משבר

חבר שלי ואני בני 24 נמצאים במערכת יחסים כבר שנתים וחצי. אני לא באה מבית קל וגם הוא לא. שנינו נושאים איתנו כל אחד את השק שלו. ביחד יש לנו קשר מדהים ומכילים אחד את השני למרות הכל. כבר עברנו לפני חצי שנה תקופה של משברון כשהוא עבר הרבה דברים עם עצמו וקצת התרחק.. בזמן האחרון זה שוב קורה.. דיברנו והוא סיפר לי שלאחרונה התגלתה אצל אמא שלו מחלה כלשהי. אחרי זה הכל היה ברור לי. אני מאוד רוצה להיות שם בשבילו ולא להציק ולדעת לשחרר ולא לחנוק.. מצד שני אני מפחדת לפגוע בעקרונות שלי. איך אני מוצאת את האיזון? ואיך אני יכולה להיותשם בשבילו במידה שהוא צריך? הדבר האחרון שאני רוצה זה להציק לו

שלום לך, קודם כל, יפה שמצאת לך קשר שאת מרגישה בו טוב, מוכלת ומסוגלת להכיל בחזרה, על אף הרקע שרמזת עליו. זה לא מובן מאליו. את מתארת בקצרה קשר שמאופיין בהתרחקות והתקרבות של בן זוגך, ואולי גם התרחקות והתקרבות שלך. זה וודאי מבלבל ומטריד שמופיעה התרחקות שאין לה הסבר, מעורר חרדה אפילו. נשמע שבכל זאת, אולי יש קושי כלשהו לייצר אינטימיות יציבה. אני לא בטוחה למה התכוונת כשכתבת  מבלי לפגוע בעקרונות שלי. אלו עקרונות יכולים לנגוד את הרצון שלך להיות בשביל בן זוגך? אולי זהו המקום שבו את מפרשת קרבה והתקרבות כדבר מאיים, זר וחדש לך, ואז שומרת מרחק בטוח. אלו סוגיות שזקוקות לברור מעמיק יותר ממה שניתן לאפשר כאן בפורום. תשקלי לפנות לטיפול אם חשוב לל להעמיק בדברים.