הכל על הלב שלי.. והם לא מבינים את זה! דחוף

אז ככה.. אני בת 18, ילדה שמחה,נותנת ועוזרת המון לאחרים כשצריך,לא חצופה,אוהבת את הורים שלי, ילדה טובה בקיצור.. אנחנו משפחה של זוג הורים וחמישה ילדים. הכל התחיל בפייסבוק שאמא שלי פתחה סה"כ כדי לשמור קשר עם החברים הישנים שלה. אמא שלי מחקה את אבא שלי מהפייסבוק, ואז הכל התרחש. לפני חודש וחצי גיליתי שיש סיכוי גדול מאוד שאמא שלי בגדה או עדיין בוגדת באבא שלי עם אחד שלמדה איתו כשהייתה צעירה. יותר נכון אבא שלי גילה מכתב מוזר ולא נורמלי שהוא שלח לה בפייסבוק, ואז שמעתי (במקרה לחלוטין) שאמא שלי שיקרה לי, ונפגשה עם משהו. אבא שלי התחנן בפני שלא אגיד כלום לאמא שלי, שלא תדע שאני יודעת משהו! מאז שגיליתי וסיפרתי לאבא שלי, הוא התחיל לדבר איתי על זה כל הזמן וכל שנייה שהי אלא נמצאת לידי, הוא היה לוקח אותי מהבית לביה"ס לבגרויות, והוא היה בוכה לי באוטו ומדבר איתי על המקרה, ושהוא אבוד.. ובבגרות ניסיתי להדחיק את כל הנאמר באוטו (נסיעה של 15 דקות), ולפעמים לא הצלחתי. קשה לי לראות את אבא שלי בוכה מה שבחיים לא ראיתי, הדבר גרם לי לנסות לפרוץ לאמא שלי לפייסבוק ולדעת יותר על הבחור, ליצור פייסבוק חדש, להשיג את מספרי הפלאפון שלו וכו'... (דברים שמעולם לא חשבתי שאני יעשה). יש לי אח שקטן ממני בשנה וחצי, אח שביר מאוד, והוא מאוד פוחד שהמשפחה תתפרק. כשאבא שלי גילה שגם הוא יודע, הוא כמובן לא סיפר לו את כל הדברים שאני יודעת, אבל הוא אמר לי כמה שהוא מסכן, ושהוא מפחד, והוא לא מבין שאני עוברת רגעים יותר קשים! ואני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי! אני כל יום חנוקה מבכי, כל יום אני במיטה בגלל שלא בא לי לצאת החוצה מהחדר שלי. מאז המקרה נהפכתי להיות ילדה שבוכה מכל שטות, שבירה כמו שבחיים לא הייתי, המון בחדר, צועקת על ההורים שלי המון, והכי גרוע- אני כבר ממש ממש לא מכבדת את אמא שלי! הגעתי למצב שאמרתי לאבא שלי - אם אתה לא סומך עליה תתגרש, ואני יבוא איתך! אין לי סבלנות לכלום. אני מגיל צעיר נלחמת במשקל שלי, וזאת התשובה לכל הדברים שקורים לי - את שמנה בגלל זה את מתנהגת ככה, תרזי ותשתני. אין לי כבר כוח! בכיתי להורים שלי שיתנו לי 4000 שקל (והמצב הכלכלי של ההורים שלי על הפנים, ואני יודעת את זה, ואני נותנת להם כסף לדלק ולעוד כל מיני מהעבודה שלי, בכיף..)שאני יפליג עם חברה כדי לברוח מהבית, אמרתי להם שאני רוצה להתרחק קצת.. והם אמרו - מי ישמע איזה הורים יש לך.. וכמובן - הלכתי, והסתגרתי בחדר.. לא היה לי כוח!ביקשתי מאמא שלי פעם ראשונה שתביא לי מספר של פסיכולוגית חינם (מכללית) והתשובה שלה הייתה - תדברי איתי, את לא צריכה פסיכולוגית, את מתגייסת עוד מעט... מה אני אמרוה לעשות עם עצמי? אני מתה לברוח מהבית שלי.. תמיד הרגשתי שטוב לי פה, אבל בחודש וחצי האחרונים פשוט בא לי לראות את ההורים שלי פחות, ולשכוח מכל הדברים שקורים.. מה אני עושה?? אני לא באמת יודעת איך להתמודד עם מה שעובר לי בלב.. אני במצב גרוע! ואני ילדה של בית.. תודה רבה!!

שלום ס', דברים שיוצאים מן הלב נכנסים אל הלב ופנייתך נוגעת מאוד ללב. אני מבין שעיקר הכעס הוא על אמא, אך אביך הפך אותך ואת אחיך להורים שלו, אמך אינה מוכנה לעזור לך למצוא טיפול פסיכולוגי (אולי מחשש שהכביסה המלוכלכת תצא החוצה?) וניכר ששני הורייך אינם מסוגלים למלא כרגע תפקיד הורי כלפייך, לפחות מבחינה רגשית. את גם עוזרת להם במימון דלק למכונית ונשמע שכל הגבולות בין הורים לילדים במשפחתך נחצו והתפקידים התהפכו לחלוטין. הטיפול האידיאלי במצב זה היה טיפול משפחתי, אך אינני יודע האם את יכולה, במצבך, להציע זאת להורייך. עם זאת, לפנות לפסיכולוגית בכללית-מושלם את יכולה בעצמך. הנה קישור לרשימת המטפלים העובדים עם הכללית: http://www.clalit.co.il/CLALITAPP/clalitMushlam/search/searchSupplier.aspx?groupCode=33&subgroupcode=2 הטיפול אכן עולה 190 ש"ח לפגישה ואם אין לך דרך לממן זאת או להשיג מימון להורייך, תוכלי לפות לרופא המשפחה ולומר לו שאת מבקשת הפניה למרפאה לבריאות הנפש של הקופה. אם תכתבי לי באיזה אזור של הארץ את גרה, אוכל אולי לכוון אותך למקורות עזרה אחרים. אנחנו אמנם בחופש הגדול, אך ייתכן שיועצת ביה"ס תוכל לעזור לך. אשמח לשמוע מה עשית עם הדברים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il

תודה שענתי לי.. זה עזר לי :) אני גרה בנהריה.. מה אני צריכה להגיד לרופאת משפחה שלי? איך אני ניגשת אליה? אני לא בדיוק רוצה שהוריי ידעו שהלכתי אליה. היא תשמור בסוד? ** נוסף לכתבה: אבא שלי קנה מצלמה ניסתרת, והוא רוצה שאני תמיד יניח את זה במקום כלשהו כדי לעקוב אחרי אמא שלי.. אני מנסה להתחמק, אך גם חשוב לי שאבא שלי ידע שהוא לא לבד, אבל אני ממש מנסה לברוח מהמצב הזה.. אבל הוא ניכנס לי לחדר, ומראה לי את המצלמה וביקש ממני שאני יחביא אותה.. אני לא יודעת להגיד לא. כי אם אני יגיד לא, הוא יעשה לי שיחה מטומטמת (סליחה על המילה), ואני כמובן לא יכולה לסרב, כי אין לי כוח לעוד שיחות. עכשיו אני נועלת את החדר (מה שלא עשיתי לפני) כדי לקבל קצת פרטיות שלא יפתח כל שנייה את החדר ויציק לי..