התפוררות
דיון מתוך פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות
ד"ר גידי שלום, פניתי לטיפול בעקבות חוויה מכאיבה שעברתי. אני מלאת חרדות בעקבות חשש אדיר מהישנות החוויה חלילה. בימים האחרונים, כשהכאב גדול, אני מרגישה כמו חוויה של "התפוררות" של הנפש. קשה לי מאוד לחשוב באופן הגיוני על דברים לוגיים (סטודנטית בתחום ריאלי), וההרגשה בלב היא של התפוררות קשה, תחושה שאין משהו שמחזיק את הרגשות בצורה מסודרת. קשה לי לדבר על התחושות שלי כרגע עם המטפלת כי עדיין לא הגענו לגעת בנושא באופן עמוק (שלב התחלתי). רמזתי לה בכמה משפטים, אני לא יודעת אם היא הבינה שזו תחושתי והרגשתי מביך לשאול את השאלה שלי. מקווה שבמפגשים הקרובים אעז לדבר על זה יותר. האם זה נורמלי להרגיש ככה? אני מפחדת שמצב כזה מוביל לשיגעון. והפחד הזה יותר מפחיד אותי מהתחושות שאני חווה. תודה רבה!
שלום חוששת, הרגשתך קשה אך מאוד נפוצה. אני יכול להבטיח לך דבר אחד.עוד לא נולד האדם שפחד משיגעון והשתגע, כלומר, ניתק הקשר עם המציאות והוא נכנס למצב פסיכוטי. באופן שנשמע, אולי, פאראדוקסאלי, הפחד מפני השיגעון הוא ה-ערובה הטובה ביותר בפניו. עם זאת, כאמור, אני מבין את הרגשתך והמקום לעבד אותה הוא הטיפול הפסיכולוגי שלך. בגלל הקושי לפתוח את הדברים בטיפול, המלצה שהוכיחה את עצמה בפורומים השונים שניהלתי במשך השנים היא להדפיס את פנייתך לפורום ולהשאירה למטפלת לקריאה, אפילו בין שיחה לשיחה, אם את חשה מבוכה מתגובתה ואני כמעט משוכנע שהיא תנווט את השיחה הבאה בהתאם. אשמח לשמוע. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il
אני מאוד מודה לך על תשובתך! אני יכולה להרגיש מעט רווחה. אולי תוכל להגיד לי מה כן יש לי? אני רוצה לקרוא על זה קצת חומר תיאורטי, במטרה להרגע. (כך לפחות ארגיש שהרגשות שלי "נורמליים"). אכן, אני אצטרך לדבר איתה על כך. במוקדם או במאוחר. ונראה שההצעה שנתת היא טובה ויחסית קלה יותר. מקווה שאצליח לאזור אומץ ליישם אותה. שוב הרבה תודה! הקלת עלי בתשובתך.