרגישה שבכל זאת משהו התחזק והשתנה. סך הכל יש לנו קשר שהוא יציב וטוב. אבל אני פשוט לא מסוגלת כבר- אני רוצה להיות כמו כולם, לאהוב בפשטות ולהתרגש בפשטות. לחייך בהתאם לרגע ולא בהתאם "לתקופה". אני רוצה להרגיש את האהבה בכל ימות השנה ולא שזה יבוא לי בתקופות. אני לא רוצה לפחד מהתמסדות הקשר בשל כך. אני רוצה להתלהב מכל שלב שאנחנו עולים ולא להפך. אני פשוט רוצה להבין ופשוט לתת לעצמי מנוחה כי אם מישהו אחר היה מקשיב למחשבות שלי הוא היה מציע להתאשפז- אולי אני פשוט לא אוהבת אותו או שיש סיכוי שזה באמת בעיה בי? (ואם עולה לך לראש מה אני רוצה שתהיה התשובה אני מעדיפה שזאת תהיה בעיה בי)

שואלת לגבי אמי בת 74 מאובחנת וסובלת מההפרעה+ טקסים. במשך השנים השלמנו עם ההפרעה שלה, היא התנגדה לכל נסיונות טיפול. הפרעת החרדה שלה מתבטאת בטקסי נקיון מחמירים,מנקה אפילו את מדרגות הבניו. אפילו כשאנו בסעודת שבת היא קמה ושוטפת מיד כלים, זה הטקס שמרגיע אותה כך הסביר לנו פסיכיאטר. הבעיה עכשיו שהיא עברה תאונת דרכים ואין לה אפשרות לנקות. מבקשת להבין ממך כמומחית, כיצד לעבור את התקופה? אם צפוי לה פגיעה נפשית מכך? נבצר ממנה ביצוע טקסים, והחרדות גוברות. היא הפכה לטורדנית ברמות בלתי נסבלות מתקשרת כל הזמן מתלוננת וסובלת ולא מוכנה לשום עזרה רפואית או טיפולים מטפלת או מנקה מה מומלץ ?

שלום רב שבוע טוב גב שרון שאלה בבקשה היתי בטיסה בארץ ורציתי לצלם את המטוס זזתי קצת קדימה צעק עלי עובד בשדה התעופה שמעתי גם שהוא מדבר במכשיר הסתכלתי וראיתי שעובדת בשדה מדברת איתו עלי ועשתה לי סימן ביד שלא הבנתי למה היא התכונה וגם היא אמרה משהו לא שמעתי אני בתור חולה או סי די יש לי שאלה בבקשה האם היתי צריכה לגשת אליה ולשאול אותה מה היא צעקה לעברי היא עובדת בשדה התעופה תודה רבה מראש אנא עני לי בבקשה

אני מנסה להחדיר לראש שלי שבאמת אולי אין טעם לשאול אבל ובגלל שאמרתי אולי היא קיללה,בגלל החרדה שלי שהיא קיללה רציתי לשאול כי לא רציתי לצאת פראירית את יודעת אין כבוד למבוגרים אני בת 52 ואין כ וד כל כחד מדבר איך שבא לו גם ועבודות ציבור ,בבקשה תעני לי על הנקודה הזאת ,חרדה מזה שהיא קיללה כי ראיתי אותה מתעצבנת ,תודה גב שרון וסליחה מראש

שרון מכוון שבאמת עזר לי שכתבתי לך כאן אודות המטפלת מנסה שוב למרות שלא קשור לאו סי די . כמי שיש לה DID אני עובדת הרבה על החיבור בן כולם . כרגע במצב שיש שיח כמעט בן כולם ואלי . הבעייה שהמחשבות שרצות לי בראש זה בעצם כפול עשר כשאני נאבקת בן לתת מקום לכל אחדמהחלקים לבן להבין ברציונל מה נכון להיות לעכשיו ..זה ממש מעייף ומטריד. אני אתן לך דוגמא אם חלק מסויים רוצה להתקשר למטפלת הקודמת (שזה בסדר מבחינת כל הצדדים הטיפוליים ) אני מנסה להבין אם זה נכון לכולנו או לא מאיפה זה בא ולמה ...מאוד מאוד מעייף ומטריד כי זה כמו תקליט חוזר עד שמבינה ולפעמים יש קולות מניפולטיבים שגם אותם צריך לסנן . מניחה שלכולם יש מספר מחשבות לטוב ורע וכאלה אז איך בעצם מחליטים מה נכון מבלי לבטל את המחשבות של החלקים האחרים... המון תודה ושבוע טוב

שרון אני לא סובלת מאו סי די . המחשבות הם לא טורדניות הם חלק מהחיים המורכבים שלי כמי שחי בפיצול ...וזה קצת בעייתי להיות במקום שעושה פעולות כתוצאה מחשיבה של ילד בו חמש. בכל מקרה תודה

מודה שיש לי חרדה טורדנית בכל מה שקשור לבריאות, רופאים ובדיקות. ממש מבוהלת מבדיקות הבעיה שכאשר אני מקבלת תוצאה טובה בבדיקות, אני שומרת את אותו הבגד שלבשתי ביום הזה. ומקפידה לללכת רק עם אותו הבגד לא מכובס לרופא להמשך בדיקות או טיפול. מ מש פוחדת שאם אחליף בגד אקבל בשורות רעות אני מתביישת בכך אבל פוחדת להתנתק מאותו בגד ולחוות חלילה בשורות אחרות. זה חזק ממני איך מתגברים על זה ?

שלום רב זה זמן רב שאני סובל ממחשבה פחד שחעירו לי ההערות בחברה ושאני יושב עם אנשים כל הזמם אני מרכיש שאיני זורם ואני מרגיש שאם אומרים לי לעדות משנו טני חייב לעשות ואין לי את האומץ להגיד לא משום שאני מפחד שזה יצא לי בעצבים מה את מציע לי לעשות ועוד נקודה לפעצים אנח קורא ספר ואני מתלבט האם יש לי כח להמשיך הלאה וכן כל דבר בחיים ממלא אותי ספיקות והכל לא זורם אשמח לשמוע ממך עצה מראש תודה

היי שרון , רציתי לשאול אותך האם הטיפול ב ocd הוא נשאר בגדר דיסקרטי בין המטפל והמטופל ולא עובר לשום גורם חיצוני כגון קופת חולים שאני נמצא בא וכו...כי אם אני מתחיל טיפול אני לא רוצה שאף גורם או אדם אחר ידע שיש לי ocd.

