קצת מסובכת

דיון מתוך פורום  פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות

25/08/2013 | 17:33 | מאת: אביבית

הי, הייתי בטיפול חצי שנה ,עם מטפלת מדהימה שעזרה לי מאד. אחרי חצי שנה החלטתי להפסיק כי חשתי שבא לי קצת לנשום.ולנוח. המטפלת ואני המשכנו להיות בקשר טלפוני אחת ל..והפכנו לחברות. כן המשכנו לדבר שאולי יום אחד אשוב לטיפול. לאחרונה המטפלת שכרגע היא חברה ,סיפרה לי שהיא בקושי כלכלי. החלטתי לעזור. מאד אותה עזרה נוצר ביננו משהו מוזר , קשה לנו יותר לדבר בפתיחות של פעם , אם כי אין לה בעיה שאני אשוב לטיפול. אני מצידי מבולבלת מה אנחנו...ולא כול כך בטוחה שנכון לחזור לטיפול אצל אדם שתמכת בו כלכלית ,ושהפך לחברך. אשמח לשמוע את דעתך

לקריאה נוספת והעמקה

שלום אביבית, הצטערתי מאוד לקרוא את סיפורך, המעיד על התנהגות בלתי מקצועית ובלתי אתית בעליל של המטפלת שלך. תמיד כשאנו נפרדים ממטופלים, אנחנו משאירים להם דלת פתוחה לחזור. כדי שהדלת תישאר באמת פתוחה על המטפל לשמור על גבולות ברורים עם המטופל לשעבר גם אחרי שהטיפול מסתיים, במיוחד כשדובר על כך שאולי תחזרי לטיפול. ברגע שחל היפוך תפקידים מוחלט שכזה והפכת להיות הצד העוזר נחרבה לחלוטין המסגרת הטיפולית המגדירה את היחסים הטיפוליים. לפי תיאורייך הפכתן להיות חברות של ממש, בעוד הקשר הטיפולי נועד להבטיח שהמטפל יהיה נותן העזרה והמטופל מקבל העזרה. הקושי לחזור לטיפול מובן לחלוטין, משום שאינך רואה במטפלת אדם שניתן להישען עליו בעת צרה, אלא היא זו שנשענה עלייך. המלצתי החד-משמעית לך היא להחליף מטפלת, לפנות למטפל מוסמך שחבר באחד האיגודים המקצועיים של מטפלים (אם זה הסתדרות הפסיכולוגים או כל ארגון אחר) שאמור לפקח על האתיקה של הטיפול. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il

מנהל פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות