פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית

לפני שנתיים היתה לי חברה.. שאמרה לי שיש לי מבטים רצחניים בעיניים..מבט חודרני כזה.. מאז פיתחתי אובססיה ופחד כי לקחתי את זה ריגשי מידי.. כל פעם שאני אם אנשים אני חושב אולי אני נראה להם מוזר.. אולי אני פותח את העיניים בצורה לא רגילה.. אני חי אם זה שנתיים וכל פעם שמישהו מסתכל עלי בצורה מוזרה או שהוא צוחק.. אז אני חושב שבטח המבטים שלי מוזרים..והעיניים נפתחות מידיי.. איך אני מתגבר בבקשההה לא מעוניין בתרופות תעזרי לי בטיפים?

זה לא יהיה כל כך נורא מה כבר יכול להיות נכון אבל.. אבל חשוב לי להראות טוב... מפחד שפתאום אני יהיה באירוע משפחתי.. ואיזה דוד יגיד לדוד תראה את ויקטור משהו לא בסדר אצלו נכון? או שאני לא ימצא חן בעיניי בחורה כל שהיא בגלל החרדה שתיצור איזה מבט של פתיחת עיניים או שתרגיש שמשהו איתי לא נראה הכי טוב????

קורה לי שאני נמצאת בבית רוב היום וזה קורה לי הרבה יש לי מחשבות טורדניות שליליות שמכניסות אותי לדיכאון.מה אפשר לעשות שזה קורה?

אני לא עובדת כרגע ורוב היום החברים והמשפחה לא נמצאים בבית הם עובדים ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי ועדיין לא מצאתי עבודה למרות שאני מחפשת הרבה זמן.אני מרגישה שגם יש לי מחשבות דיכאוניות אולי זה בגלל שאני לא עובדת ואני יותר זמן בבית? מה עושים?

מבינה את מה שאת עוברת אני גם היתה לי תקופה שלא עבדתי והרגשתי סוג של דיכאון ומחשבות טורדניות שהלכו והתגברו. האמת שעכשיו התחלתי לעבוד אבל לא טוב לי במקום הזה אז עדיין אני חווה סוג של מחשבות טורדניות אך בעוצמה פחותה. מה שאני מנסה להגיד שתמצאי לך משהו שאת אוהבת לעשות ותעשי אותו כי כשנמצאים בבית רוב הזמן ושיש הרבה זמן פנוי אז הראש גם פנוי למחשבות מיותרות. בהצלחה :)

לפני הרבה שנים עברתי משבר בעקבות חבר קרוב שעבר תאונת דרכים קשה.בעקבות זה עברתי טיפול פסיכולוגי והתחלתי להרגיש יותר טוב.הקשר שלי ושלו נותק בפרט שהקשר היה לא בריא לשנינו,ופתאום בתקופה האחרונה התחלתי להיזכר בכל הדברים הלא נעימים שקרו לנו ביחד וגם במשבר שעברתי.אני לא מפסיקה לחשוב עליו,ואני יודעת שעם אתקשר זה לא יהיה טוב לשנינו.איך אני יכולה לשכוח ממנו ולחזור לחיים שמחים? אגב תודה לך הילה על הצעתך שהצעת לי. יום טוב לכם.

אחרי טיפול ארוך שהיה יעיל בדברים מסוימים.אבל..... נותרו החרדות מהעתיד וטקס שלוקח זמן עולים לי מחשבות הרות אסון. ומיד אחרי זה הטקס שלי להרגעה שגוזל ממני זמן. חייבת לציין שבמהלך הטיפול CBT התגלה אצלי גידול שפיר ועברתי ניתוח וסבלתי המון באותה תקופה.. עד שזה התגלה סבלתי מתסמין קשה מאוד. וזה שבר אותי לגמרי !!!! איבדתי את ראיית הטוב. אני בהיכון גל הזמן לכל שלילי. חייבת לשאול אותך: ראית פעם מטופל שהצליח לצאת מזה ולחיות בלי חרדה וטקסים לגמרי??? ניסתי לקחת כדור הרגעה אבל הוא פשוט הרדים אותי....שינה ארוכה של 15 שעות כל פעם

היי אני חודש אחרי לידה, מאוהבת בתינוקת המדהימה אך יחד עם זאת אני נתקלת בתופעה שלא הכרתי קודם . מחשבות בהלה שקשורות בתינוקת שאולי הידיים שלי לא מספיק נקיות והיא עלולה להיפגע מרעל. שוטפת ידיים המון המחשבות הולכות קדימה איך אתמודד חלילה אם התינוקת תיפגע וכל מחשבה כזאת גורמת לשטיפה מרובה של הבקבוק מוצץ ... וכל הציוד. קשה לי כרגע ללכת לטיפול מבקשת אם יש משהו שאוכל לעשות בנתיים להקלה על ההרגשה הזו שממש מטרידה מפריעה לאידיליה. בנוסף רציתי לשאול מהזווית האם עצם מחשבה עלולה להזיק ? מבחינת את אשר יגורתי בא לי מה שהכי מפחדים קורה. תודה יפה

כתבתי לך לפני שבוע שאני גולש המון לאתרי חדשות, כלכלה, ספורט. אני גולש ללא הכרה משקיע את רוב זמני. כמו שכתבת לי אני מנסה להגביל את עצמי בגלישה ומרגיש מכור רעד בידיים וצורך חזק להמשיך לגלוש לקרוא. כשאני מוטרד מודאג אז המינון עולה מאוד. אני אדם סגור לא מתקשר לאחרים כשאני חש מצוקה אלא רק גולש לאתרי חדשות. שאלתי היא אם אני יוכל להתמודד עם זה לבד? ואיזה תרגול עושים בCBT ? האם זה תרגול אפר"ת? אירוע פרשנות תוצאה? יש כדור שעוזר לשחרר???

גילי32 סובל כבר 17 שנה מאו סי די ושוב מגיע הדכאון אני רוצה למות לא יותר לא אוכל לא יושן ופשוט לא מתפקד כמהר שבוע לא יודע מה לעשות הפסקתי את הטיפול לבד ואתמול חזרתי שוב לציפרמיל שוב פעם מחשבות טורדניות טוחנות לי את המוח אני לא ישן כבר שבוע מה לעשות

שלום רב ד"ר שרון לויט היקרה חג שמח לך כל חיי הייתי דאגן במיוחד בנעילת הדלת של הבית אני מאז ומתמיד הייתי בודק 3 4 5 פעמים אם באמת נעלתי(ocd) זה קורה גם בניעלת רכב משרד עבודה..כיבוי גז תנור וכוווו לפני כחצי שנה נולדה לי ילדה בשעה טובה אין מאושר כמוני בעולם.. עבר לי ועובר לי תסריט כבר כמה חודשים שאני מרביץ לה... ברור כשמש שזה סתם בראש וסתם מחשבה ללא תוכן אובססיבית אני יודע שזה אוסידי ולא דואג כל כך..אבל המחשבה רצה לי בראש רוב שעות היום..זה קצת מתסכל וקצת כואב אפילו שזה מחשבה מטומטמת.. לאחרונה אני מרגיש שהמחשבה מגיע הרבה פחות פחד..אני אפילו מזמין אותה וחושב בכוונה וברוך השם מרגיש חרדה יותר קלה מלפני חודש..שאלת השאלות היא האם המחשבה האובססיבית באמת לאט לאט אם הזמן תישכח עוד יותר והחרדה תהיה ברמה פחות חזקה..יש שלב שהמוח מתחיל להבין שבעצם הוא סתם נבהל וחושב שטות? תודה מראש מתוקה..

אז את אומרת שמחשבה שנתקעת בנוגע לפגיעה באדם שאוהבים אמורה להיחלש אם הזמן..בלי קשר להתמודדות של הבנאדם מחשבה אובססיבית מפחידה ולא הגיונית..באמת אם הזמן נחלשת כי המוח מתחיל להבין שהיא בעצם לא הגיונית?