אז אני מבין שאצלך זה טיפול במסגרת פרטית , אכן כך?

קראתי המון על מחלת האוסידי באינטרנט ואני חושב שיש לי את זה לצערי הרב אבל לא בטוח במאה אחוז , השאלה שלי איך אני מוודא בוודאות שאכן יש לי את המחלה הזאת.

תודה על התגובה , אני אשמח לבוא אלייך לאבחון , איך אני קובע איתך פגישה?

לפני שנתיים היתה לי חברה.. שאמרה לי שיש לי מבטים רצחניים בעיניים..מבט חודרני כזה.. מאז פיתחתי אובססיה ופחד כי לקחתי את זה ריגשי מידי.. כל פעם שאני אם אנשים אני חושב אולי אני נראה להם מוזר.. אולי אני פותח את העיניים בצורה לא רגילה.. אני חי אם זה שנתיים וכל פעם שמישהו מסתכל עלי בצורה מוזרה או שהוא צוחק.. אז אני חושב שבטח המבטים שלי מוזרים..והעיניים נפתחות מידיי.. איך אני מתגבר בבקשההה לא מעוניין בתרופות תעזרי לי בטיפים?

זה לא יהיה כל כך נורא מה כבר יכול להיות נכון אבל.. אבל חשוב לי להראות טוב... מפחד שפתאום אני יהיה באירוע משפחתי.. ואיזה דוד יגיד לדוד תראה את ויקטור משהו לא בסדר אצלו נכון? או שאני לא ימצא חן בעיניי בחורה כל שהיא בגלל החרדה שתיצור איזה מבט של פתיחת עיניים או שתרגיש שמשהו איתי לא נראה הכי טוב????

קורה לי שאני נמצאת בבית רוב היום וזה קורה לי הרבה יש לי מחשבות טורדניות שליליות שמכניסות אותי לדיכאון.מה אפשר לעשות שזה קורה?

אני לא עובדת כרגע ורוב היום החברים והמשפחה לא נמצאים בבית הם עובדים ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי ועדיין לא מצאתי עבודה למרות שאני מחפשת הרבה זמן.אני מרגישה שגם יש לי מחשבות דיכאוניות אולי זה בגלל שאני לא עובדת ואני יותר זמן בבית? מה עושים?

מבינה את מה שאת עוברת אני גם היתה לי תקופה שלא עבדתי והרגשתי סוג של דיכאון ומחשבות טורדניות שהלכו והתגברו. האמת שעכשיו התחלתי לעבוד אבל לא טוב לי במקום הזה אז עדיין אני חווה סוג של מחשבות טורדניות אך בעוצמה פחותה. מה שאני מנסה להגיד שתמצאי לך משהו שאת אוהבת לעשות ותעשי אותו כי כשנמצאים בבית רוב הזמן ושיש הרבה זמן פנוי אז הראש גם פנוי למחשבות מיותרות. בהצלחה :)

לפני הרבה שנים עברתי משבר בעקבות חבר קרוב שעבר תאונת דרכים קשה.בעקבות זה עברתי טיפול פסיכולוגי והתחלתי להרגיש יותר טוב.הקשר שלי ושלו נותק בפרט שהקשר היה לא בריא לשנינו,ופתאום בתקופה האחרונה התחלתי להיזכר בכל הדברים הלא נעימים שקרו לנו ביחד וגם במשבר שעברתי.אני לא מפסיקה לחשוב עליו,ואני יודעת שעם אתקשר זה לא יהיה טוב לשנינו.איך אני יכולה לשכוח ממנו ולחזור לחיים שמחים? אגב תודה לך הילה על הצעתך שהצעת לי. יום טוב לכם.

אחרי טיפול ארוך שהיה יעיל בדברים מסוימים.אבל..... נותרו החרדות מהעתיד וטקס שלוקח זמן עולים לי מחשבות הרות אסון. ומיד אחרי זה הטקס שלי להרגעה שגוזל ממני זמן. חייבת לציין שבמהלך הטיפול CBT התגלה אצלי גידול שפיר ועברתי ניתוח וסבלתי המון באותה תקופה.. עד שזה התגלה סבלתי מתסמין קשה מאוד. וזה שבר אותי לגמרי !!!! איבדתי את ראיית הטוב. אני בהיכון גל הזמן לכל שלילי. חייבת לשאול אותך: ראית פעם מטופל שהצליח לצאת מזה ולחיות בלי חרדה וטקסים לגמרי??? ניסתי לקחת כדור הרגעה אבל הוא פשוט הרדים אותי....שינה ארוכה של 15 שעות כל פעם

היי אני חודש אחרי לידה, מאוהבת בתינוקת המדהימה אך יחד עם זאת אני נתקלת בתופעה שלא הכרתי קודם . מחשבות בהלה שקשורות בתינוקת שאולי הידיים שלי לא מספיק נקיות והיא עלולה להיפגע מרעל. שוטפת ידיים המון המחשבות הולכות קדימה איך אתמודד חלילה אם התינוקת תיפגע וכל מחשבה כזאת גורמת לשטיפה מרובה של הבקבוק מוצץ ... וכל הציוד. קשה לי כרגע ללכת לטיפול מבקשת אם יש משהו שאוכל לעשות בנתיים להקלה על ההרגשה הזו שממש מטרידה מפריעה לאידיליה. בנוסף רציתי לשאול מהזווית האם עצם מחשבה עלולה להזיק ? מבחינת את אשר יגורתי בא לי מה שהכי מפחדים קורה. תודה יפה

כתבתי לך לפני שבוע שאני גולש המון לאתרי חדשות, כלכלה, ספורט. אני גולש ללא הכרה משקיע את רוב זמני. כמו שכתבת לי אני מנסה להגביל את עצמי בגלישה ומרגיש מכור רעד בידיים וצורך חזק להמשיך לגלוש לקרוא. כשאני מוטרד מודאג אז המינון עולה מאוד. אני אדם סגור לא מתקשר לאחרים כשאני חש מצוקה אלא רק גולש לאתרי חדשות. שאלתי היא אם אני יוכל להתמודד עם זה לבד? ואיזה תרגול עושים בCBT ? האם זה תרגול אפר"ת? אירוע פרשנות תוצאה? יש כדור שעוזר לשחרר???

