פרפקציוניסית

שלום רב, אני בת 22 ומאז שאני זוכרת את עצמי תמיד היה חשוב לי שהכל יהיה מושלם בחיי. הדבר התעצם אצלי מאד בגיל ההתבגרות וגרם לי להתרחק מהחברה עד שאהיה מספיק מושלמת (דבר שנמשך עד היום..) לדוגמא אני רוצה ללמוד רפואה והציונים שלי כרגע לא מאפשרים זאת.. אז בכל פעם שאני מתחילה קורס שאמור לקרב אותי למטרה אז פתאום אני גורמת לעצמי להיכשל, למרות שאני יודעת בוודאות שאני יכולה להצליח ומאד וזה קרה לי המון בחיים שאחרי שאני בוחרת מה שאני רוצה לעשות אני ישר גורמת להכל ההרס. הדבר משפיע עלי גם מבחינת מראה חיצוני. תמיד הייתי נערה מלאה ותמיד ניסיתי לרזות (גם אם בדרכים "לא כ"כ שפויות") ובראש לדוגמא אני רואה את זה שאם אני אהיה רזה ומושלמת מבחינה חיצונית אז אוכל להצליח גם בלימודים ובכל דבר אחר. ההודעה הזאת קצת נהיית "סלט", אני באמת מאד מבולבלת כרגע ומנסה למצוא פיתרון כי המצב הזה ממש משפיע לי על חיי היום יום. אשמח לקבל קצת עזרה- משהו שאני יכולה לעשות בכדי להרגיש קצת יותר טוב או קצת פחות לשאוף למושלמות. תודה רבה מראש

שלום מישל, אני דווקא לא מרגיש שהודעתך הפכה ל"סלט". גם אם יש בה כמה נושאים - כולם ביטויים שונים של אותה תכונת אישיות, הפרפקציוניזם. הגישה המאפיינת אותך היא גישה של "או הכול או לא כלום" והיא מיושמת בכל התחומים ויוצרת התניות מלאכותיות בין תחומים שאינם קשורים זה לזה (למשל, הישגים בלימודים ומשקל). לא ניתן, כמובן, לטפל בקושי כה מורכב דרך פורום באינטרנט, אך טיפול פסיכולוגי בהחלט יכול לעזור, בין אם בגישה קוגניטיבית המנסה לערער את האמונות המכשילות כמו "הכול או לא כלום", "הכללה מוגזמת" ועוד ובין בגישה דינאמית, המנסה להתחקות אחר מקורות הפרפקציוניזם (רבים המטפלים המשלבים את שתי הגישות). אני שותף לתחושה שאת מכשילה את עצמך. דבקות במטרה עוזרת עד גבול מסוים, אך הצבת מטרה אחת ויחידה, שהצלחה או כישלון בה קובעים את הכול בחיים (למשל, קבלה לפקולטה לרפואה), החרדה מגיעה לממדים כאלה שהיא הופכת את ההצלחה לבלתי-אפשרית. לכן, כפי שיגיד לך כל יועץ השקעות בבנק, כדאי לפזר את משאבייך ולא לשים את כל הביצים בסל אחד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il