איך בוחרים?

שלום, אני בטיפול פסיכולוגי כמעט שנה בגלל אובדן וטראומה, אבל הטיפול לא ממש עוזר לי... כי אני לא נפתחת, לא מדברת ולא משתפת ומאוד פגיעה. אני חושבת על כיוון אחר. אשמח לדעת איך מחליטים למה לפנות (תנועה, אומנות....)? מה אמורים לעשות שם? דיבור? או רק עבודת ידיים וגוף (ואם כן, איך הטיפול מתקדם)? ואיך זה בדיוק עובד (כלומר איך מתנהלת השעה הטיפולית) תודה רבה

שלום אאא, ראשית, עצתי אלייך שבטרם תפני לכיוון אחר, תבדקי מדוע הטיפול" לא ממש עוזר"? מדוע את "לא נפתחת, לא מדברת, לא משתפת..."? האם זה בגלל הכלי הטיפולי( = שיחה,מילים)? חוסר כימיה? התנגדות לטיפול?... התשובות ייתנו לך כיוון יותר ברור למה את זקוקה. שנית, טיפול באומנות, טיפול בתנועה וטיפול במוסיקה הינם טיפולים נפשיים הנעזרים בכלים לא מילוליים, כלומר בגוף ובתנועתו/באומנות/במוסיקה כדרך לביטוי נפשי-פנימי. ועל כן במידה ומה שמקשה עלייך בטיפול הנוכחי הוא השימוש בשפה= במילים, כלים טיפוליים אלו יכולים לעזור לך, יחד עם זאת הטיפולים הללו מערבים מילים, שפה, שכן זו דרכנו לעבד לבסוף את החוויות. הטיפול מתנהל באופן שבו במקום רק לדבר במילים, אנחנו מאפשרים ל"גוף לדבר", להביע את עצמו וא ת תחושותיו, זכרונותיו, הקונפליקטים שבו ועוד...בתנועה/ באומנות /במוסיקה. כל הכלים הינם טובים לעיבוד אובדן וטראומה, זו שאלה של נטיית ליבך באיזה כלי להיעזר . אני מקווה שזה עונה על שאלותייך והתלבטויותייך, בברכה ובהצלחה, ענת

תודה על תשובתך המפורטת. יש לי עדיין שתי שאלות: 1. הבעיה אצלי היא ההתנגדות לטיפול עצמו (לדיבור ולחשיפה), אז האם נראה לך שטיפול באומנות יהיה עדיף במקרה כזה, או שזה יהיה אותו הדבר. 2. האם מי שפונה לטיפול באומנויות צריך שיהיה לו רקע או פן אומנותי? תודה רבה עוד פעם.