הבעיה שהיא שהמחשבה שעולה היא מפחידה מאוד.וכל הגוף רועד מעצם המחשבה ומיד מתחילה התנהגות קבועה שמרגיעה. איך אפשר להתעלם מהמחשבה שגורמת ללחץ ובהלה?

טוב, אז לי יש בעיה של טורדנות שכל כמה שנים משנה תסמינים. פעם זה היה ניקיון מוגזם, זה עבר. היה לי גם סידור מוגזם של דברים וגם עבר. כיום, המצב הנוכחי שלי הוא שנורא קשה לי לאבד דברים גם דברים פשוטים ומטופשים להפליא. אם נאבד לי משו מסוים אפילו חתיכת דף לפעמים אני נכנסת להתקף חרדה ולאמוק רק למצוא אותם, ברמה שאני הופכת את העולם ומשגעת את כל הסביבה שלי. ואם אני מוצאת אז זו הרגשה טובה לכמה זמן עד לשטות הבאה שאני חושבת עליה ותוהה לאן נעלמה ואיפה היא נמצאת ואז שוב מתחילה לחפש אותו באמוק וכן הלאה. זה קורה גם לדברים שהם בוודאות מוחלטת בבית אבל אני פשוט רוצה למצוא אותם ולראות שהם נמצאים ולא נזרקו לפח. המצב הזה פוגם משמעותית במצב הרוח שלי ובחיים בכלל. שאלתי היא, האם שייך טיפול CBT במצב כזה? ומהי הבעיה הזו בכלל ממה היא נובעת?

אני מרגיש בחוסר מוצא סובל מהפרעה כפייתית ולא מצליח להתגבר הייתי בטיפול תרגול CBT לא עזר לי לשינוי התנהגות ההתנהגות הכפייתית שלי מופיעה שאני פוגש אנשים חדשים. בקבוצת אנשים אני מתנהג בכפייתיות מדבר הרבה ובמהירות מתוך הלחץ ויוצר קשר מהר ונרתעים ממני כמובן סבלתי דחיות אדירות בחיים. ואז קורה שאני הולך לקיצון השני ונמנע מלדבר עם איש מהאנשים שאני לא מכיר וגם אז רע לי הניכור. גדלתי במשפחה שדחתה אותי מילדות. אימא שנכנסה להריון בגיל מאוחר 40 פלוס בטעות ופחדה מהפלה. הזכירה לי כל החיים כמה אני מיותר לא שווה. היא ואבא שלי התעללו בי ממש רגשית ופיזית מכות ועלבונות הוציאו את התסכול היו בטוחים שיש לי הפרעה כל שקל עלי היה כואב להם אכלתי מצלחות של אחים שלי מה שהשאירו אני רוצה לחיות חיים אחרים ולא מצליח אני יודע שכשאני נקשר לאחרים אני גם הופך לכפייתי מהחשש לדחייה עשיתי הרבה שינויים לטובה אבל מזה אני לא מצליח לצאת כל כך כואב לי דחייה שאני עושה הכל לא לחוות את זה ולצערי זה בדיוק מה שקורה. יש טיפול שבאמת עוזר???

האם טיפול eft אם את מכירה.. יכול להעלים מחשבה אובססיבית לא רונית לא הגיונית.. שבכל זאת מכה בי ולא נותנת לי מנוחה.. רק היום שמעתי על השיטה הזאת דיברתי אם מטפלת שאמרה לי בוודאות שהיא יכולה להעלים לי את מחשבת הocd הרעה שתפסה אותי

יש לי מחשבה אובססיבית שלא עוזבת משהו לא הגיוני המחשבה לא מרפא אפילו שאני מודע שהיא לא נכונה ולא תתרחש לעולם האם תרופות טבעיות,יציאה לשמש לאור,פעילות גופנית כל יום..\ באמת יכולה להפחית את המחשבה באחוזים גבוהים?

.אני סובל מocd כבר די הרבה שנים נוטל 20 מג ציפרלקס שלא ממש עוזר הפסיכאטר הוסיף לי גם 30 מג מירו שנתן דחיפה קלה אבל עדיין אין אצלי 'שקט מחשבתי' לאחרונה אובחנתי גם כadhd וadd ונוסף לקוקטייל הכימי גם 30 מג אדרל .שאלותי הן : 1.באיזה שעה ביום היית ממליץ ליטול כל תרופה ותרופה? 2.האם האפקט של האדרל טוב יותר שאוכלים לפני? 3.איך קורה שפעם עם האדרל אני מרגיש כמו סופרמן (מה שבאופן מפתיע עזר לי לocd)ויום אחרי אני פשוט לא מרגיש כלום ??? 4.כמוצא אחרון לחולי שלי מה לדעתך עוד ניתן לעשות?(אנטי פסיכוטי?הבנתי שהאדרל גם עובד על הניורוטרנסמיטר דופמין ) תודה רבה סליחה על כל המגילה

סובלת מהתקף חרדה : חששתי לחיי בעלי שנוהג באופנוע בכבישים מהירים. הלילה שלא כהרגלו לא ענה לי במשך שעות נתקפתי בהתקף חרדה חזק המחשבות היו שכנראה נפגע קשה ואין באפשרותו לענות. הקאתי ופצעתי את הוושט וסבלתי מדפיקות לב איומות ממש התיה התקף נוראי. אחרי שלוש שעות התקשר הכל בסדר הוא שכח את הנייד וחיפש אחריו. על פניו החרדה היתה הגיונית אבל תגובתי היתה קשה, חשתי שאם קרה לו משהו אין שום טעם בחיי סבלתי סבל איום ולא יכולתי לתפקד, יצרתי קשר עם משפחה וחברים שגילו אמפטיה למצב אף חשבו שאני מתעסקת עם השערות קשות. ושעליי להמתין . אני חלשה אחרי התקף כזה ורוצה לטפל בעצמי ברצינות. מדוע אני מגיבה כך? ויש דרך לטפל בהתקף כה קשה שמגיע ?

אני לפני עשרים שנה התחלתי עם זה שהייתי בודקת דוד שסגור הרבה פעמים וגם דלת ואז משהו העיר לי על הדלת שזה היה בהתחלה והייתי נחושה להפסיק והפסקתי וכל פעם משהו אחר וז התחילו מספרי מזל פעמיים שלוש מדי כמה שנים החלפתי ועכשיו בערך 8-9 שנים זה מספר קבוע למשל כשאני יוצאת משירותים הולכת ץ הלוך חזור 6 פעמים אבל לאורך ולרוחב זה משגע אותי כשאני קמה זה כמעט כל פעולה לכן א ממעטת לצאת מהבית ב מתחמקת מהרבה פעילות בבית אני כן למרות זה עושה אני מתקנת כן פעולות בבית אבל זה כאילו שילד קטן משגע אותי כל היום אז קורה שיומיים אני לא מנקה ולא מסדרת וכל הבית בלגן אבל כלים שוטפת כל יום אני ץ כל יום מעבירה סמרטוט ץ ויום שוטםת אני מתקנת משהו אני מאוד שומרת על ניקיון הבעיה זה סדר אני מסדרת אחרי יומיים ץ הכל ץ בלגן אני לא יוצאת ץ כי כל ץ הזמן צריכה לנקות ולסדר הולכת רק ללישכת עבודה ץ פעם בשבוע ולסופר פעם בשבוע כל הזמן ת בבית צריך לבשל ואז לנקות אני רוצה ללכת לפסיכולוג דרך מכבי אבל רוצה פסיכולוג שמבין בזה לפני השינה אני הולכת חצי ת שעה שעה ץ וסופרת בסלון הבינוני והולכת וחוזרת בכל המשבצות שברצפה ץ כי ת אני מפחדת מדברים לא ץ הגיוניים שיקרו אם לא ץ אבצע את הספירה יש לי כבר פחות או יותר הליכה קבועה שאמטקה לקחת רבע שעה ץ אם טעיתי אני חוזרת שוב ץ אני ץ יושבת הרבה כי כ קימה היא ץ ספירה אני צריכה משהו שיאשר לי שלא יקרה כלום הבעיה שאני לא מדברת על זה אם אף אחד רוב הזמן לבד אני משלמת שכירות 1600 ולפעמים עובדת בניקיון ץ בתים פעם בשבוע כשאני לא עבדתי אחותי נתנה לי אוכל ובגדים ועזרה לי קצת גרתי עם שותפה ץ ופעם עם אחותי אז זה מתחלק בעבודה של המשק בית שזה 200-250 קניתי ץ אוכל לשבוע 250 ועוד נשאר לי 100 כי לא יצאתי ץ פרט לסופר רק כשהמקרר ריר יצאתי גרתי אצל ההורים עד לפני כמה ץ שנים והיה לי חדר לבד ץ וגם הייתי סגורה בבית בסבזתי על זה את כל החיים שלי כי כל ץ דבר ץ שאני ץ רוצה לעשות כדי ץ שיצליח ץ אני צריכה ליספור שוב ושוב וזה מתיש ואז אני מוותרת מה לעשות

שאלה מאייפון : לפני שאני הולך לישון אני מרגיש צורך לעבור על האתרי חדשות לקרוא כל אסון . בבוקר מיד שאני קם אני ישר לוקח אייפון וקורא את כל החדשות בכל האתרים הקיימים זה הפרעה ? אני גוזל זמן יקר ומגיע לעבודה באיחור בגלל זה וכן בכל שעות העבודה אני מקבל התראות חדשות עם על ידיעה חדשה אני מרגיש שזה מרגיע לי מתי פנימי זה גוזל לי המון זמן ורוב החדשות לא נעים לקריאה אבל אני לא פוסח על כלום. זה נחשב הפרעה ואם כן איזה טיפול משחרר יש לזה ?

בתי היחידה בת 16 מאוהבת מעל הראש בבחור לא ראוי לאהבתה ועסוקה בו באובססיה. זה אומר עסוקה רק בו הפסיקה אפילו ללמוד בחודש האחרון. ואני שיש לי קשר טוב איתה מסבירה לה את הנזק המשמעותי שנגרם לקשר מהתנהגותה. הבהרתי לה שהקשר יסתיים אם תמשיך ככה להטריד אותו על מנת לקבל תשומת לב, לא עזר . כיום היא שבורת לב בבית אחרי שעזב אותה לקחה את זה ממש קשה מאוד והלב נשבר בקרבי. היא לא מעוניינת בטיפול בשום אופן. קניתי לה וליראן טיפות הרגעה בלי מרשם שעוזר מעט לשיכוך הכאב והדחף שיש לה ליצור קשר איתו חייבת לציין שהגרוש שלי אביה התנהג בכפייתיות בקשר שלנו. לדעתי הבעיה אצלה גנטית ירושה מאביה שלא נישא שנית וחי חיי בדידות בגלל ההתנהגות המרתיעה שלו כך הוא התנהג אלי בכפייתיות חנק אותי בקשר עד שלא נותרה ברירה רק לברוח. בתי עכשיו חונקת אותי כי נשארה ללא הקשר איך אעזור לה ???

כמה שנים אני סובל מבדיקות מוגזמות אם נעלתי את הבית בודק 5 פעמים את הידית אותו דבר הגז הרכב ועוד ועוד ועוד.. לאחרונה האו סי די הפך מהבדיקות למחשבות ודמיונות לא הגיונים על פגיעה באישתי.. רציתי לשאול..אם אני יצליח לשים סוף לבדיקות של הבית ויסמוך על עצמי ופשוט יהיה אחי שלב שנעלתי את הדלת ועודדד ממש כבנאדם רגיל..האם המחשבות החדשות על פגיעה באישתי יעלמו בגלל שצברתי ביטחון לגבי הבדיקות? הרי הכל קשור לחוסר ביטחון עצמי ועוד שני שאלות פסיכותרפיה=פסיכולוגיה? האם יכול להיות שלקרובים אלי יש גם ocd והם שותקים כמוני?

בן 31 מאובחן כסובל מהפרעה טורדנית, אחרי טיפול ממושך ומוצלח ב CBT ! כולל ציפרלקס לפני תחילת הטיפול, עברתי משבר נפשי קשה מאוד. פוטרתי מעבודתי, וחברתי אהובתי דאז נפרדה ממני היא ומשפחתה הביטו בי בעין שלילית, כאילו אני חולה נפש. אחרי ש סיפרתי לה על המחשבות הכפייתיות .. והיא סיפרה למשפחתה ונפרדה ממני בתקופה הקשה ביותר בחיי כשהייתי על הקרשים. אחרי טיפול ממושך הצלחתי להתרומם ולבנות חיים יציבים וטובים. ואותה האקסית מהעבר מנסה לחזור לחיי בכל דרך. היא נישאה מאז לבחור שנהג בה לאחר הנישואין באלימות קשה והתגרשה ממנו - עזרתי לה באותו תקופה עם הגירושין כי הייתה מאויימת ובמצב נוראי לאחר מכן החלטתי לתפוס מרחק כי אני חש בכל פעם שאני פוגש בה דיכאון ועצב גדול.היא פגעה בי בצורה קשה מאוד ועכשיו שהיא שבורה חוזרת להתנחם אצלי מחוסר ברירה וזה מכאיב ומרתיע אותי מכל מפגש. ניסתי בכל זאת לתת צאנס אחרון לידידות וזה לא הולך, משפחתה שהיא קשורה אליהם מאוד רואה בי אדם בעייתי בגלל העבר. היא עצמה מנסה להיות טובה עמי ואני סובל מהמצב הקיים כל פעם שאני עומד לפגוש אותה עוטף אותי תחושת דיכאון, על הזריקה הקשה הניתוק הטוטאלי שלה שפירק אותי. כדאי להיפרד לתמיד ולא להישאר בקשר? למה הדיכאון הזה מתעורר בהקשר אליה וממשיך לרדוף אותי חשבתי ששמתי את העבר מאוחריי....

שלום, אני בהריון שבוע 23, בשבוע 17 ביצעתי סקירה מוקדמת נרחבת בתלת מימד אצל מומחה ונמצא בה ממצא יחיד נקודה בלב, שהטריד אותי קשות. ממש נפלתי לחרדה קשה ומחשבות כפייתיות, שבעבר חוויתי בקשר זוגי לא יציב שהיה לי לפני כעשור. הלכתי לחוות דעת אצל רופא מומחה,אשר אמר שהממצא אינו כזה בר חשיבות. ואם כך אני מגיבה כדאי שאוותר על עוד סקירה מאוחרת. כי הנזק מהחרדה גובר על הממצא הפעוט הזה שאינו מום ולא בעייתי כלל. נרגעתי מעט ואכן לא המשכתי לבצע סקירות. אך נותרת לי חרדה לעובר. על אף שאני חשה בתנועות העובר אני מבוהלת וחוששת ללכת לבדיקה שגרתית .עולות בי מחשבות כפייתיות מפחידות לראש. לעיתים המחשבות חרדה על העובר. ולעיתים חרדה לחיי מסיבוכים שונים. הפסקתי לגמרי להיכנס לפורומים רפואים או לקבוצות תמיכה בהריון. כי לעיתים היו שם סיפורים קשים שהחרידו אותי והוסיפו לי מחשבות כפייתיות והתקף פאניקה. ממש חבל לי שהתקופה הכי יפה בחיי שהעובר חי בתוכי עוברת גם עם מחשבות נוראיות בראש שמעיקות ואיני מצליחה לגבור עליהם.מה ניתן לעשות בלי כדורים?. יש טיפול חירום? אשמח לכל עיצה טובה ממך שמעתי עליך טובות שיכולות להקל על המצב שנקלעתי אליו. מקווה שאני מובנת

