אין גיל לאהבה:*

שלום.אני ב19.. לפני שבוע ניהלתי מערכת יחסים שנארכה שנה וחצי החבר שהיה גדול ממני ב14 שנה.. הסיבה הראשונה. בהתחלה הסתדרנו הכל היה טוב ומושלם..אך במשך הזמן ראיתי שבאמת שאנחנו לא מסתדרים כי המחשבות והדעות שלנו היו שונות וכן עם הזמן ראיתי את התמונה הקולקטיבית בקשר.. ואחרי פרק זמן הקשר ניחתך.. הסיבה השנייה.שיש לי משפחה שלי הם בטווח גילו אומרים שהוא אינו מתאים לי ..כי יש בו אישיות שאינם מתאים לפרופרוציה שלי.. אני מזדהה איתם..כי יש בזה אמת.!ולפעמים לא הרגשתי סמכות בקשר שלנו כי הוא היה בן אדם קנאי ואובססיבי שהיה מגביל אותי..וזה גם החיסרונות שבסוף הובילו לקשר שלנו להיחתך.. אך מצד שני יש בי טעם של חרטה שאולי לא הייתי צריכה לעשות את הצעד הזה לעזוב אותו כי בשבילי הוא בן אדם שבאמת דאג לי וכל פעם שהייתי צריכה משהו הוא היה שם בישבילי..ולכן האכזבה היא שלי כי אני מרגישה שהפסדתי דבר שהיה שווה ערך..אין הרבה כמוהו ולכן אני לא יודעת אם לקחת את הצעד קדימה ולשכוח את הקשר והלמשיך הלאה לחיים חדשים.. או לחזור עליו ולדעת שאולי יהיה לי טוב..אבל סיכון שיכול להיות שניפרד שוב על אותה טעות... מצפה לתשובתך:)

שלום, קשה לדעת מהמעט שתיארת האם הקשר הזה טוב לך, ומעבר לזה-רק את יכולה לדעת האם כדאי לחזור לקשר הזה או לא. אף אחד לא יחיה עם בן הזוג הזה במקומך. אני כן צריכה לומר שממה שתיארת יש דברים שנשמעים מעט מטרידים. יתכן שאת מפרשת את הקנאה והאובססיביות לו כדאגה עבורך, ולא בהכרח הדברים הם כך. זו יכולה להיות סוג של שליטה בך, במיוחד לאור פערי הגיל. נשמע לי שלפני שתחליטי כדאי שתתייעצי ותבררי עם עצמך מה באמת את רוצה ומה יהיה לך טוב. גשי לקבלת יעוץ/טיפול, זה יכול להיטיב עמך ולסייע לך בקבלת החלטה.