גילי32 סובל כבר 17 שנה מאו סי די ושוב מגיע הדכאון אני רוצה למות לא יותר לא אוכל לא יושן ופשוט לא מתפקד כמהר שבוע לא יודע מה לעשות הפסקתי את הטיפול לבד ואתמול חזרתי שוב לציפרמיל שוב פעם מחשבות טורדניות טוחנות לי את המוח אני לא ישן כבר שבוע מה לעשות

שלום רב ד"ר שרון לויט היקרה חג שמח לך כל חיי הייתי דאגן במיוחד בנעילת הדלת של הבית אני מאז ומתמיד הייתי בודק 3 4 5 פעמים אם באמת נעלתי(ocd) זה קורה גם בניעלת רכב משרד עבודה..כיבוי גז תנור וכוווו לפני כחצי שנה נולדה לי ילדה בשעה טובה אין מאושר כמוני בעולם.. עבר לי ועובר לי תסריט כבר כמה חודשים שאני מרביץ לה... ברור כשמש שזה סתם בראש וסתם מחשבה ללא תוכן אובססיבית אני יודע שזה אוסידי ולא דואג כל כך..אבל המחשבה רצה לי בראש רוב שעות היום..זה קצת מתסכל וקצת כואב אפילו שזה מחשבה מטומטמת.. לאחרונה אני מרגיש שהמחשבה מגיע הרבה פחות פחד..אני אפילו מזמין אותה וחושב בכוונה וברוך השם מרגיש חרדה יותר קלה מלפני חודש..שאלת השאלות היא האם המחשבה האובססיבית באמת לאט לאט אם הזמן תישכח עוד יותר והחרדה תהיה ברמה פחות חזקה..יש שלב שהמוח מתחיל להבין שבעצם הוא סתם נבהל וחושב שטות? תודה מראש מתוקה..

אז את אומרת שמחשבה שנתקעת בנוגע לפגיעה באדם שאוהבים אמורה להיחלש אם הזמן..בלי קשר להתמודדות של הבנאדם מחשבה אובססיבית מפחידה ולא הגיונית..באמת אם הזמן נחלשת כי המוח מתחיל להבין שהיא בעצם לא הגיונית?

הבעיה שהיא שהמחשבה שעולה היא מפחידה מאוד.וכל הגוף רועד מעצם המחשבה ומיד מתחילה התנהגות קבועה שמרגיעה. איך אפשר להתעלם מהמחשבה שגורמת ללחץ ובהלה?

טוב, אז לי יש בעיה של טורדנות שכל כמה שנים משנה תסמינים. פעם זה היה ניקיון מוגזם, זה עבר. היה לי גם סידור מוגזם של דברים וגם עבר. כיום, המצב הנוכחי שלי הוא שנורא קשה לי לאבד דברים גם דברים פשוטים ומטופשים להפליא. אם נאבד לי משו מסוים אפילו חתיכת דף לפעמים אני נכנסת להתקף חרדה ולאמוק רק למצוא אותם, ברמה שאני הופכת את העולם ומשגעת את כל הסביבה שלי. ואם אני מוצאת אז זו הרגשה טובה לכמה זמן עד לשטות הבאה שאני חושבת עליה ותוהה לאן נעלמה ואיפה היא נמצאת ואז שוב מתחילה לחפש אותו באמוק וכן הלאה. זה קורה גם לדברים שהם בוודאות מוחלטת בבית אבל אני פשוט רוצה למצוא אותם ולראות שהם נמצאים ולא נזרקו לפח. המצב הזה פוגם משמעותית במצב הרוח שלי ובחיים בכלל. שאלתי היא, האם שייך טיפול CBT במצב כזה? ומהי הבעיה הזו בכלל ממה היא נובעת?

אני מרגיש בחוסר מוצא סובל מהפרעה כפייתית ולא מצליח להתגבר הייתי בטיפול תרגול CBT לא עזר לי לשינוי התנהגות ההתנהגות הכפייתית שלי מופיעה שאני פוגש אנשים חדשים. בקבוצת אנשים אני מתנהג בכפייתיות מדבר הרבה ובמהירות מתוך הלחץ ויוצר קשר מהר ונרתעים ממני כמובן סבלתי דחיות אדירות בחיים. ואז קורה שאני הולך לקיצון השני ונמנע מלדבר עם איש מהאנשים שאני לא מכיר וגם אז רע לי הניכור. גדלתי במשפחה שדחתה אותי מילדות. אימא שנכנסה להריון בגיל מאוחר 40 פלוס בטעות ופחדה מהפלה. הזכירה לי כל החיים כמה אני מיותר לא שווה. היא ואבא שלי התעללו בי ממש רגשית ופיזית מכות ועלבונות הוציאו את התסכול היו בטוחים שיש לי הפרעה כל שקל עלי היה כואב להם אכלתי מצלחות של אחים שלי מה שהשאירו אני רוצה לחיות חיים אחרים ולא מצליח אני יודע שכשאני נקשר לאחרים אני גם הופך לכפייתי מהחשש לדחייה עשיתי הרבה שינויים לטובה אבל מזה אני לא מצליח לצאת כל כך כואב לי דחייה שאני עושה הכל לא לחוות את זה ולצערי זה בדיוק מה שקורה. יש טיפול שבאמת עוזר???

