שלום

דיון מתוך פורום  פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות

18/10/2012 | 21:50 | מאת: לילך

תודה רבה על הפורום.. אני בחורה בת 27 ,דתייה בזמן האחרון מאד קשה לי עם אבי. אנחנו משפחה דוסית ואני מאד מעריכה את ההורים שלי. מאד ערכיים. גיליתי בזמן האחרון שאבי צופה בכול מיני סדרות בהם נשים...(לא פורנו) אני יודעת שאימי מעירה לו על כך. רוב אחיי נשואים , מאד קשה לי שהדמות שלו שלומדת תורה שעושה חסד שעוזרת לאנשים..מתנפצת לי לרסיסים. אני מרגישה שהוא חינך אותנו על דברים מסוימים ופתאם הוא לא עומד בהם. קשה לי ממש אני מגיעה למצבים של דיכאון. אני מנסה להכיל את זה..ולהבין שהוא גם אדם. אבל ממש קשה לי. אשמח אם תוכל לייעץ לי כיצד לחיות עם זה בשלום. תודה

שלום לילך, נשמע לי שלא רק שגילית שאביך הוא אדם, אלא שהוא גם גבר. כלומר, יש בו חלק חייתי וייצרי, כמו בכולנו. גם הציבור הדתי וגם הציבור החילוני גוזר על עצמו גזירות שלא תמיד הוא יכול לעמוד בהן במלואן. למשל, גם כשבחור חילוני נישא הוא נכנס למוסד שהמונוגמיה היא חלק ממנו, אך אנו יודעים בוודאות (גם מהחיים וגם ממחקרים) שרבים מקיימים יחסים מחוץ לנישואין וששיעור הגירושין נמצא בעלייה מתמדת. במילים אחרות, טוב שיש מערכת ערכים, שהן בבחינת מותר האדם על הבהמה, אך לא תמיד ניתן לעמוד בה בצורה מלאה מבחינה התנהגותית. בהקשר של נושא הפורום הזה, נשמע לי שאימצת לעצמך גישה נוקשה של "או הכל או לא כלום" האופיינית מאוד לפרפקציוניסטים (במקרה זה מדובר בפרפקציוניזם של הזולת): http://www.giditherapy.co.il/?p=832 אביך מצא לא פתרון חלקי וצנוע מאוד. מבחינה פסיכולוגית, ככל שידכא את היצר עוד יותר, יגדל הסיכון שמא יממש את יצריו המיניים מחוץ למסגרת הנישואין. לכן, אני מציע לך לפתח מידה מסוימת של סלחנות, גמישות ופשרה קודם כל בינך לבין עצמך אך גם ביחסך לזולת. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il

מנהל פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות