להיות אמא

התוכן ישמע קצת קשה ולא מרוצה, אני אימא כבר 3 וחצי שנים יש לי שלושה בנות באמת מקסימות יפות וילדות כאלה טובות הגדולה בת 3 וחצי אחת בת שנה וחודשיים ואחת בת חודשים בעלי רוב הזמן מחוץ לבית עובד ולומד בערבים חוזר כשהן כבר ישנות עובר לי שאני מבקשת כמובן וזמן לעשות משהו בשבילי קצת קשה עם ילדים קטנים ומפרנס יחיד מידי פעם יורד לעיר להתאוורר ובעל מקסים לפעמים קצת מעצבן אבל מתרגלים אני אימא צעירה בת 22 אני עדין לא מצאתי משרה לא עובדת בבית רוב היום 90 % מהמזמן מלווה בעיקר עם עצמי או עם התינוקות שלי 2 איתי בבית אני דתייה בנוסף,יש לי חברות יש לי בנוסף כעסים עם אימי הייתי מטפלת מגיל צעיר מאוד באחיי הקטנים מה שיצא אצלי המון כעס כלפיי אימי לפעמים בא לי לשבור את הכלים ולברוח מהכול לפעמים אני אומרת לעצמי למה נכנסתי לזה לפעמים לא בא לי לגדל את הילדים ולטפל ולהכין אוכל לדאוג וכ'ו יש לי לפעמים מחשוב בראש מה היה קורה אילו הייתי עושה הפלה ולא מתחתנת מלחתחילה אך למרות הכל אני עושה הכל אני דואגת לבנות שלי מטפחת אותן המון נותנן להם האהבה לפעמים אני חושבת הלוואי שהייתה לי מציאות אחרת.. אולי היה לי טוב.. מה אני עושה עם המציאות שלי הייתי שמחה לשמוע מילות עידוד שמצבי לא נורא אולי אני סתם מתפנקת??