האם טיפול eft אם את מכירה.. יכול להעלים מחשבה אובססיבית לא רונית לא הגיונית.. שבכל זאת מכה בי ולא נותנת לי מנוחה.. רק היום שמעתי על השיטה הזאת דיברתי אם מטפלת שאמרה לי בוודאות שהיא יכולה להעלים לי את מחשבת הocd הרעה שתפסה אותי

יש לי מחשבה אובססיבית שלא עוזבת משהו לא הגיוני המחשבה לא מרפא אפילו שאני מודע שהיא לא נכונה ולא תתרחש לעולם האם תרופות טבעיות,יציאה לשמש לאור,פעילות גופנית כל יום..\ באמת יכולה להפחית את המחשבה באחוזים גבוהים?

.אני סובל מocd כבר די הרבה שנים נוטל 20 מג ציפרלקס שלא ממש עוזר הפסיכאטר הוסיף לי גם 30 מג מירו שנתן דחיפה קלה אבל עדיין אין אצלי 'שקט מחשבתי' לאחרונה אובחנתי גם כadhd וadd ונוסף לקוקטייל הכימי גם 30 מג אדרל .שאלותי הן : 1.באיזה שעה ביום היית ממליץ ליטול כל תרופה ותרופה? 2.האם האפקט של האדרל טוב יותר שאוכלים לפני? 3.איך קורה שפעם עם האדרל אני מרגיש כמו סופרמן (מה שבאופן מפתיע עזר לי לocd)ויום אחרי אני פשוט לא מרגיש כלום ??? 4.כמוצא אחרון לחולי שלי מה לדעתך עוד ניתן לעשות?(אנטי פסיכוטי?הבנתי שהאדרל גם עובד על הניורוטרנסמיטר דופמין ) תודה רבה סליחה על כל המגילה

סובלת מהתקף חרדה : חששתי לחיי בעלי שנוהג באופנוע בכבישים מהירים. הלילה שלא כהרגלו לא ענה לי במשך שעות נתקפתי בהתקף חרדה חזק המחשבות היו שכנראה נפגע קשה ואין באפשרותו לענות. הקאתי ופצעתי את הוושט וסבלתי מדפיקות לב איומות ממש התיה התקף נוראי. אחרי שלוש שעות התקשר הכל בסדר הוא שכח את הנייד וחיפש אחריו. על פניו החרדה היתה הגיונית אבל תגובתי היתה קשה, חשתי שאם קרה לו משהו אין שום טעם בחיי סבלתי סבל איום ולא יכולתי לתפקד, יצרתי קשר עם משפחה וחברים שגילו אמפטיה למצב אף חשבו שאני מתעסקת עם השערות קשות. ושעליי להמתין . אני חלשה אחרי התקף כזה ורוצה לטפל בעצמי ברצינות. מדוע אני מגיבה כך? ויש דרך לטפל בהתקף כה קשה שמגיע ?

אני לפני עשרים שנה התחלתי עם זה שהייתי בודקת דוד שסגור הרבה פעמים וגם דלת ואז משהו העיר לי על הדלת שזה היה בהתחלה והייתי נחושה להפסיק והפסקתי וכל פעם משהו אחר וז התחילו מספרי מזל פעמיים שלוש מדי כמה שנים החלפתי ועכשיו בערך 8-9 שנים זה מספר קבוע למשל כשאני יוצאת משירותים הולכת ץ הלוך חזור 6 פעמים אבל לאורך ולרוחב זה משגע אותי כשאני קמה זה כמעט כל פעולה לכן א ממעטת לצאת מהבית ב מתחמקת מהרבה פעילות בבית אני כן למרות זה עושה אני מתקנת כן פעולות בבית אבל זה כאילו שילד קטן משגע אותי כל היום אז קורה שיומיים אני לא מנקה ולא מסדרת וכל הבית בלגן אבל כלים שוטפת כל יום אני ץ כל יום מעבירה סמרטוט ץ ויום שוטםת אני מתקנת משהו אני מאוד שומרת על ניקיון הבעיה זה סדר אני מסדרת אחרי יומיים ץ הכל ץ בלגן אני לא יוצאת ץ כי כל ץ הזמן צריכה לנקות ולסדר הולכת רק ללישכת עבודה ץ פעם בשבוע ולסופר פעם בשבוע כל הזמן ת בבית צריך לבשל ואז לנקות אני רוצה ללכת לפסיכולוג דרך מכבי אבל רוצה פסיכולוג שמבין בזה לפני השינה אני הולכת חצי ת שעה שעה ץ וסופרת בסלון הבינוני והולכת וחוזרת בכל המשבצות שברצפה ץ כי ת אני מפחדת מדברים לא ץ הגיוניים שיקרו אם לא ץ אבצע את הספירה יש לי כבר פחות או יותר הליכה קבועה שאמטקה לקחת רבע שעה ץ אם טעיתי אני חוזרת שוב ץ אני ץ יושבת הרבה כי כ קימה היא ץ ספירה אני צריכה משהו שיאשר לי שלא יקרה כלום הבעיה שאני לא מדברת על זה אם אף אחד רוב הזמן לבד אני משלמת שכירות 1600 ולפעמים עובדת בניקיון ץ בתים פעם בשבוע כשאני לא עבדתי אחותי נתנה לי אוכל ובגדים ועזרה לי קצת גרתי עם שותפה ץ ופעם עם אחותי אז זה מתחלק בעבודה של המשק בית שזה 200-250 קניתי ץ אוכל לשבוע 250 ועוד נשאר לי 100 כי לא יצאתי ץ פרט לסופר רק כשהמקרר ריר יצאתי גרתי אצל ההורים עד לפני כמה ץ שנים והיה לי חדר לבד ץ וגם הייתי סגורה בבית בסבזתי על זה את כל החיים שלי כי כל ץ דבר ץ שאני ץ רוצה לעשות כדי ץ שיצליח ץ אני צריכה ליספור שוב ושוב וזה מתיש ואז אני מוותרת מה לעשות

שאלה מאייפון : לפני שאני הולך לישון אני מרגיש צורך לעבור על האתרי חדשות לקרוא כל אסון . בבוקר מיד שאני קם אני ישר לוקח אייפון וקורא את כל החדשות בכל האתרים הקיימים זה הפרעה ? אני גוזל זמן יקר ומגיע לעבודה באיחור בגלל זה וכן בכל שעות העבודה אני מקבל התראות חדשות עם על ידיעה חדשה אני מרגיש שזה מרגיע לי מתי פנימי זה גוזל לי המון זמן ורוב החדשות לא נעים לקריאה אבל אני לא פוסח על כלום. זה נחשב הפרעה ואם כן איזה טיפול משחרר יש לזה ?

