אתיקה
דיון מתוך פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות
שלום, האם למטפל מותר לפרסם דוגמאות קליניות מעבודתו בלי לבקש תחילה רשות ממטופליו (תוך שינוי שם ופרטים מזהים)? אם זיהיתי עצמי באיזו דוגמא כזו בלי קבלת רשותי מה ביכולתי לעשות?
שלום ריקי, מבחינה אתית הוא חייב לבקש את רשותך. הסוואת פרטייך עשויה לשמש לו הגנה בפני ועדת האתיקה של האיגוד המקצועי אליו הוא שייך. במקרים שאני מכיר קיימת התחשבות גם באי הנוחות שתיגרם למטופל אם יוכל לזהות את עצמו, אך אינני חושב שזה מעוגן בכללי האתיקה. על כל פנים, במידה ואת עדיין בטיפולו, זה בהחלט נושא שיש לדון בו. אני אישית נוהג לתת למטופל לקרוא טיוטה לפחות של הקטע שבו הוא מתואר ושואל אם זה בסדר מבחינתו או שאני מרכיב דוגמא פיקטיבית מכמה מקרים באופן שאף אחד לא יכול לזהות את עצמו. דברי עם המטפל עצמו, במידת האפשר.את בפנייך פתוחה גם האפשרות להתלונן בפני ועדת האתיקה של האיגוד המקצועי שאליו שייך המטפל, אך לטעמי זו אפשרות שיש לשמור רק למקרה שהטיפול כבר הסתיים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il
אכן מדובר על טיפול בעבר- ובכל זאת יש משהו מאוד פוגע להפוך פתאום לאובייקט שמוצג באופן מסויים וללא ידיעתי מה שמרגיש לי כמו איזה בגידה באמון ושאלות רבות לגבי כל הטיפול הזה- שנתפס פתאום אחרת. אני אמורה עכשיו לחשוש שבכל טיפול שאלך אליו יכולים לבצע אקט כזה בלי ידיעתי? כלומר להגיד כבר בהתחלה 'אני מבקשת שתעדכן אותי אם אתה מתכוון לכתוב עלי' וכו'...? זה קצת מוזר. ומה הדין לגבי הצגת מקרים בכנסים וכו'? שם אין פרסום כתוב, האם שם מותר להביא באופן מלא סיפור של מטופל בלי ידיעתו (עם חסיון שמו ופרטים מזהים)? וקבוצות גדולות של עמיתי הדרכה- האם שם מותר להשתמש באופן חופשי בפרטי המטופל כולל אזכור שם, מקצוע וכו'? יש לי תחושה משונה שאני לא ממש מוגנת במקום שבו אני אמורה להיות מוגנת. כי זה עידן כזה שבו מטופלים צורכים ספרות טיפולית ואין שום סיבה להרגיש כאילו אין למטופלים גישה לשם- ולכן לראות את זה זה כצעד מקובל.