שלום אנשים האם מישהו מכיר או חווה תחושות פיזולגויות כגון מודעות לאיבר כלשהו בגוף והתעסקות בו (מחשבה עליו) שגורמת לאיבר הזה להיות "מורגש" לי יש את הבעייה הזו בעיניים בעקבות ניתוח לייזר (שב"ה עבר בהצלחה) אבל מאז אני "מרגיש" את העיניים ומתעסק בהם ללא הפסקה - מה שמחמיר עוד את הבעיה ומעלה כל הזמן רגשות חרטה של אילו לא הייתי עושה את הניתוח. מדהים שכשאני עסוק מאוד בדברים אחרים או אוכל אינני "מרגיש"את העיניים. אני משתגע מזה כבר כמעט שנתיים? מישהו מכיר או חווה משהו דומה

תודה רבה 1. מה דעתך על טיפול תרופתי 2. יכולה לתת לי שם של מטפל/ת מומלצת בנושא זה באיזור המרכז??

היי, אני סובל ממחשבות טורדניות- חרדות אני בודק מליון פעם את הפלאפון שלי ודברים אחרים אני בודק ובודק כל הזמן מכשירי חשמל וזה ואם אני לא בודק אז אני נכנס לחרדה. ושזה קורה אני מרגיש גם הרגשה נפשית לא טובה בגלל זה לא מרגיש טוב פשוט, בגלל זה אני סובל מדיכאון גם האם זה אוסידי ? תודה רבה יום טוב :)

האם ocd מחשבות אובססיביות רעות דחפים על פגיעה באדם שאוהבים נחשבות לחרדה זאת אומרת ocd מחשבות רעות דמיונות=חרדה? 2)בכל הכנות שלך האם שתיית אלכוהול משכיחה את המחשבות לזמן מסויים? 3)האם אוסידי בדיקות מוגזמות..פחד לפגוע באנשים שאוהבים..דמיונות תמונות רעות שרצות בראש זה סוג של מחלת נפש?

בוקר טוב וחג שמח שרון, אני גבר רווק בשנות ה50 שמתמודד עם OCD מזה שנים רבות ומצליח לרסן אותו באופן עצמי במידה סבירה, בד"כ באמצעות טיפול פסיכולוגי ומדיטציה. לאחרונה עברתי שתי אירועים מאוד משמעותיים שהשפיעו על מצב בריאותי מבחינה נפשית. ראשית הייתי עם אותו מטפל מזה 20 שנה והרגשתי שעם כל הקושי הגיע הזמן לעבור הלאה כי הייתה בי תחושה הולכת וגוברת שהוא כבר ' לא היה שם' עבורי. האירוע השני והיותר קשה מבחינתי הוא שעברתי לפני חצי שנה ניתוח קיצור קיבה (שרוול) בהתאם להמלצות הרפואיות שקיבלתי. כעת הולך ומסתבר – לאחר חצי של סבל וייסורים שקצרה תהיה היריעה לפרט אותם כאן (ושסופם עדיין לא נראה באופק) - שנגרם לי נזק בלתי הפיך לקיבה ולוושט שניתן אולי – ורק אולי – לתיקון רק עלי ידי ניתוח נוסף – רעיון שבשלב זה נראה לי כמטורף לחלוטין. אני נמצא במעקב טיפולי של הצוות המקצועי של היחידה הבריאטרית בקופ"ח שלי – מכבי – והעובדת סוציאלית שם סבורה שמאוד חיוני ואפילו דחוף שאכנס לטיפול עם מישהו חדש כדי להתמודד עם מה שעברתי. שאלותיי הן: לאור גילי, מצבי הבריאותי והמשפחתי והחוויה הקשה שאני עובר לאחרונה, האם לדעתך עדיף שאעבור טיפול עם מטפל או מטפלת? במצב רגיל סוגיית המגדר לא היה צריך להיות בעיה בכלל אך יש ללא ספק הבדלים בגישה בין מטפלים ובמצבי הנוכחי חשוב שאמצא אדם שיוכל לתת לי את התמיכה המיטבית. (וחוץ מזה יצרתי קשר עם שתי מטפלות מתוך הרשימה של מכבי באתר של הקופה ובשני המקרים קיבלתי דחייה 'מנומסת.') שנית, האם יש סיכוי שהחוויות שעברתי עלולות להביא להחרפת תופעת הOCD אצלי והיכן לדעתך עדיף לתת את הדגש במסגרת טיפול כלשהו (בבעיה או באירועים הספציפיים)? בתודה מראש, אליהו

שלום, אני בן 21. מטופל בכדורים פסיכיאטריים כבר מגיל 12. בזמן האחרון אני עדכנתי את הפסיכיאטרים שאני רוצה להפסיק לחלוטין את התרופות האלה מכיוון שהן אינן עוזרות לי ותופעות הלוואי שלהן פוגעות בי מאד. ב-3 חודשים האחרונים הייתי באשפוז יום, והפסיכיאטר אמר לי לקחת מארוניל. התחלנו עם 75 מ"ג, ועלינו ל-150 מ"ג. הבעיה היא שזה גרם לי לעצירויות ולרעב בלתי פוסק, שזה משהו שמאד מפריע לי כי יש לי הפרעות אכילה ואני מפחד מאד להשמין. אני מסוגל לבכות ולהשתגע אם אני עולה קילו. בחודש האחרון הפסיכיאטר הסכים שאני אפסיק את הכדורים, אז הוא הוריד אותי למינון של 25 מ"ג והורה לי לאט לאט להוריד את זה עד ל-0 מ"ג. כרגע אני ללא מעקב פסיכיאטרי כי האשפוז יום נגמר ואני מחכה לפגישה עם הרופאה החדשה שלי ב-3 למאי. הייתי במשך כמה שבועות על 25 מ"ג, והרעב לא פסק. בשבוע האחרון, כשראיתי שכבר זה בטוח, התחלתי להוריד את המינון של ה-25 מ"ג לחצי כדור (חתכתי עם סכין). לפני יומיים הפסקתי לקחת לגמרי. הבעיה היא שלא משנה שהפסקתי, אני עדיין מרגיש רעב בלתי פוסק. היום בבוקר אכלתי מצה עם גבינה ואז קורנפלקס כריות עם חלב. אחרי שעתיים אכלתי תפו"א עם נקניקיות וקופסה טונה בשמן. עכשיו אני שוב מת מרעב, כאילו לא אכלתי 6 שעות. אני כבר לא יודע מה לעשות?????? האם זה בגלל שהפסקתי לחלוטין את המרוניל??? אבל מנגד, גם כשאני לוקח את המרוניל אני כל הזמן רעב. אני משתגע כבר ולא יודע מה לעשות??? אשמח לעזרה בדחיפות.

מוסיף הערה: 1. אני עוסק בהרבה פעילות גופנית בזמן האחרון. ייתכן וזה משפיע על הרעב. 2. אין לי כרגע טיפול פסיכיאטרי לכן אני בלחץ ולא יודע מה לעשות.

היום באתי רק כדי לאחל לך חג אביב שמח . חג של שמחה שלווה וחרות ....

היי שרון,וחג שמח.אני מרגישה מהבוקר היום עצבנות בקשר למה ששייך למסגרת השיקומית ולמסגרת הפסיכאטרית בה הייתי.אני כבר לא במסגרת כ6 חודשים עברתי שם דברים נוראיים.קיבלתי איזה משהו מביטוח לאומי וניראה לי שזה קשור למסגרת.אני מרגישה מהבוקר מחשבה אובססיבית כלפי זה רבה עם ההורים שלי הלב פועם לי מעצבים ואני רוצה להירגע ולצאת מזה.אשמח להסחות דעת ולמענה מה לעשות כדי שזה יעבור לי תודה וחג שמח.

היי...ברגע שמגיע אלי המחשבה הטורדנית המפחידה והלא הגיונית אני מחליף אותה באחרת במחשבה טובה...את השיטה הזאת למדתי מהאינטרנט האם זאת שיטה טובה ..? כי הבנתי מתשובות שלך שלא כדאי להתעלם ממחשבה טורדנית אלה לקבל אותה ???

אז מה לעשות שהמחשבה הרעה מגיע לחשוב ואפילו להתעמק בתוכה ולהחמיר אותה או לא להתייחס כי לא להתייחס זה סוג של טקס לא?

לפני 3 וחצי בהריון של ילדי בחודש חמישי התפתחו לי חרדות של פחדים, ובהמשך התפתחו לי מחשבות טורדניות לפרקים מסויימים שבאו ונעלמו ועכשיו הם התגברו כל מיני טקסים לשטיפת ידיים ומחשבות אם לא אעשה כך יקרה כך ואז אני עושה למרות שאני מבינה שאני לא צריכה לעשות, יש איך להפטר מהמחשבות האלו?? למה בעצם הן מגיעות??

שלום שרון, לפני כמה ימים עברתי התקף חרדה. למען הסר ספק, אני עם OCD ומחשבות טורדניות בתחום האלים. אני כרגע עוד עם התקף החרדה עם מה שנשאר מזה. מה שמתברר שאני עסוק כרגע בנסיבות של התקף החרדה כך שהOCD פחות שולט עליי. שלא יובן לא נכון - אני לא רוצה לא בזה ולא בזה. אבל מדוע כשיש התקף חרדה או התחלת הסיום של ההתקף - מדוע לא מרגישים את ה-OCD ? כלומר האם OCD והתקף חרדה זאת חבילה אחת? האם טיפול CBT יוביל לסיום המצב הזה? התחלתי לשמוע מוזיקה קלאסית שהיא מאוד מרגיעה. האם זה טוב?

שלום שרון, כוונתי היא שה-OCD לא נעלם בגלל ההתקף חרדה אלא יש רגעים שזה ממש נעלם כי הריכוז או המוח דורש להתרכז בסיפור ההתקף חרדה ולמה זה קרה. אבל הוא שם לצערי עדיין שם .

שרון את בטוח תעזבי במי מדובר שוב פעם אני על הפנים מחשבות קשות ביותר מצב רוח ירוד כמו דיכאון יושבת אם אמא שלי והילדה חושבת שאמא שלי באה לפגוע בי שהתינוקת שטן ורוצה לפגוע בי שכולם עושים לי בכוונה ורוצים לפגוע בי שומעת קולות לא יודעת מה לעשות

הוספת הודעההוספת תגובה פורום הפרעות חרדה - ראש הפורום חרדה - פדופיליה?! אנונימית(9.4.2016, 10:28) שלום אני בת 21 בעלת הפרעות חרדה מגיל 8 נשואה כבר שנתיים חויתי בעבר חרדות רבות מהקאות, פחדתי להקיא ושתהיה לי בחילה, באותם הרגעים בהם נכנסה לי לראש המחשבה על בחילה התחלתי להרגיש בחילה ואז החרדה לא שחררה אותי. לפני כחצי שנה התחלתי לחוות חרדות בנוגע לזוגיות שלי, נכנסו לי מחשבות של פקפוק וספק - אולי אני לא אוהבת את בעלי? ברגע שנכנסו המחשבות לא הצלחתי לחוש את האהבה כלפיו. חשוב לציין שברגעים שבהם הייתי רגועה ידעתי שהמצב תקין ושאני אוהבת אותו כמו שגם ידעתי שאין לי בחילה ואני לא אקיא. מזה שנתיים אני עם וסטיבוליטיס שטופל, אבל העניין גרם לירידה בחשק המיני (אני עושה סקס ונהנית וגם מצליחה להגיע לסיפוק, אבל הרצון ליזום הרבה פחות מההתחלה, היו תקופות שלא היה בכלל רצון אבל אחרי הטיפול בוסטיבוליטיס זה עזר והתגבר מעט - עדיין לא באותה רמה) עכשיו אני הולכת לחשוף משהו שקרה וזעזע את עולמי ואני מקווה לקבל עזרה ולא שיפוטיות. אני כל החיים אוהבת ילדים, תמיד רציתי להיות אמא, תמיד עשיתי בייביסיטרים ומעולם מעולם מעולם לא היו לי מחשבות מיניות בנושא. לפני כמה ימים עשיתי בייביסיטר לילדה בת 3, ופתאום נכנסה לי מחשבה לראש - "האם אני יכולה להתחרמן ממנה? למצוא משהו מיני?" ברגע שנכנסה המחשבה היא ננעלה בפנים וישר הרגשתי תגובה גופנית של חרמנות! כזו שלא הייתה לי כבר הרבה זמן רק בתחילת מערכת היחסים עם בעלי. מאותו הרגע רציתי למות. לא הבנתי מה קורה לי ונבהלתי מאוד. לא הצלחתי להשתחרר מהמחשבה. הרגשתי מאוד לא בנוח והרגשתי חרמנית וכל דבר היה נראה לי נורא מחרמן ולא יכולתי לחיות עם זה. כבר דמיינתי בעיני רוחי את ההתאבדות - לא אוכל לחיות עם עצמי אם זה המצב. לא ידעתי מאיפה זה בא אני לא נמשכתי לבנות תמיד לבנים, גברים, ולעזאזל הילדה בת 3!!! מאז אני ברכבת הרים כמובן שדיברתי עם בעלי בפתיחות רבה , חשפתי בפניו את כל מה שהרגשתי כל מה שדמיינתי וכל מה שחוויתי. הוא לקח את זה מאוד בקלות, הוא אמר שלכולם יש תקופות כאלה. גם הוא בנעוריו וחבריו חוו דברים דומים, בתקופת העוררות במינית אתה חוקר הכל והכל נשמע לך מגרה. הוא אמר שכגבר חרמן הוא יכול להתגרות מכל דבר, שגם לו היו פעם מחשבות דומות ושאני לא צריכה להילחץ מזה כי זה עובר. הוא לא מבין למה חוויתי זאת רק עכשיו ולא בתקופת ההתבגרות והעוררות המינית. לאחר השיחה איתו נרגעתי מעט. כבר כמה ימים שהמחשבות והחרדות באות והולכות. שוב - כשאני רגועה ומנסה לחשוב על ילדות בצורה מינית, אני לא חווה דבר, אבל ברגע שהראש שלי כביכול מתכוונן לזה אני מצליחה להרגיש משהו והרגעים האלב גורמים לי לרצות להיעלם. אני רוצה לציין שבימים מאז שזה קרה אני הרבה יותר חרמנית ממה שהייתי זמן רב. מספר פעמים ביום. אני מקיימת איתו יחסים ומצליחה להגיע לסיפוק ואפילו נהנית, אבל יש רגעים בזמן היחסים שנכנסות לי מחשבות מטרידות לראש ואני לא מצליחה ליהנות ולהתנתק. הוא טוען שזה בסדר שיש תקופות של חרמנות ושאני צריכה לשמוח שזה ככה, אבל אני רק מודאגת כי זה התחיל רק מאותו ערב עם הילדה - מה המשמעות?? מעולם לא היו לי מחשבות כאלה ואני בימים האלה יכולה למצוא מיניות בכל דבר גם אם הוא בכלל לא מיני. אני מאוד מאוד מבולבלת ומפוחדת עד מוות. אם אשמע שזו פדופיליה כנראה ארצה לאשפז את.עצמי או להתאבד. אני לא אצליח לחיות עםמעצמי. אני רוצה לשמוע שזו חרדה ואלו המחשבות הטורדניות שהכנסתי לעצמי לראש. כשאני רגועה מהמחשבות הללו נכנסות המחשבות של הזוגיות וכשאלו לא נמצאות נכנסות המחשבות של הפחד מההקאה, וככה יש לי סלט בראש של פעם ככה ופעם ככה . מאז שזה קרה אני יכולה להגיד שאני אפילו מחפשת לעצמי מצבים כדי לראות האם אני מתחרמנת ומגיבה ככה או לא. זה ממש לא מניח לי ואני לשה את זה בראש בלי הפסקה. אני רוצה להיות נורמלית. אני חייבת עזרה לא יןדעת מה לעשות ממש אובדת.עצןת ומפוחדת עד מוות ץאנא עזרו לי

