מתלבטת

הי, אני בשנות השלושים לחיי, עוסקת במקצוע שאינו נחשב יוקרתי במיוחד, אבל נחשבת טובה ובעלת ניסיון. לא מזמן סיימתי לימודים לתואר שני באותו תחום. הבעיה היא שאינני מעריכה לא את תחום העיסוק הנוכחי ולא את התואר שבידי, ולכן מנקר בי יתוש טורדני לעשות הסבה לתחום אחר לחלוטין. הווי אומר, לשדרג את תעודת הבגרות כדי לעמוד בתנאי הקבלה הדרושים, לעזוב את עבודתי הנוכחית, להתחיל בלימודי תואר ראשון, להמשיך לשני, ולהשקיע ימים ולילות בלימודים אינטנסיביים כדי לסיימם בהצטיינות (שאם לא כן, כל המאמץ איננו שווה). במילים אחרות, להתחיל שוב מאפס... כל זאת כדי להוכיח לעצמי שאני מסוגלת להגיע להישגים "בעלי ערך", בתחום תובעני ומכובד, ולא במדעי דשא... מה היית מייעץ לי? ללכת על זה כדי להרגיש "שווה", או להניח לפנטזיות על הענף ולנסות להעריך את הציפור המסכנה שביד?

שלום מתלבטת, לפי תיאורייך והעיסוק יותר בדימוי של המקצוע מאשר בתכניו, נראה לי שהבעיה אינו בתחום הנלמד אלא בדימוי העצמי שלך, המושלך על תחום עיסוקך. התרשמותי מדברייך היא שאם לא תצטייני בתחום החדש, הקשה והיוקרתי, תחווי את עצמך ככישלון ואם תצליחי, תמעיטי בערכו של אותו תחום "נחשב". לכן, המלצתי לך היא לפנות לטיפול בדימוי העצמי שלך, בוודאי לפני שאת עושה שינוי כה רדיקאלי בחייך. לא נראה לי שהציפור מסכנה אלא היד האוחזת בה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il

זה נכון. ההערכה העצמית שלי אינה גבוהה. אבל עניינית, לא ניתן להתכחש לעובדה שמקצועות מסויימים נתפסים כיוקרתיים יותר מאחרים, ושחלקם באמת קשים יותר להשגה. להתעלם מזה, ולהתייחס רק לתפיסה הסובייקטיבית שלי את המקצוע ולדימוי שלו בעיניי, נשמע לי קצת כמו הונאה עצמית. אינך סבור כך?