פשרות
דיון מתוך פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות
לגידי שלום רב, אני רווקה בת 32, סטודנטית לתואר שני. את הפורום הזה גיליתי ממש במקרה, והתחברתי אליו מייד. הפרפקציוניזם וחוסר המוכנות לפשרה הם אויבי הגדולים, ואני מניחה שהם גם אחת הסיבות להיותי עדיין לא נשואה. במסגרת לימודי אני כותבת עבודה מחקרית על נכונות לפשרה בחיפוש אחר בן זוג, אך למרבה הפתעתי כמעט לא נתקלתי בחומר מחקרי בנושא, אע''פ שאני חורשת את מאגרי המידע כבר זמן רב. קראתי את המאמר שצירפת לאחת התשובות כאן בפורום, והוא העשיר אותי מאד. אני יודעת שזהו פורום תמיכה, ולא ייעוץ אקדמי, אבל הואיל והנושא רלוונטי מאד לגבי גם ברמה האישית, אני פונה אליך. אשמח אם תוכל לסייע לי בהפניות למקורות נוספים, ואודה לך מאד על כל עזרה. חגית
שלום חגית, ברוכה הבאה לפורום! הגבול בין עבודה אקדמית בענייני הלב ובין ענייני הלב עצמם הוא מאוד דק, כך שהשאלה שלך בהחלט במקום. ראשית, אני ממליץ לך בחום על ספרה של פרופ' אילה מלאך-פינס "התאהבות", המחזיק בתוכו שפע מחקרים על קשרים זוגיים ברמה אקדמית נאותה ובשפה שווה לכל נפש.. שנית, הנה תקציר למחקר בנושא קרוב (בוודאי ברשימת המקורות יש מחקרים רבים אחרים): http://www.springerlink.com/content/ynj6vlqhv2fxg59e/ בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il
ראיתי את מה שכתבת בפורום.אני מודעת לכך כי דבריי אינם קשורים למה שרשמת. הבנתי כי את סטודנטית לתואר שני עם תזה, כך אני מניחה. אני מתחילה תואר שני בלימודי מגדר באוני' תל אביב בקרוב.שאיפתי היא תזה.. ומאוד מעוניינת להתייעץ עם סטודנט/ית לתואר שני עם תזה...בכל תחום שהוא(כיצד בעצם עושים זאת על אף כל הקשיים....ובלי 'התפשרויות'. אעריך מאוד את תשובתך, סיון
רק עכשיו הבחנתי בהודעתך. צר לי שאיני יכולה לסייע, אבל אני לומדת במסלול ללא תיזה. סוג של פשרה, אולי, אבל פשרה מאולצת, ולא פשרה מבחירה...