אני אמא לילד בן 13 . בסוף בית הספר היסודי הוא עבר מעין חרם חברתי ובמהלך אותה התקופה החל להתלונן על פחדים וחרדות ואף החלו אצלו מחשבות טורדניות. הוא טופל בשיטת CBT במרפאת חרדה ומצבו השתפר פלאים. אולם, כתוצאה מהחרם שעבר, נפגע מעט דימויו העצמי והרגשנו כי הוא זקוק לסיוע בתפקודו החברתי. על כן, הוא צפוי להתחיל טיפול במרפאה פסיכולוג ילדים בו יושם דגש על חידוד כישורים חברתיים ושיקום הביטחון העצמי. כאשר יגיע בני לשלב הגיוס לצבא, בעוד כ-5 שנים, האם מידע זה אליו ייחשף הצבא בתיק הרפואי ישפיע על עתידו הצבאי ואף ימנע ממנו להתגייס לצה"ל? איני רוצה לפגוע בעתידו של בני שכן הוא ילד חברותי, נעים הליכות ובעל הישגים לימודיים גבוהים, ואני סבורה כי קשיים חברתיים וחרדות הם חלק מעולמם של בני נוער רבים בגיל ההתבגרות. יחד עם זאת, אני חושבת שיש לעזור לילד בעת בה הוא נמצא במצוקה. אודה לתשובתך בהקדם. תודה - שירי

על האומץ והבטחון שנתת לי. זה היה אמיץ מפחיד חזק מטלטל מסעיר ובעיקר מבלבל..אבל זה היה נכון . תודה לך שנגעת בי לרגע ודייקת כל כך. ניראה לי שאשאר בסביבה :)

מזה הרבה זמן סבלתי מדיכאון קשה מאוד.זה התבטא בהתקפי מועקות קשים עקב מחשבות אובססיביות.בעיני זה נתפס אולי הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לבן אדם.מה השיטה הטובה ביותר לטיפול במחשבות אובססיביות דיכאוניות מסוג זה?

אני כבר שנים עם פחד לאכול מפחדת להחנק ולא לנשום זו טראומה מהעבר שקרה לי כמה פעמים פתחתי לזה טראומה ממש עד כדי כך שכבר 3 שנים אוכלת עם פחדים וגם זה אוכל רך אני הרבה לועסת ובסוף יורקת רזה המוןןןן אני רוצה לשוב לחיותתתתת אני בדיכאון חזק...היתי רוצה לדעת שיש אופטימיות וכדור כן יעזור השאלה איזה? מעולם לא לקחתי פחדתי שישפיע לא טוב.....זועקת לעזרה

הגבתי לך אמנם למטה אך מעלה לכאן ומוסיפה ..אני יודעת שזאת הדרך הנכונה ובכל זאת זה מורכב בגלל שאני עם did באמת פוחדת לראות את הדלת. לפחות לגבי הקודמת חסמתי את עצמי מגישה אלייה וזה כבר לטובה הבעיה שלנוכחית יש תמונות באתר שלה כך שהגישה היא כאילו לגיטימית . התמונה מרגיעה את החלקים הקטנים נותן ריצפה מבלי שאני מציפה את המטפלת בהודעות אך בעצם לא פותר את הבעיה של חרדת הנטישה ולא נותן מענה לצורך הכל כך גדול ...כנראה שאין מנוס מלעלות את זה בטיפול אם אני רוצה להתקדם ובכל זאת ככ פוחדת כי עוד אין קשר באמת ואין אמון ומבחינתה אין בעצם על מה להלחם ...האמת שאם לא אנסה לא אדע לעולם . אני כל כך יודעת מה נכון לעשות ...צריכה רק אומץ .

היי שרון, לאחר תקופה סיימתי את הטיפול התרופתי. המצב כרגע שיש לי עדיין חרדות שמתמקדות בעיקר במחשבות אלימות וכן קצת בפחד מדברים שאני לא רוצה בהם כמו למשל יפטרו אותי מהעבודה בגלל שלדעתי אני לא טוב ואני חושש להתבטא או להגיד משהו פן יפטרו אותי. מה עושים? בנושא המחשבות האלימות למדתי, כפי שהיו לך הצעות כאן, לזרום עם זה כעוד מחשבה למרות שה-OCD משתדל לדחוף אותי לכיוון של חרדה מכך אבל אני משתדל להתמודד עם זה כעוד מחשבה ממיליוני המחשבות שיש. הבעיה הנוספת היא שאני מרגיש לפעמים צורך לאכול הרבה ג'אנק ומתוקים (בעיקר שוקולדים וגלידות) כמקור להרגעה. מה עושים? זה פחות מפריע אבל עדיין יש חרדה חלשה ועדיין זה מפריע באופן חלש - האם ה-OCD ימשיך ללכת איתי לנצח? תודה. יניב.

היי שרון תודה על התגובה. לעניין נוסף שקשור ב-OCD מחשבות אלימות. נניח יש פרסום בתקשורת על מישהו שהכה או הרביץ או ווטאבר למישהו אחר- וזה כאילו באזור שלי או סתם בכל מקום, זה לא הכי משנה, נכנס לי במחשבות האלימות שאני עשיתי את זה. למרות שאני יודע שלא. אבל המחשבות האלימות קיימות ואומרות לי שאני עשיתי את זה וזה ממש כואב לי ובלתי אפשרי. קוראים את הכתבה עם השמות של האנשים וזה נשאר לי בראש אני הרבצתי ל-Y אני עשיתי ל-Y אני הרבצתי ל-Y. בלי שום הסבר בסיסי. זה מפריע לי ברמות. זה אחד הדברים המרגיזים והכואבים במחשבות האלימות למרות שלמדתי להתמודד עם זה קצת. מדוע זה ?תודה.

לא מאובחנת באו סי די, אבל רואה בהתנהלות שלי אובססיביות. בעיקר לדברים שקשורים לטיפול או למטפלת . זה היה לי בעיקר מול המטפלת הקודמת (7שנים בטיפול בפוסט טראומה מורכבת ועדין מחפשת אותה בכל מיני מקומות ברשת )עכשיו בטיפול חדש, מפחדת ששוב זה יקרה מול החדשה ורואה את הסימניים ..כבר מחפשת בגוגל תמונות וכאלה . לא מעלה את הקושי בטיפול, פוחדת לראות את הדלת וגם לא מזכירה דברים שראיתי / קראתי ..מבינה שיש כאן אלמנט של חודרנות וחוסר גבולות ולא מצליחה להפסיק כאילו אולי אגלה משהו שאם לא אדע אותו יזיק לי ובנתיים זה הורס את איכות החיים.

