שאלה

שלום גידי, אני לא יודעת אם הפורום הזה פעיל, אם לא, לא נורא, אולי תוך כדי כתיבה אמצא איזשהו פיתרון או תשובה. לפני שבועיים או שלושה כתבתי על ההתלבטות שיש לי בקשר להמשך הפגישות, כתבתי שקצת נמאס לי ובכל זאת נראה לי שאם כבר התחלתי כדאי יהיה לסיים כמו שצריך ואולי זה אפילו כדאי מבחינת ההישגים וכו'. השאלה שלי הפעם היא האם יש טעם להמשיך כאשר אחרי שנתיים וחצי אני עדין חוששת ממנו, הקשר איתו מכביד עלי, זה לא שאני חושדת בו, אבל כנראה שלא בדיוק סומכת עליו (תכלס למה שאסמוך עליו?), הייתה תקופה מסויימת שבה הייתי עסוקה מאוד בו ובקשר איתו כנראה משום שבד"כ אין לי קשרים עם אנשים אחרים (יותר נוח לי ככה), למעט קשר עם המשפחה הקרובה,ולכן היה בזה משהו קצת מרגש. עכשיו לשמחתי זה עבר ואין לי שום בעייה להפרד ממנו. נראה לי שהגעתי לקצה יכולת השיתוף או הקשר, אני לא רוצה לדבר יותר על עצמי, למען האמת די נמאס לי מעצמי, כל ההתעסקות הזאת בעצמי כל הזמן גורמת לי להרגיש רע מאוד. הפסיכולוג שלי אומר שכדאי וצריך להמשיך, אני רוצה להרגיש טוב להיות יותר מחוברת לרגשות (אם יש לי בכלל) אבל קשה לי לוותר על דפוסים מסויימים וקשה לי מאוד לספר על המציאות הפנימית שלי אולי אפילו בלתי אפשרי. בנתיים אני ממשיכה לבוא, מכוח האינרציה, וגם בזכות הפסיביות הבסיסית שלי (הוא אומר - אז אני באה). ד"א בסוף לא דיברתי עם בעלי על העניין של המשך הטיפול אבל מצד שני אני ממשיכה, אני יודעת שיותר נכון היה ליזום שיחה בנושא ולא להיות סבילה ולחיות עפ"י מצבי הרוח שלו, אז אני יודעת... זה יצא ארוך מאוד, אני מקווה שלא מיגע מידי אם בכלל תקרא את זה. ובנוסף, לא צריך לדאוג, אני אשתדל לא לכתוב יותר. תודה.

שלום בלומה, הפורום פעיל. יש תקופות עמוסות יותר ועמוסות פחות. אני זוכר את פנייתך הקודמת רק באופן כללי. לכן חסר לי ההקשר של פנייתך המקורית. למיטב זיכרוני, הייתה התנגדות של בעלך להמשך הטיפול. כן נשמע שיש לך איזה קונפליקט בסיסי אם לעשות שינוי או לא לעשות שינוי בתוך עצמך. קונפליקט שבא לידי ביטוי גם בטיפול וגם בפנייה לפורום - למשל, לא איכפת לך שלא אענה, את "מרגיעה" אותי שלא אדאג מכך שתפני שוב וכיו"ב מרכיבים המצביעים על יחס דו-ערכי לקבלת עזרה פסיכולוגית המכוונת לשינוי הן בקשר לטיפול והן דרך הפורום. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il

קצת נעלבתי בהתחלה, זה נשמע כמו האשמה כבדה, כאילו שאני סתם איזה נודניקית שמבזבזת את זמנם של אנשים טובים ולא באמת רוצה לעשות איזה שינוי. אבל בכל זאת זה גרם לי לחשוב כל מיני מחשבות ובגדול זה נכון, אני רוצה אבל פוחדת מאוד ובגלל זה גם לא רוצה. ובכלל כל הסיטואציה הטיפולית גורמת לי להרגיש מושפלת וחסרת חשיבות (גם בפורום). זאת אכן בעייה. תודה ושלום.