בתי היחידה בת 16 מאוהבת מעל הראש בבחור לא ראוי לאהבתה ועסוקה בו באובססיה. זה אומר עסוקה רק בו הפסיקה אפילו ללמוד בחודש האחרון. ואני שיש לי קשר טוב איתה מסבירה לה את הנזק המשמעותי שנגרם לקשר מהתנהגותה. הבהרתי לה שהקשר יסתיים אם תמשיך ככה להטריד אותו על מנת לקבל תשומת לב, לא עזר . כיום היא שבורת לב בבית אחרי שעזב אותה לקחה את זה ממש קשה מאוד והלב נשבר בקרבי. היא לא מעוניינת בטיפול בשום אופן. קניתי לה וליראן טיפות הרגעה בלי מרשם שעוזר מעט לשיכוך הכאב והדחף שיש לה ליצור קשר איתו חייבת לציין שהגרוש שלי אביה התנהג בכפייתיות בקשר שלנו. לדעתי הבעיה אצלה גנטית ירושה מאביה שלא נישא שנית וחי חיי בדידות בגלל ההתנהגות המרתיעה שלו כך הוא התנהג אלי בכפייתיות חנק אותי בקשר עד שלא נותרה ברירה רק לברוח. בתי עכשיו חונקת אותי כי נשארה ללא הקשר איך אעזור לה ???

כמה שנים אני סובל מבדיקות מוגזמות אם נעלתי את הבית בודק 5 פעמים את הידית אותו דבר הגז הרכב ועוד ועוד ועוד.. לאחרונה האו סי די הפך מהבדיקות למחשבות ודמיונות לא הגיונים על פגיעה באישתי.. רציתי לשאול..אם אני יצליח לשים סוף לבדיקות של הבית ויסמוך על עצמי ופשוט יהיה אחי שלב שנעלתי את הדלת ועודדד ממש כבנאדם רגיל..האם המחשבות החדשות על פגיעה באישתי יעלמו בגלל שצברתי ביטחון לגבי הבדיקות? הרי הכל קשור לחוסר ביטחון עצמי ועוד שני שאלות פסיכותרפיה=פסיכולוגיה? האם יכול להיות שלקרובים אלי יש גם ocd והם שותקים כמוני?

בן 31 מאובחן כסובל מהפרעה טורדנית, אחרי טיפול ממושך ומוצלח ב CBT ! כולל ציפרלקס לפני תחילת הטיפול, עברתי משבר נפשי קשה מאוד. פוטרתי מעבודתי, וחברתי אהובתי דאז נפרדה ממני היא ומשפחתה הביטו בי בעין שלילית, כאילו אני חולה נפש. אחרי ש סיפרתי לה על המחשבות הכפייתיות .. והיא סיפרה למשפחתה ונפרדה ממני בתקופה הקשה ביותר בחיי כשהייתי על הקרשים. אחרי טיפול ממושך הצלחתי להתרומם ולבנות חיים יציבים וטובים. ואותה האקסית מהעבר מנסה לחזור לחיי בכל דרך. היא נישאה מאז לבחור שנהג בה לאחר הנישואין באלימות קשה והתגרשה ממנו - עזרתי לה באותו תקופה עם הגירושין כי הייתה מאויימת ובמצב נוראי לאחר מכן החלטתי לתפוס מרחק כי אני חש בכל פעם שאני פוגש בה דיכאון ועצב גדול.היא פגעה בי בצורה קשה מאוד ועכשיו שהיא שבורה חוזרת להתנחם אצלי מחוסר ברירה וזה מכאיב ומרתיע אותי מכל מפגש. ניסתי בכל זאת לתת צאנס אחרון לידידות וזה לא הולך, משפחתה שהיא קשורה אליהם מאוד רואה בי אדם בעייתי בגלל העבר. היא עצמה מנסה להיות טובה עמי ואני סובל מהמצב הקיים כל פעם שאני עומד לפגוש אותה עוטף אותי תחושת דיכאון, על הזריקה הקשה הניתוק הטוטאלי שלה שפירק אותי. כדאי להיפרד לתמיד ולא להישאר בקשר? למה הדיכאון הזה מתעורר בהקשר אליה וממשיך לרדוף אותי חשבתי ששמתי את העבר מאוחריי....

שלום, אני בהריון שבוע 23, בשבוע 17 ביצעתי סקירה מוקדמת נרחבת בתלת מימד אצל מומחה ונמצא בה ממצא יחיד נקודה בלב, שהטריד אותי קשות. ממש נפלתי לחרדה קשה ומחשבות כפייתיות, שבעבר חוויתי בקשר זוגי לא יציב שהיה לי לפני כעשור. הלכתי לחוות דעת אצל רופא מומחה,אשר אמר שהממצא אינו כזה בר חשיבות. ואם כך אני מגיבה כדאי שאוותר על עוד סקירה מאוחרת. כי הנזק מהחרדה גובר על הממצא הפעוט הזה שאינו מום ולא בעייתי כלל. נרגעתי מעט ואכן לא המשכתי לבצע סקירות. אך נותרת לי חרדה לעובר. על אף שאני חשה בתנועות העובר אני מבוהלת וחוששת ללכת לבדיקה שגרתית .עולות בי מחשבות כפייתיות מפחידות לראש. לעיתים המחשבות חרדה על העובר. ולעיתים חרדה לחיי מסיבוכים שונים. הפסקתי לגמרי להיכנס לפורומים רפואים או לקבוצות תמיכה בהריון. כי לעיתים היו שם סיפורים קשים שהחרידו אותי והוסיפו לי מחשבות כפייתיות והתקף פאניקה. ממש חבל לי שהתקופה הכי יפה בחיי שהעובר חי בתוכי עוברת גם עם מחשבות נוראיות בראש שמעיקות ואיני מצליחה לגבור עליהם.מה ניתן לעשות בלי כדורים?. יש טיפול חירום? אשמח לכל עיצה טובה ממך שמעתי עליך טובות שיכולות להקל על המצב שנקלעתי אליו. מקווה שאני מובנת

שלום אנשים האם מישהו מכיר או חווה תחושות פיזולגויות כגון מודעות לאיבר כלשהו בגוף והתעסקות בו (מחשבה עליו) שגורמת לאיבר הזה להיות "מורגש" לי יש את הבעייה הזו בעיניים בעקבות ניתוח לייזר (שב"ה עבר בהצלחה) אבל מאז אני "מרגיש" את העיניים ומתעסק בהם ללא הפסקה - מה שמחמיר עוד את הבעיה ומעלה כל הזמן רגשות חרטה של אילו לא הייתי עושה את הניתוח. מדהים שכשאני עסוק מאוד בדברים אחרים או אוכל אינני "מרגיש"את העיניים. אני משתגע מזה כבר כמעט שנתיים? מישהו מכיר או חווה משהו דומה

תודה רבה 1. מה דעתך על טיפול תרופתי 2. יכולה לתת לי שם של מטפל/ת מומלצת בנושא זה באיזור המרכז??

היי, אני סובל ממחשבות טורדניות- חרדות אני בודק מליון פעם את הפלאפון שלי ודברים אחרים אני בודק ובודק כל הזמן מכשירי חשמל וזה ואם אני לא בודק אז אני נכנס לחרדה. ושזה קורה אני מרגיש גם הרגשה נפשית לא טובה בגלל זה לא מרגיש טוב פשוט, בגלל זה אני סובל מדיכאון גם האם זה אוסידי ? תודה רבה יום טוב :)

האם ocd מחשבות אובססיביות רעות דחפים על פגיעה באדם שאוהבים נחשבות לחרדה זאת אומרת ocd מחשבות רעות דמיונות=חרדה? 2)בכל הכנות שלך האם שתיית אלכוהול משכיחה את המחשבות לזמן מסויים? 3)האם אוסידי בדיקות מוגזמות..פחד לפגוע באנשים שאוהבים..דמיונות תמונות רעות שרצות בראש זה סוג של מחלת נפש?

בוקר טוב וחג שמח שרון, אני גבר רווק בשנות ה50 שמתמודד עם OCD מזה שנים רבות ומצליח לרסן אותו באופן עצמי במידה סבירה, בד"כ באמצעות טיפול פסיכולוגי ומדיטציה. לאחרונה עברתי שתי אירועים מאוד משמעותיים שהשפיעו על מצב בריאותי מבחינה נפשית. ראשית הייתי עם אותו מטפל מזה 20 שנה והרגשתי שעם כל הקושי הגיע הזמן לעבור הלאה כי הייתה בי תחושה הולכת וגוברת שהוא כבר ' לא היה שם' עבורי. האירוע השני והיותר קשה מבחינתי הוא שעברתי לפני חצי שנה ניתוח קיצור קיבה (שרוול) בהתאם להמלצות הרפואיות שקיבלתי. כעת הולך ומסתבר – לאחר חצי של סבל וייסורים שקצרה תהיה היריעה לפרט אותם כאן (ושסופם עדיין לא נראה באופק) - שנגרם לי נזק בלתי הפיך לקיבה ולוושט שניתן אולי – ורק אולי – לתיקון רק עלי ידי ניתוח נוסף – רעיון שבשלב זה נראה לי כמטורף לחלוטין. אני נמצא במעקב טיפולי של הצוות המקצועי של היחידה הבריאטרית בקופ"ח שלי – מכבי – והעובדת סוציאלית שם סבורה שמאוד חיוני ואפילו דחוף שאכנס לטיפול עם מישהו חדש כדי להתמודד עם מה שעברתי. שאלותיי הן: לאור גילי, מצבי הבריאותי והמשפחתי והחוויה הקשה שאני עובר לאחרונה, האם לדעתך עדיף שאעבור טיפול עם מטפל או מטפלת? במצב רגיל סוגיית המגדר לא היה צריך להיות בעיה בכלל אך יש ללא ספק הבדלים בגישה בין מטפלים ובמצבי הנוכחי חשוב שאמצא אדם שיוכל לתת לי את התמיכה המיטבית. (וחוץ מזה יצרתי קשר עם שתי מטפלות מתוך הרשימה של מכבי באתר של הקופה ובשני המקרים קיבלתי דחייה 'מנומסת.') שנית, האם יש סיכוי שהחוויות שעברתי עלולות להביא להחרפת תופעת הOCD אצלי והיכן לדעתך עדיף לתת את הדגש במסגרת טיפול כלשהו (בבעיה או באירועים הספציפיים)? בתודה מראש, אליהו

שלום, אני בן 21. מטופל בכדורים פסיכיאטריים כבר מגיל 12. בזמן האחרון אני עדכנתי את הפסיכיאטרים שאני רוצה להפסיק לחלוטין את התרופות האלה מכיוון שהן אינן עוזרות לי ותופעות הלוואי שלהן פוגעות בי מאד. ב-3 חודשים האחרונים הייתי באשפוז יום, והפסיכיאטר אמר לי לקחת מארוניל. התחלנו עם 75 מ"ג, ועלינו ל-150 מ"ג. הבעיה היא שזה גרם לי לעצירויות ולרעב בלתי פוסק, שזה משהו שמאד מפריע לי כי יש לי הפרעות אכילה ואני מפחד מאד להשמין. אני מסוגל לבכות ולהשתגע אם אני עולה קילו. בחודש האחרון הפסיכיאטר הסכים שאני אפסיק את הכדורים, אז הוא הוריד אותי למינון של 25 מ"ג והורה לי לאט לאט להוריד את זה עד ל-0 מ"ג. כרגע אני ללא מעקב פסיכיאטרי כי האשפוז יום נגמר ואני מחכה לפגישה עם הרופאה החדשה שלי ב-3 למאי. הייתי במשך כמה שבועות על 25 מ"ג, והרעב לא פסק. בשבוע האחרון, כשראיתי שכבר זה בטוח, התחלתי להוריד את המינון של ה-25 מ"ג לחצי כדור (חתכתי עם סכין). לפני יומיים הפסקתי לקחת לגמרי. הבעיה היא שלא משנה שהפסקתי, אני עדיין מרגיש רעב בלתי פוסק. היום בבוקר אכלתי מצה עם גבינה ואז קורנפלקס כריות עם חלב. אחרי שעתיים אכלתי תפו"א עם נקניקיות וקופסה טונה בשמן. עכשיו אני שוב מת מרעב, כאילו לא אכלתי 6 שעות. אני כבר לא יודע מה לעשות?????? האם זה בגלל שהפסקתי לחלוטין את המרוניל??? אבל מנגד, גם כשאני לוקח את המרוניל אני כל הזמן רעב. אני משתגע כבר ולא יודע מה לעשות??? אשמח לעזרה בדחיפות.

