התיעצות בקשה....

היי, אני אפילו לא יודעת אם זה הפורום הנכון והאמת אין לי שאלה מאוד ספציפית, אני דיי זקוקה להכוונה כללית, אני ובן זוגי שעדיין בעלי באופן רשמי פרודים מזה 10 חודשים אחרי נישואים של שנתייםוחצי כמעט, יש לנו ילדה בת שנתיים ו4, כשהיינו נשואים אני בדיוק נכנסתי להריון, לא מצאתי עבודה המצב הכלכלי התדרדר וזה רק הכעיר והעיב על הבעיות תקשורת שתמיד היו בנינו, מה שבהתחלה היה חמוד ו"משלים" הפך להיות מציק,ומעצבן,בקיצור הפכתי להיות מאוד תלותית, ממורמרת ומתוסכלת בנישואים, הוא הפך אדיש ולא יחס לזה חשיבות, רק התלונן על כמה שאני דירדרתי את המצב הכלכלי שלנו ולא עשיתי כלום בנדון,אני הייתי תקועה בבית עם תינוקת עד שעות מאוחרות כשהיה מגיע מהעבודה, בקיצור תקופה לא נעימה במיוחד,הרבה פעמים מצאתי את עצמי חושבת על גרושים אבל חוששת מאיך אסתדר לבד, יום אחד היה בנינו ריב נורא גדול שתגלגל כמו כדור שלג ומאותו יום נפרדנו בדרך לא יפה וכבר לא ישנו באותה דירה, אני עשיתי הכל להשאר עצמאית, עוד באותו הודש מצאתי עבודה ודירה ומאז (תוך חצי שנה) כבר עברתי עוד דירה ועבודה (השתדרגתי) הוא נשאר אבא מצויין כתמיד, וחוץ מוויכוחים צפויים על מזונות ההתנהלות בנינו היתה בהחלט סבירה, אפשר לומר שהתעקשנו להגיע להסכם פשרה ולא להתנהל במלחמה, יש לציין שבתקופה שיצאנו ואף קצת אחרי שהתחתנו הייתי מסמסת דברים יפים, משריאה פתקים, מקדישה שירים, ומתחננת מצידו לקצת יחס, הוא היה טוען שהוא לא כזה וזהו, לאחרונה ראיתי שינוי קל ביחס שלו, מעיין כבוד שהיה חסר לי הרבה זמן, ויצא שלפני חודש בערך הוא הציע לי לבוא לדירתו עם הילדה ואני שהייתי סקרנית לראות מה כוונותיו ,הלכתי, הערב באמת היה נחמד הילדה נרדמה והוא התחיל להתרקב ונפתחנו, ממש הצלחנו לדבר ולתקשר כמו ששנים לא, בקיצור מאז אנחנו מתראים הרבה, מדברים מחדש על לנסות שוב רק שעכשיו המצב קצת הפוך ואני לא יודעת איך לאבחן את הרגשות שלי בכלל, פתאום הוא מאוהב עד השמיים, מסמס לי ללא הפסקה, מביע אהבה, משקיע ומתקשר ומנסה להבין מה מפריע לי ומה לא (שזה היה הכי חסר) כותב שירי אהבה ואני , אני קצת סגורה רגשית, לא ממש נמשכת אליו סתם כך, למרות שהסקס מעולה, אך הרצון הראשוני מבחינתי לגעת ולהתקרב לא ממש קיימת,אני נוטה להאמין שזה שהפכתי עצמאית עשה לו משהו חיובי לגביי, בקיצור אני רוצה שיצליח ,רוצה להתאהב, ובעיקר להיות משפחה נפלאה ושלמה לילדה שלי, אז יש לי פה הרבה שאלות ותהיות אני יודעת, אבל החשובה מבינהם היא ,איך אני לא מבלבלת את הילדה שלי, האם לא להראות לה קירבה בנינו כי דווקא היה נדמה י שהיא יותר מחבקת ואוהבת בזכות זה,היא לא רואה את זה אצל אחרים בשגרה שלה, בקיצור איך אני לא משגעת את הבובה שלי? איך אני מצליחה להבין מה אני מרגישה ? ( לפני שהוא בורח ואני מתחרטת) איך אני מצליחה להפתח ולסמוך שוב? כל טיפ,מידע,כיוון, הכוונה יועילו ויעזרו, תודה מראש!!!

שלום דנית, אני מבינה את הדילמות הניצבות בפנייך. מצד אחד מה שקורה וודאי מרגש ומעורר תקווה, מצד שני יש חששות גדולים לטעות שוב ולבלבל את בתך. לגבי בתך, אני חושבת שאת צודקת בזהירות שלך, עליכם לבדוק טוב טוב את עצמכם בניסיון החדש להתקרב לפני שתצאו בהצהרות. הייתי מציעה אפילו לנסות להיפגש בתחילה ללא ידיעתה עד שדברים יהיו ברורים ועד שתחליטו שאתם רוצים לחזור. ולגבייך, קשה לדעת מה יקרה, יתכן שאותם הדפוסים הבעייתיים ביניכם ישובו לקדמותם כאשר תתני לעצמך שוב להיות קרובה ולהתמסר. אולי את קוראת נכון את המפה שהוא מגיב כעת להתרחקות שלך ולהתפתחות שלך, ולא באמת עבר שינוי. לכן, קחי גם את את הזמן לבדוק, להרגיש לאורך זמן, לא חייבים הפעם לקפוץ שוב להתמסדות. אם תחליטו לשקול ברצינות את האפשרות לחזור אולי תשקלו לפנות ליעוץ זוגי, שם תוכלו לברר לעומק היכן שניכם נמצאים היום מבחינה רגשית ומה מידת ההתאמה.