המטפל המושלם

שלום אחת, נושא מתן עיצות מעשיות בטיפול הוא אכן נושא מעניין והלגיטימיות אכן משתנה מגישה טיפולית אחת לאחרת, ממטפל למטפל וממטופל למטופל: http://www.giditherapy.co.il/?p=240 דבר נוסף שמשפיע הוא המסגרת הטיפולית (setting) - למשל, עבור עובדת סוציאלית במשרד הביטחון, שיש לה גישה למקומות עבודה מסוימים, מילוי פונקציה כזו עבור המטופל לגיטימית יותר מאשר בשוק הפרטי. מנקודת מבט פסיכותרפויטית, אני מאמין שהרוב המכריע של המטופלים שמסוגלים להיעזר בפסיכותרפיה מסוגלים לעשות את רוב הדברים הפרקטיים בחייהם בעצמם, מבחינת כישורים התנהגותיים וקוגניטיביים וגם יודעים, בתוך תוכם, מה טוב עבורם ואינם זקוקים לייעוץ מעשי. עובדה היא שכאשר הם נמצאים בעמדה "ייעוצית" כלפי חבר/ה שלהם, הם יודעים לומר את הדבר הנכון. לעומת זאת, כשהם אמביוולנטיים לגבי המטרות שהם לכאורה רוצים לעצמם, נראה להם (באופן טבעי ולגיטימי, כמובן), שמישהו מבחוץ יודע יותר טוב. לכן, הייתי רואה את המטרה הטיפולית בראש ובראשונה כפתרון הקונפליקט וניהול משא ומתן עם המציאות. הניסיון המקצועי שלי לימד אותי שכמעט בכל פעם שבה נקטתי בגישה התנהגותית יותר, לא היה שיתוף פעולה בעשיית שיעורי הבית (כלומר, הבעיה לא הייתה בכישורים), אלא הניסיון פתח דיון שלם באמביוולנציה עקב אי עשיית שיעורי הבית. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il