יש לי הפרעה??

דיון מתוך פורום  פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות

28/06/2010 | 23:42 | מאת: סתם אחת

לאור הכתבה באתר "וואלה", גיליתי שהתיאורים בכתבה מאפיינים אותי במידה רבה. אני בת 18, ביקורתית מאוד, כלפי עצמי בעיקר, אך גם כלפי העולם. מקבלת 100 בכל מבחן (באמת שאני לא מגזימה), ואם לא- אז אני נכנסת לדיכאון עמוק, מאשימה את עצמי ואת הראש החלש והצר שלי שלא מספיק מוכשר וכו'. בחיים לא "נכשלתי" (לא קיבלתי ציון "נכשל"), אך מבחינתי אם קיבלתי 95 זה כישלון (98 בבגרות גורם לי לבכות לילה שלם). אני גם די דיכאונית (ככה אומרים לי לפחות...). הכל אצלי שחור או לבן, הכל או כלום. אין באמצע. אמצע זה לבינוניים ומטה. אם לא "הולכים עד הסוף", אז עדיף לא לעשות זאת בכלל. החדר שלי הפוך כולו ומבולגן ביותר, כי אין טעם לסדר אותו "חלקית"... ד"ר, יש לי הפרעה?? תגיד לי שאני לא צריכה טיפול. בבקשה. כולם אומרים לי שמשהו לא בסדר אצלי: ההורים, המורים, החברים. כולם. תגיד לי שזה בסדר. אני לא מזיקה לעצמי ואין לי הפרעות אכילה, אז אין בעיה, נכון? תודה רבה

לקריאה נוספת והעמקה
29/06/2010 | 01:54 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אחת (ובהחלט לא סתם), השאלה אינה אם את בסדר או לא בסדר והאם את צריכה או לא צריכה טיפול, אלא אם את סובלת או לא סובלת ואם טיפול יכול להקל על סבלך. נשמע שאת סובלת מאוד, אם את כותבת בעצמך שאת "בדיכאון עמוק" כשאת מקבלת פחות מ-100 וטיפול בהחלט יכול להקל במידה ניכרת על סבלך. אולם, כנראה הגישות של "הכול או לא כלום" ושל "שחור או לבן" מכתיבות לך גם את יחסך לטיפול, כלומר, את חייבת להיות "לא בסדר" כדי לפנות לטיפול. את בהחלט יכולה להפיק תועלת מטיפול ולהיות "בסדר". פנייה לטיפול מעידה הרבה יותר על חוזק מאשר על חולשה. את לא חייבת לפנות, אבל טיפול בהחלט יכול לשפר במידה ניכרת את איכות חייך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il

29/06/2010 | 14:37 | מאת: סתם אחת

קודם כל, תודה רבה שענית לי. חוסר הרצון ללכת לטיפול לא נובע רק מאיזושהי תפיסה ש"פנייה לטיפול מעידה על חולשה", אלא בעיקר נובע מהבעייתיות העקרונית שבטיפול. נניח לרגע שאכן הטיפול יצליח להשפיע במידה ניכרת על תפיסת החיים שלי ועל איך שאני רואה את העולם (למרות שלא נראה לי, אבל רק נניח...). איך בדיוק זה יועיל לי? בכך שהטיפול יגרום לי להסתפק בציונים הרבה פחות טובים? בכך שהטיפול יפחית משמעותית את הישגיי? בכך שהטיפול יגרום לי לעשות דברים פחות טוב, לוותר על השגת יעדים- ועוד לשמוח בכך?! כלומר, טיפול "מוצלח" בבעיה, כזה שיגרום לי להיות "בסדר", הוא בעצם טיפול הדוחף לכישלון, טיפול שיפחית את הישגיי - זה "בסדר"?! (סליחה אם משתמעת מההודעה הזו נימה תוקפנית ומאשימה, אני רק מנסה ליישב את הבעייתיות הנ"ל...). שוב, תודה!

מנהל פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות