היתדרדרות של אבא

שלום, אבי התגרש מאמי לפני כ 11 שנים, מאז הוא לא כל כך מצא את עצמו (אגיע לסוף...) היום הוא עובד עצמאי רק 3-4 שעות ביום. אין לו תוכנית פנסיה והוא דחה את הצעתי ללכת ליועץ פיננסי שינסה לבנות לו תוכנית. בנוסף, הוא מתחיל לאבד את צלילות דעתו משום שכל ערב הוא שותה משקה חריף. עד היום לא היה לי זמן להתעסק בזה, משהשתחררתי מהצבא אני מנסה לדבר איתו ללא מועיל. שאלתי היא: האם יהיה זה נכון לנקוט צעד קיצוני ולהציב לו אוליטימום - או שהוא נותן לנו (שלושת ילדיו) לעזור לו ולשקם אותו או שאנחנו מתנתקים ממנו לגמרי. זה הפתרון היחיד שחשבתי עליו משום שהוא אדיש לכל.. חשבתי שאם נפגע בו והוא ירגיש לבד אולי משהו יזוז אך אני מפחד לעשות טעות.. אשמח לקבל חוות דעת בנושא.

שלום לך, אני מבינה את הדאגה למצבו של אביך, ואת תחושת חוסר האונים והתסכול. יש משהו נורא קשה לראות אדם קרוב ויקר שאינו מוכן לעשות צעדים פשוטים כדי להיטיב עם עצמו. התסכול קיצוני ואתה מחפש עבורו פיתרון קיצוני. ויחד עם זאת, נראה לי שפתרונות כאלו לא ממש יעילים ולעיתים מעוררים אנטגוניזם וריחוק. אולי אתה רק רוצה לאיים קצת, אבל מה שיכול להיות ושכדאי לך לראות הוא שלאביך חסרים כוחות ושהוא נמצא במקום אחר בחייו. אולי יהיה עליך לשקול להניח לו ולהיות עבורו ואיתו כפי שהוא יכול להיות, כדי שתוכלו להרוויח מהקשר הקיים. אני מבינה שזה קשה מאוד להשלים עם זה, אבל לפעמים קשה עוד יותר להיאבק כל הזמן בשביל אדם שלא יכול ולא רוצה לקבל עזרה.