לדחוף או להרפות?

הי גידי, כיצד היית נוהג במקרה של מטופל המאוכזב מאד מהישגיו האקדמיים הו בכמות והן באיכות, והערך העצמי שלו ירוד מאד בעקבות זאת. מאידך, הוא חסר אנרגיה נפשית להתקדם הלאה לתארים גבוהים יותר. האם היית מנסה לדחוף אותו לפעול ולנסות להגשים את חלומותיו, או, לחילופין, היית מנסה להביא אותו להאמין שהוא בעל ערך גם בלי תואר כזה או אחר, מה שיאפשר לו להרפות מהמרוץ הבלתי ממומש?

שלום חגית, יש יותר מדיי נעלמים במשוואה הזו. במידה שאת בטיפול, אנא העלי את השאלה בטיפול שלך ולא כאן. הדבר האחרון שהיינו רוצים הוא שהפורום יהווה אמצעי לפריצת גבולות המסגרת הטיפולית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il

תשובתך נחוותה לי כדחייה, גם אם היא רציונאלית. נכון, אני בטיפול, כפי שכתבתי בהודעות קודמות, אבל חשוב לי מאד להבין תיאורטית אילו כיוונים אפשריים יכול לקבל טיפול בבעיה שהצגתי. לא באתי לפרוץ שום גבול או מסגרת, והתשובה, אם תסכים לתת אותה, לא תשמש אותי לתקיעת טריז בגלגלי הטיפול שלי, אלא תאפשר דיאלוג עשיר יותר בתוכו.