מהם הסמפטומים לפיהם רופא יקבע

שמדובר בסכיזופרניה? מהו טווח הטעות האפשרי? מהו ההבדל בין התקפים פסיכוטיים ספורדים שנקבע שאינם חלק ממחלת הסכיזופרניה לבין התקפים ספורדים שנקבע שהם כן חלק ממחלת הסכיזופרניה(במידה ובשני המקרים יש רמיסיה מלאה בין ההתקפים)?

שלום. שאלה זו נשאלת רבות בפורום ויש תשובות מפורטות בשרשורים השונים. יש לומר שסכיזופרניה היא למעשה מעין "סל" של אבחנות העונות על קריטריונים מסויימים - קומבינציה כלשהי של מחשבות שווא, הפעות בפרספציה (הזיות), הפרעות בהלך החשיבה, ירידה בתפקוד, התבודדות חברתית, צמצום רגשי, חוסר מוטיבציה וכד' שנשמכים לאורך זמן. לצורך פירוט מורחב על הקריטריונים האבחנתיים של סכיזופרניה ניתן לקרוא ב: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%9B%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%94 לגבי "טווח טעות" באבחנה - לא מדובר במדע מדוייק, לעתים האבחנה הראשונית מוטעית, לפעמים היא משתנה לאורך זמן ולעיתים יש החלמה. יש להמשיך במעקב לצורך גיבוש האבחנה. אם יש רמיסיה מלאה בין התקפים לא תמיד קל להגיע לאבחנה, זה תלוי בהרבה גורמים (כגון הליווי האפקטיבי (דכאון או מאניה), הימצאות טריגר ברור להתקף, המצב הגופני, רמת התפקוד בין ההתקפים ועוד). בכל אופן - לדידי זה לא כל כך חשוב איך קוראים לזה - אם יש התקפים פסיכוטים חוזרים הרי שבכל מקרה יהיה כנראה צורך בטיפול תרופתי מונע ומעקב של גורמי בריאות הנפש. השורה התחתונה היא איך מגיעים לאיכות חיים טובה עם יציבות תןך הגשמת רצונות ותקוות - ולא איך זה "מתוייג" מבחינה אבחנתית. בברכה, ד"ר אהוד ססר

מי שאינו מתויג כזכיזופרן,אינו זכאי לסל שיקום,לקצבה חודשית,לתרופות מסובסדות וכו. ומצד שני,נראה לי שבגלל הסיבות הנ"ל,יהיו רופאים שיקבעו אבחנה מוקדם ככל האפשר,גם אם אינם משוכנעים שאכן אמנם מדובר בזכיזופרניה.