בעיה

היי שמי רעות, בת 22. יצאתי עם בחור בן 24 במשך שנה וחצי..ובחודשים האחרונים היו לנו הרבה פרידות וחזרות. כל הפרידות ביוזמתו בלבד. הוא היה מתגעגע אליי אחרי יומיים-שלוש, אומר שהוא אוהב אותי ושאף פעם לא ימצא מישהי כמוני והיינו חוזרים. בכל פרידה נשברתי ולקחתי מאוד קשה. הייתי יורדת במשקל, לא הולכת ללימודים שלי במכללה, בוכה רוב היום וכמעט לא יוצאת מהבית. וברגע שהיינו חוזרים שוב שמחתי וזהרתי והייתי רגועה. לפני מספר ימים ניפרדנו כניראה סופית, הוא תירץ את זה בטענה שהוא לא רוצה קשר רציני ומחייב, ומעדיף להיות כרגע לבד וכשהוא ימצא את הבחורה שתתאים לו אז הוא יתחייב אליה. הבנתי בתוכי שכניראה אני לא הבחורה הזו. כואב לי כל כך אני לא מפסיקה להיות עצובה, המשפחה והחברים אומרים לי שכל זה באשמתי בגלל שהייתי חוזרת אליו כל פעם אחרי שהוא היה ניפרד ממני בכזה זלזול וחוסר אכפתיות. אני לא יודעת איך לצאת מיזה, איך להתגבר ולהתעודד. אני יודעת שאני בחורה טובה ונראית טוב ומודעת לעצמי אבל אני מרגישה מיואשת ולבד מתמיד. חוץ מהיותו בן זוגי הוא גם היה החבר הכי טוב שלי, וקשה לי.. בבקשה, תייעצי לי מה לעשות. תודה רבה.

שלום רעות, אני מבינה את הכאב שלך. נשמע שהבחור הזה, עם כל אי היציבות שלו, נתן לך הרבה ביטחון כשהוא היה שם. הבעיה היא שאם פעם לא יכולת לדעת כמה זמן הוא ישאר אם בכלל, ואני מניחה שזה היה מאוד מבלבל ומטלטל. יחד עם זאת, אני מאמינה שהכי פחדת לאבד אותו ולכן נשארת, גם בתנאים האלו. עכשיו קרה הדבר שהכי היית חרדה מפניו, וזה בטח קשה ומייסר. יחד עם זאת, אני חייבת לומר שנשמע שהוא עשה לך חסד כשהחליט להיפרד. אני מניחה שיהיה לך קשה בזמן הקרוב כי אין מה לעשות, להיפרד זה קשה. נסי להיות קרובה לכל מה שמחזק אותך, עד שתתאוששי. אם זה לא משתפר בשבועות הקרובים, שתקלי לקבל תמיכה פסיכולוגית, עד שתצאי מזה. ואולי גם תהיה לך הזדמנות שם לחזק את הביטחון שלך כדי שהבחור הבא שתבחרי יהיה מישהו שלא מתלבט כל כך הרבה אם כדאי להיות איתך.