שממה

שלום ענבל!אני נשואה 22 שנה תמיד היה חסר הקשר הריגשי שיתופי באמת, לא ידעתי מספיק לבקש את זה והוא לא בנוי לזה,ודי סתם לי את הפה - אף פעם לא מתאים לדבר על מה שמציק אני "הורסת שמחות",מה שהכי מציק לי זה שהילדים לומדים חוסר קשר. הוא משתדל אבל עדיין אני לא מרגישה חופשייה לדבר איתו חופשי. לדעתי עדיף להיות לבד כי גם ככה זה לבד. חשבתי לעזוב את הבית ועל הדרך לעבור לעיר אחרת שתמיד רציתי ולהגיע פעם בשבוע (שנתיים אני טוחנת את הראש. לפעמים אני בטוחה שאפשר לשנות ולפעמים שאי אפשר ).אומרים לי שהילדים לא יסלחו לי(17,15)

שלום אני מבינה מדברייך שלא טוב לך ובעיקר מורגשת הבדידות שלך. את מחפשת לעשות שינוי וזה חשוב כי אין סיבה שתמשיכי להרגיש כך,אבל אני לא בטוחה שהתשובה שלך היא החלפת עיר. נשמע לי שתעתיקי את הבדידות למקום אחר אבל לא באמת תמצאי פתרון לבעיותייך, מה גם שנראה לי שתיצרי בעיות במקום אחר.למשל, סביב הקשר עם ילדייך. ממליצה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי ולהתחיל בירור מעמיק יותר לגבי הקשיים שלך.