טיפול
דיון מתוך פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות
שלום, בתי הצעירה מחפשת פסיכולוג לצורך טיפול (בעיות ביצירת זוגיות וכו') יש לי כמה שאלות. 1. האם מחקרים מצביעים על מינו של הפסיכולוג כמדד להצלחה- כלומר האם יש יתרון להליכה למטפל גבר במקרה של מטופלת אשה? 2. אני קצת חוששת בשבילה בגלל הסיטואציה המאוד אינטימית והסיפורים סביב ניצול של מטפלים גברים בחדר הטיפול שלמרות שהם לא מעידים על הכלל הם די מטרידים (יש לה חברה שהוטרדה בעבר ע"י מטפל). האם ללכת על 'בטוח' ולבחור דווקא מטפלת אשה? אני דואגת לה משום שיש בה מין תמימות ופגיעות כזו ומה ששומעים היום בהחלט מדאיג. מודה לך מראש
שלום חוה, מגע או הטרדה מינית של מטופלת ע"י מטפל הם נדירים ביותר. המקרים שמגיעים לתקשורת הם יוצא מן הכלל זניח מאוד, שמנופח לכדי סנסציות עיתונאיות חסרות אחריות. פרט למחויבות האתית של המטפל כלפי המטופל, מדובר בעבירה חמורה שמסכנת את רישיונו של המטפל והיא אף עבירה פלילית. מבחינת תועלת - יש יתרון מסוים לבחור מטפל מהמין של ההורה שעימו לבת שלך היה קשה יותר כדי ליצור חוויה מתקנת (אם היה לה יותר קשה איתך, כדאי מטפלת ואם היה יותר קשה עם אבא, רצוי מטפל). יחד עם זה, מדובר בראש ובראשונה בכימיה, "קליק", שקשה לצפותו מראש. מה שהמחקר מראה באופן חד-משמעי הוא שאיכות הקשר בין המטפל והמטופל מנבאת הצלחה בטיפול, ללא קשר לשיטה הטיפול, למין המטפל ולרוב המשתנים הרבים האחרים שנבדקו, אך זה דבר שניתן לדעת רק לאחר תקופת טיפול מסוימת. לסיכום, למרות כל ההבנה וההערכה לדאגתך, נשמע לי שאת מגוננת עליה יתר על המידה. העולם מלא סיכונים שאין לנו שליטה עליהם ולהגנת-יתר הורית כזו אין סוף. הרי לא תתחילי לבחור עם איזה בחורים תצא, היכן תסתובב וכד'. עלייך להירגע קצת בעצמך כדי לאפשר לבתך להיפרד ממך ולהיות עצמאית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il
אני לא רואה עצמי בהכרח כאמא שפולשת למרחב האישי או לא נותנת עצמאות, אבל מודה שיש לי דאגה כלפי דברים שונים ואני חושבת שכאמא מתפקידי גם לנסות במידת האפשר לשמור, להגן ולהזהיר. היא תעשה ככל העולה על רוחה אבל אני לא רואה שום בעיה בנתינת מידע והכוונה בייחוד במציאות די הזויה כמו היום.