מוסיף הערה: 1. אני עוסק בהרבה פעילות גופנית בזמן האחרון. ייתכן וזה משפיע על הרעב. 2. אין לי כרגע טיפול פסיכיאטרי לכן אני בלחץ ולא יודע מה לעשות.

היום באתי רק כדי לאחל לך חג אביב שמח . חג של שמחה שלווה וחרות ....

היי שרון,וחג שמח.אני מרגישה מהבוקר היום עצבנות בקשר למה ששייך למסגרת השיקומית ולמסגרת הפסיכאטרית בה הייתי.אני כבר לא במסגרת כ6 חודשים עברתי שם דברים נוראיים.קיבלתי איזה משהו מביטוח לאומי וניראה לי שזה קשור למסגרת.אני מרגישה מהבוקר מחשבה אובססיבית כלפי זה רבה עם ההורים שלי הלב פועם לי מעצבים ואני רוצה להירגע ולצאת מזה.אשמח להסחות דעת ולמענה מה לעשות כדי שזה יעבור לי תודה וחג שמח.

היי...ברגע שמגיע אלי המחשבה הטורדנית המפחידה והלא הגיונית אני מחליף אותה באחרת במחשבה טובה...את השיטה הזאת למדתי מהאינטרנט האם זאת שיטה טובה ..? כי הבנתי מתשובות שלך שלא כדאי להתעלם ממחשבה טורדנית אלה לקבל אותה ???

אז מה לעשות שהמחשבה הרעה מגיע לחשוב ואפילו להתעמק בתוכה ולהחמיר אותה או לא להתייחס כי לא להתייחס זה סוג של טקס לא?

לפני 3 וחצי בהריון של ילדי בחודש חמישי התפתחו לי חרדות של פחדים, ובהמשך התפתחו לי מחשבות טורדניות לפרקים מסויימים שבאו ונעלמו ועכשיו הם התגברו כל מיני טקסים לשטיפת ידיים ומחשבות אם לא אעשה כך יקרה כך ואז אני עושה למרות שאני מבינה שאני לא צריכה לעשות, יש איך להפטר מהמחשבות האלו?? למה בעצם הן מגיעות??

שלום שרון, לפני כמה ימים עברתי התקף חרדה. למען הסר ספק, אני עם OCD ומחשבות טורדניות בתחום האלים. אני כרגע עוד עם התקף החרדה עם מה שנשאר מזה. מה שמתברר שאני עסוק כרגע בנסיבות של התקף החרדה כך שהOCD פחות שולט עליי. שלא יובן לא נכון - אני לא רוצה לא בזה ולא בזה. אבל מדוע כשיש התקף חרדה או התחלת הסיום של ההתקף - מדוע לא מרגישים את ה-OCD ? כלומר האם OCD והתקף חרדה זאת חבילה אחת? האם טיפול CBT יוביל לסיום המצב הזה? התחלתי לשמוע מוזיקה קלאסית שהיא מאוד מרגיעה. האם זה טוב?

שלום שרון, כוונתי היא שה-OCD לא נעלם בגלל ההתקף חרדה אלא יש רגעים שזה ממש נעלם כי הריכוז או המוח דורש להתרכז בסיפור ההתקף חרדה ולמה זה קרה. אבל הוא שם לצערי עדיין שם .

שרון את בטוח תעזבי במי מדובר שוב פעם אני על הפנים מחשבות קשות ביותר מצב רוח ירוד כמו דיכאון יושבת אם אמא שלי והילדה חושבת שאמא שלי באה לפגוע בי שהתינוקת שטן ורוצה לפגוע בי שכולם עושים לי בכוונה ורוצים לפגוע בי שומעת קולות לא יודעת מה לעשות