כן יודעת שזאת הדרך ..זה טיפול ממש חדש רק מספר חודשים . הקודם אחרי 7 שנות טיפול הופסק כי היא הרגישה שלא מצליחה לעזור יותר ואפילו גורמת לרגרסיה . המצב שלי מאוד מורכב אני עם did גם ככה לא פשוט למצוא מטפלת שמבינה ..והחרדות בשמים . כן ציינתי שאני אובססיבית לגבי דברים אחרים. לא לגבי זה ..אולי מפחד ואולי מחוסר רצון לוותר :( תודה על העיצה והעידוד לפחות לגבי הקודמת אין ספק שאני חייבת לעשות את זה כי "הקשר" ברשת איתה מונע קשר מלא עם החדשה ..

יש לי בן זוג מדהים והוא חולה OCD ומאוד סובל כמובן שזה משפיע גם עליי. הוא סובל מההפרעה כ10 שנים. נמצא באובדן כושר עבודה מלא. המצב שלו חמור הוא פשוט לא מתפקד וישן רוב שעות היום למעשה נמצא בבריחה. הוא מטופל בציפרלקס (כמות מטורפת של 40 מ""ג ליום!!!) וכן באריפליי. אם איני טועה 25 מ"ג ליום. בעבר הוא התחיל טיפול CBT (לפני כשנה וחצי) והפסיק אחרי כמה פגישות כי לא עמד בזה לדבריו. הפסיכיאטרית שלו הפנתה אותו לשיקום לפגישות שבועיות עם עובדת סוציאלית. הוא היה בשני מפגשים והפסיק ללכת. כואב לי הלב שהוא ב"מאסר" עם הOCD והחיים פשוט עוברים לידו. אני משתדלת לעשות לו טוב - להוציא אותו למסעדות בתי קפה, סרטים טיולים וכיו"ב אבל אלה לא החיים. בזמן שאני בעבודה והוא לבד הוא פשוט ישן (אנחנו לא גרים יחד) מעבר לכך שצר לי עליו, גם אני לא מתקדמת לשום מקום. (מגורים משותפים נישואין אינם עולים על הפרק בגלל הבעיה). מה אני יכולה לעשות?

שלום.מה ניתן לעשות באותו רגע שתוקפות אותי מחשבות שליליות ואני נכנסת לחרדה שמלווה בדפיקות לב? אשמח לעזרה עצמית מיידית,עד שאלך לטיפול.אני מודה לך.

תודה על עזרתך,סוף שבוע נעים.

שלום, אני סובל בתקופה האחרונה ממתח, חרדה,וממצב כפייתי לדבר בלי סוף על מצבי הבריאותי. קיבלתי לאחרונה תוצאות של בדיקות שמעלות חשד למחלה !. זה הרס אותי אפילו שזה רק חשד אני מוצא את עצמי מדבר על זה כל הזמן עם חברים,מכרים, משפחה. שאני מרגיש שנמאס להם מהשיחות האלה וגם רומזים לי שאני חופר, וכמה אפשר לדוש בזה . וכדאי שאחכה לתוצאות סופיות. ואני לא מסוגל אני מתכנן בראש את הבית חולים שאבחר. מה יקרה עם משפחתי. ואיך אעבור את התקופה הקשה ? זה גורם לי לא לישון בלילה. וביום להסתובב עצבני בעיקר פוחד לעבור את הבדיקה הקריטית! כואב לי שחבריי וקרוביי מתרחקים ממני בכלל הדיבור הכפייתי שלי היום אמרו לי בעבודה שאני כל הזמן עסוק בזה וזה בלתי נסבל ובזמן שאני לא מדבר על זה אני בודק מידע על המחלה, על חולים, וזמן חיים אפשרי ונלחץ עוד יותר. עזרי לי איך אצא מזה?

שלום מאז שהתחלתי בטיפולי שיניים אני כל הזמן משחקת בהם ונוגעץ בהם וכאילו מנסה לשבור אותם אבל אני לא רוצה שזה יקרה ... אני מנסה להפסיק אבל כל פעם שאני חושבת על זה אני רצה למראה ונוגעת בהם שוב יש לך עצה איך אוכל להתמודד ולעצור את ההרגל הזה ? אני בת שירות ואין למשפחתי כסף לממן טיפול רציתי לדעת אם יש לך איזה כלי שאוכל לעבוד עליו עם עצמי , מודה לך ( אני בת 18 )

שלום שרון. אני מטופל כבר שנים בכדורים פסיכאטרים נגד דיכאון.אני נוטל היום כדורי אנאפרניל שתפקידו להרגיע לי את הראש בגלל מחשבות אובססיביות קומפלסיביות בין השאר.יש לי נטייה לטחון מחשבות בעיקר שהטריגר שהתחיל אותן הוא כעס. האם למזון מתוק כמו וופלים שוקולד וכדומה יש השפעה על עוצמת המחשבות ועל חזרתם.אולי גם עודף שינה גורם לליבוי של אותן מחשבות.אולי כדאי לצרוך פחות סוכר ולא להיות בעודף שינה ?

הי שרון אני כותבת פה הרבה יחסית סובלת מocd נטיה ובזוגיות, לאחרונה אני בהתקף מאד חזק של מעל שבועיים והוחלט שאתחיל טיפול תרופתי מלבד השיחות כל הזמן המחשבות שמא אני לסבית, אני עם בן זוג כבר מעל 5 שנים והוא הגבר של חיי המחשבות נרגעו ופתאום המחשבות של אם אני אוהבת אותו או לא התחילו לחלחל אבל בצורה מוגזמת, אני מרגישה מרב שאני טרודה שאני מנותקת מהסביבה, כאילו בבוחן המציאות אני מגיבה ומדברת אבל אני לא מחוברת זה מלחיץ ומפחיד אותי, כל הבדיקות והאישורים האלה, ובשביל להרגיע את החרדה אני מעלה אותו בדמיון ומנסה להיזכר בדברים טובים שהיו לפני שההתקף פרץ ומעט נרגעת, למרות שגם זה לפעמים כבר לא עוזר ואני בתוך לופ שלא עובר ואני מרגישה שמיום ליום אני מנותקת יותר ויותר, האם זה יכול לקרות?

היי, אני סובלת מocd מגיל יחסית צעיר למדתי כבר לחיות עם זה לצערי ללא טיפול. בשנים האחרונות הכפייתיות עברה גם לאגרנות כפייתית. בשבוע שעבר נאבד לי חפץ קרוב לליבי והתחושה היתה פשוט נוראית, לא הפסקתי לבכות ולא הצלחתי להרדם בלילה, קמתי כל כמה שעות ואפילו באמצע הלילה ורציתי לצאת לחפש את החפץ. יש לציין שזה חפץ פעוט שהעלות שלו נמוכה מאד אבל הוא שייך לקרוב משפחה מדרגה ראשונה שגם הוא לא מייחס לעניין חשיבות אבל בראש שלי בגלל שהחפץ הוא שלו אני לא יכולה לאבד אותו בשום מצב. בן זוגי תומך בי אבל חושב שזה היסטריה על כלום ושום דבר. הוא טוען שנאבד אז קונים חדש ואני יכולה מאד להבין אותו. אבל בפועל יש לי תחושות של האנשה לחפץ לדג' לחולצה עכשיו קר בחוץ או שהיא משמשת אדם אחר ואני פשוט לא יכולה להתמודד עם זה. כל פעם מחדש שיש חפצים קרובים אלי אפילו שהערך שלהם פעוט ואני יכולה לקנות בקלות חדש רק בגלל שזה שייך לי או לקרובים אלי אני נשברת כל פעם ברמות היסטריות. אני לא מפסיקה לבכות והתחושה היא של אובדן ברמה הכי קשה לוקח לי כמה ימים-שבועות להתאושש מהתחושה הקשה וזה משפיע עלי מאד במהלך היום. זה מכניס אותי ללחץ וסטרס ואני יכולה להפוך את העולם בשביל לנסות למצוא את החפץ. לאחרונה כבר ממש נמאס לי מהמצב הזה שמשתלט עלי והופך אותי לזומבי ואני מעוניינת לפנות לטיפול. בנוסף אני סובלת מחוסר ביטחון עצמי, דימוי עצמי נמוך ומחשבות פסימיות. שאלה ראשונה - מה זה הבעיה שתיארתי והאם היא נכללת בocd. שאלה שניה - האם יש טיפול שהוא לא פסיכיאטרי לבעיה? כל פעם שאני רוצה לגשת לטיפול אני נרתעת מלקיחת כדורים בגלל שאני לא מעוניינת בנזק לטווח הארוך כגון התמכרות וכו' ובכלל זה מסמן אותך כאדם סוג ב' בעיני וקשה לי עם זה כי אני פרפקציוניסטית כלפי עצמי. אני גם חוששת מתגובת בן זוגי שתומך בי אבל המחשבה שאני יקח כדורים מלחיצה אותו קצת. מרגישה כ"כ רע עם עצמי. תודה!

