מה לעשות?

שלום רב, אני מטופלת אצל עו"ס בבריאות הנפש במשך 3 וחצי שנים. יש ביני לבין המטפלת קשר מיוחד,יש הרבה אהבה ומאוד מאוד איכפת לה ממני.מכיוון שהקשר כבר הפך מבחינה רגשית להרבה יותר מקשר טיפולי אני מרגישה שלא מצליחה להפיק בטיפול את המיטב. לא יכולה לעזוב אותה כי אני קשורה אלייה ברמות, אוהבת אותה והיא דמות חשובה מאוד מאוד בשבילי, גם היא נלחמת עם הממונים עלייה להמשך טיפול ולא רואה באופק סיום טיפול, אני בתיסכול ענק, שמצד אחד יש לי אותה שעה בשבוע עם קצת גנבות של טלפון או הודעות, ומצד שני היא מודה בכך שיש לה אהבה ואכפתיות אליי אבל אלו הם הגבולות וגם היא לפעמים מתוסכלת, אבל אין מה לעשות. האם אתה חושב שזה יהיה לי בסדר להמשיך טיפול אצלה? והאם אתה חושב שזה יהיה בסדר אם אפסיק את הטיפול ואלחם להשאר איתה בקשר אחר? דברתי איתה על להשאר בקשר והיא לא יודעת לענות לי תשובה ברורה. אגב, היא שנתיים לפני יציאה לפנסייה. תודה על תשובתך.

שלום הילה, אינני יודע לייעץ לך מה לעשות, בין היתר משום שיש נעלם אחד גדול גם עבורך, גם עבור המטפלת וגם עבורי - והוא שאיננו יודעים מה האלטרנטיבה, כלומר, מי יהיה המטפל האחר, איזה אפשרויות פתוחות בפנייך ואיזה קשר תצרי עם מטפל אחר. כלומר, המצב אינו שיש לך כרגע את המטפלת הזו ומטפל נוסף ואת צריכה להכריע, אלא שהמטפלת הנוכחית עומדת מול נעלם גדול ששום דבר לא ידוע עליו. אני באופן אישי דוגל בגישה שלא כדאי להחליף "סוס מנצח". קשר טוב, גם אם הוא בעייתי (ויש בעיות בקשר שאת מתארת), הוא עדיין האמצעי המרכזי בטיפול, כך אני מאמין. לכן, המלצתי היא, עד כמה שהדבר תלוי בך ובמטפלת, היא קודם כל, לפתוח את הדילמה לדיון ושנית, לעשות את המקסימום, גם את וגם המטפלת, כדי להציב מחדש את גבולות המסגרת הטיפולית וכמובן, במסגרת המלצה זו, לא ליצור קשר אישי עם המטפלת מחוץ לגבולות הטיפול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il