הוספת הודעההוספת תגובה פורום הפרעות חרדה - ראש הפורום חרדה - פדופיליה?! אנונימית(9.4.2016, 10:28) שלום אני בת 21 בעלת הפרעות חרדה מגיל 8 נשואה כבר שנתיים חויתי בעבר חרדות רבות מהקאות, פחדתי להקיא ושתהיה לי בחילה, באותם הרגעים בהם נכנסה לי לראש המחשבה על בחילה התחלתי להרגיש בחילה ואז החרדה לא שחררה אותי. לפני כחצי שנה התחלתי לחוות חרדות בנוגע לזוגיות שלי, נכנסו לי מחשבות של פקפוק וספק - אולי אני לא אוהבת את בעלי? ברגע שנכנסו המחשבות לא הצלחתי לחוש את האהבה כלפיו. חשוב לציין שברגעים שבהם הייתי רגועה ידעתי שהמצב תקין ושאני אוהבת אותו כמו שגם ידעתי שאין לי בחילה ואני לא אקיא. מזה שנתיים אני עם וסטיבוליטיס שטופל, אבל העניין גרם לירידה בחשק המיני (אני עושה סקס ונהנית וגם מצליחה להגיע לסיפוק, אבל הרצון ליזום הרבה פחות מההתחלה, היו תקופות שלא היה בכלל רצון אבל אחרי הטיפול בוסטיבוליטיס זה עזר והתגבר מעט - עדיין לא באותה רמה) עכשיו אני הולכת לחשוף משהו שקרה וזעזע את עולמי ואני מקווה לקבל עזרה ולא שיפוטיות. אני כל החיים אוהבת ילדים, תמיד רציתי להיות אמא, תמיד עשיתי בייביסיטרים ומעולם מעולם מעולם לא היו לי מחשבות מיניות בנושא. לפני כמה ימים עשיתי בייביסיטר לילדה בת 3, ופתאום נכנסה לי מחשבה לראש - "האם אני יכולה להתחרמן ממנה? למצוא משהו מיני?" ברגע שנכנסה המחשבה היא ננעלה בפנים וישר הרגשתי תגובה גופנית של חרמנות! כזו שלא הייתה לי כבר הרבה זמן רק בתחילת מערכת היחסים עם בעלי. מאותו הרגע רציתי למות. לא הבנתי מה קורה לי ונבהלתי מאוד. לא הצלחתי להשתחרר מהמחשבה. הרגשתי מאוד לא בנוח והרגשתי חרמנית וכל דבר היה נראה לי נורא מחרמן ולא יכולתי לחיות עם זה. כבר דמיינתי בעיני רוחי את ההתאבדות - לא אוכל לחיות עם עצמי אם זה המצב. לא ידעתי מאיפה זה בא אני לא נמשכתי לבנות תמיד לבנים, גברים, ולעזאזל הילדה בת 3!!! מאז אני ברכבת הרים כמובן שדיברתי עם בעלי בפתיחות רבה , חשפתי בפניו את כל מה שהרגשתי כל מה שדמיינתי וכל מה שחוויתי. הוא לקח את זה מאוד בקלות, הוא אמר שלכולם יש תקופות כאלה. גם הוא בנעוריו וחבריו חוו דברים דומים, בתקופת העוררות במינית אתה חוקר הכל והכל נשמע לך מגרה. הוא אמר שכגבר חרמן הוא יכול להתגרות מכל דבר, שגם לו היו פעם מחשבות דומות ושאני לא צריכה להילחץ מזה כי זה עובר. הוא לא מבין למה חוויתי זאת רק עכשיו ולא בתקופת ההתבגרות והעוררות המינית. לאחר השיחה איתו נרגעתי מעט. כבר כמה ימים שהמחשבות והחרדות באות והולכות. שוב - כשאני רגועה ומנסה לחשוב על ילדות בצורה מינית, אני לא חווה דבר, אבל ברגע שהראש שלי כביכול מתכוונן לזה אני מצליחה להרגיש משהו והרגעים האלב גורמים לי לרצות להיעלם. אני רוצה לציין שבימים מאז שזה קרה אני הרבה יותר חרמנית ממה שהייתי זמן רב. מספר פעמים ביום. אני מקיימת איתו יחסים ומצליחה להגיע לסיפוק ואפילו נהנית, אבל יש רגעים בזמן היחסים שנכנסות לי מחשבות מטרידות לראש ואני לא מצליחה ליהנות ולהתנתק. הוא טוען שזה בסדר שיש תקופות של חרמנות ושאני צריכה לשמוח שזה ככה, אבל אני רק מודאגת כי זה התחיל רק מאותו ערב עם הילדה - מה המשמעות?? מעולם לא היו לי מחשבות כאלה ואני בימים האלה יכולה למצוא מיניות בכל דבר גם אם הוא בכלל לא מיני. אני מאוד מאוד מבולבלת ומפוחדת עד מוות. אם אשמע שזו פדופיליה כנראה ארצה לאשפז את.עצמי או להתאבד. אני לא אצליח לחיות עםמעצמי. אני רוצה לשמוע שזו חרדה ואלו המחשבות הטורדניות שהכנסתי לעצמי לראש. כשאני רגועה מהמחשבות הללו נכנסות המחשבות של הזוגיות וכשאלו לא נמצאות נכנסות המחשבות של הפחד מההקאה, וככה יש לי סלט בראש של פעם ככה ופעם ככה . מאז שזה קרה אני יכולה להגיד שאני אפילו מחפשת לעצמי מצבים כדי לראות האם אני מתחרמנת ומגיבה ככה או לא. זה ממש לא מניח לי ואני לשה את זה בראש בלי הפסקה. אני רוצה להיות נורמלית. אני חייבת עזרה לא יןדעת מה לעשות ממש אובדת.עצןת ומפוחדת עד מוות ץאנא עזרו לי

אני אמא לילד בן 13 . בסוף בית הספר היסודי הוא עבר מעין חרם חברתי ובמהלך אותה התקופה החל להתלונן על פחדים וחרדות ואף החלו אצלו מחשבות טורדניות. הוא טופל בשיטת CBT במרפאת חרדה ומצבו השתפר פלאים. אולם, כתוצאה מהחרם שעבר, נפגע מעט דימויו העצמי והרגשנו כי הוא זקוק לסיוע בתפקודו החברתי. על כן, הוא צפוי להתחיל טיפול במרפאה פסיכולוג ילדים בו יושם דגש על חידוד כישורים חברתיים ושיקום הביטחון העצמי. כאשר יגיע בני לשלב הגיוס לצבא, בעוד כ-5 שנים, האם מידע זה אליו ייחשף הצבא בתיק הרפואי ישפיע על עתידו הצבאי ואף ימנע ממנו להתגייס לצה"ל? איני רוצה לפגוע בעתידו של בני שכן הוא ילד חברותי, נעים הליכות ובעל הישגים לימודיים גבוהים, ואני סבורה כי קשיים חברתיים וחרדות הם חלק מעולמם של בני נוער רבים בגיל ההתבגרות. יחד עם זאת, אני חושבת שיש לעזור לילד בעת בה הוא נמצא במצוקה. אודה לתשובתך בהקדם. תודה - שירי

על האומץ והבטחון שנתת לי. זה היה אמיץ מפחיד חזק מטלטל מסעיר ובעיקר מבלבל..אבל זה היה נכון . תודה לך שנגעת בי לרגע ודייקת כל כך. ניראה לי שאשאר בסביבה :)

מזה הרבה זמן סבלתי מדיכאון קשה מאוד.זה התבטא בהתקפי מועקות קשים עקב מחשבות אובססיביות.בעיני זה נתפס אולי הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לבן אדם.מה השיטה הטובה ביותר לטיפול במחשבות אובססיביות דיכאוניות מסוג זה?