בת 30 אובחנתי עם ocd בזוגיות עם בן זוג מדהים. הגבר של חיי!!! הocdאצלי מתעסק בזוגיות ובנטייה. מה שכן ידוע שאלו מחשבות שווא. וללא שום קשר למציאות בה אני חיה. אומנם בטיפולcbt בכל תקופת לחץ בחיי היום יום. בזוגיות. בלימודים. בעבודה וכו אני נתקפת בהתקף של הocd כרגע מזה שבוע שאני בהתקף נוראי שהגיע לרמות שאני מרגישה שבא לי לעזוב הכל. אני לא מחוברת לעצמי ולבן זוג שלי בימים האחרונים. אני נורא ללא מצב רוח ועצבנית. ואין לי כח לכלום. לא מצליחה לחוות את החיים ממש. כאילו בעולם אחר מקביל אני נמצאת. שאם בעבר הרחוק בגיל הבגרות היתי סקרנית ומתנסה מבחינת גיל הבגרות זה אשכרה נתקע לי במח וכל הזמן חופר על מחשבות לגבי נטייה. שאני הכי לא כזו ההתקף הנוכחי ממש גורם לי לאי תפקוד בקשר. אני מרגישה כבר איפשהו שנכנעתי למחשבות וזה עוד יותר מלחיץ אותי. ושאני לא אני בזוגיות אנחנו מדברים על חתונה. ואני עוד יותר אוכלת את עצמי מהמחשבות הנוראיות האלה עד היום לא טופלתי תרופתית ואני שוקלת כבר לכיוון הזה. כי המחשבות הורסות לי את החיים

שאלתי אמנם מתחום שונה אבל נראה לי שזה המקום לשאול. אני עובדת עם לקחות במשרד גדול. הרבה עבודה נעדית בטלפון ובדואר אלקטרוני. יש דברים שנמשכים זמן רב בתהליך ולאורך חודשים מול לקוח. רוב הלקוחות מבינים שיש שלבים וזה מתקדם. יש לי קושי להבין מצב אחד מוזר. לקוח אחד שמקבל הסבר והתיחסות מסודרת במייל וחר כך גם בטלפון, חוזר אחרי סמן לא ארוך שוב עם אותם שאלות ! ונראה שכלל לא קרא את ההסברים בכתב ובעלפה. הוא חוזר על אותם טענות ישנות ושגויות עובדתית מתחילת שאלותיו. וממשיך כאילו מעולם לא דברנו. בהתחלה נדהמתי איך זה יתכן. החלטתי שזה הפרעה מסוימת ופשוט כל פעם מתחיל מחדש. פשוט שלחתי לו שוב את אותן תשובות בשינוי מסוים. זה מרגיע אותו אבל בפעמים האחרונות זה הפך למשהו מוטרף. הוא מציין וחוזר על עובדות שגויות שניתן להוכיח כמו סכום כסף בחשבונית לא נכון. ומשקר שצלצל ולא עונים לו. החלטתי שפשוט זה תקליט מקולקל שרוט! ופשוט לענות את אותן תשובות תוך הפניה למנהל המחלקה הראשי עם פרטי ההתקשרות ישירים אליו. התופעה הזו לא מובנת לי ורציתי לדעת אם זה אובססיה ואם יש דרך התנהגותית מועילה אחרת כי גוזל המון זמן אי נעימות בפעמים אחרונות זה לווה במילים קשות וחריגות. התעלמתי ושוב שלחתי תשובה מנומסת ענינית והפניה למנהל. מה הבעיה שלו? ומה עוד ניתן לעשות. כאילו המוח שלו נמחק ומתחיל מחדש. מוזר. אציין שזה מתחיל לגרום לצרות עם מנהל מחלקה ישיר שלי שחושב שאני אולי לא בסדר. אבל נאטמתי הבנתי שאין לי פתרון. יש עוד רעיונות לתשובה בעניין ? תודה.

סטרייטית לגמריי. אובחנתי עם ocdביחסים ובנטיה מינית תמיד הייתי ועד היום ליברלית לא שופטת לסביות או הומואים. בצעירותי כמו רב המתבגרים הייתי מבולבלת הייתי סקרנית בחיפוש אחר העצמי שלי הייתי מוצאת את עצמי עם בנות ברמת חיפוש הרגש הדאגה ההזדהות והקרבה מינית ועד היום נמשכתי לגברים מאז משהו תקוע לי בראש שאני לסבית. כאילו החוויות שחוויתי אומרות עליי משהו חשוב לציין שאני בזוגיות ארוכה עם בן זוגי והיחסים תקינים ומעולים. אין מחשבות על נשים וזה לא בסדר היום שלי אבל כשמגיע התקף של הocd האדמה מתחתיי רועדת. והפעם במיוחד שאני חולה עם חום וגרון ההתקף קשה ביותר. ברמה שאני שבוע במחשבות שאני כבר חושבת שאולי אני חיה בשקר. ומשהו מושך אותי לעבר ואומר לי את כן היית ככה ויצאת ככה וככה והיום אני במקום ככ אחר. לא רואה את עצמי עם אישה וכאלה. אבל המחשבות כן. והן מתעתעות בי ואני מרגישה שאני כבר לא יכולה כאילו מאז שבאחת השיחות שלי בטיפול המטפלת אמרה לי שגם בזוגיות ממשיכים להרגיש דברים כלומר משיכה אחר אדם אחר יכולה לקרות גם כאשר אתה בזוגיות. הרי זה לא נעצר. נתקעתי על המשפט הזה ואני אשכרה טוחנת אותו במח שאולי אני כן ארגיש משהו או מרגישה משהו בפרידות שהיו לי עם בן הזוג הנוכחי ומשברים שעברנו גם אם היו הזדמנויות לא עלה במוחי להיות עם בנות כי פה לא הבעיה. הבעיה במחשבות החופרות שלא נותנות מנוח אני מרגישה שאין לי כבר כח

אני אגן בטיפול cbt הקטע הוא שכשאני בפיק ובסערה נוראית של המחשבות אני חיה את גיל הנעורים שהייתי מבולבלת אני אשכרה שם!. כאילו היא המציאות שלי כבר זה נורא פשוט מיום ליום זה נהיה לי קשה וקשה יותר. זה כבר מפריע לי לתפקוד. אני כל הזמן בורחת לשינה. אני בקושי מרגישה טוב אני כאילו על מצב אוטומטי. אין לי חשק לאכול בכלל.. אפילו עם הבן זוג זה מפריע לי. אני בודקת את עצמי מולו. ולא מצליחה להיות ב100 אחוז איתו מרב שאני טוחנת את המח. מרגישה סוג של דאון כמו דיכאון קל כבר הוחלט שאתחיל טיפול תרופתי. כי עד היום התעקשתי שלא! מקווה שזה יעזור.

שלום.מחפשת כלים להפרעה טורדנית כפייתית לעת ערב,כדי להסיח את הדעת ממחשבות כפייתיות.תודה רבה.