מתבגרת

שלום!אני בחורה בת 17 יש לי שאלה,לא נעימלי לישאול,אני בטוחה שזה לא סכיזופרניה,אך בכולופן רציתי לשאול לדעתך.תמיד ישלי הרגשה שיש מישו שמדבר איתי, אוהב אותי,בעיקר בלילה כשהולכת לישון,מדמינת שישלי בן זוג שישן איתי. אני מדגישה שאני רגילה לגמרי,בריאה,אין שום בעיה נפשית במשפחה, יכוליות שזה בגלל שלא קבלתי הרבה אהבה בילדות?הורים גרושים..או בגלל גיל ההתבגרות?אני רוצה להוסיף שאני דתיה ולכן אינלי חבר,וכאילו אני חיה עם בן זוג(בדימיון)ומחכה להתחתן!האם מדובר בהפרעה נפשית או בתופעה שקימת אצל עוד מתבגרות?

שלום מישי. את מציינת בעצמך שהחבר הוא "בדמיון" ולכן נראה שאת מבדילה היטב בין מציאות לדמיון. לפיכך נראה שזהו לא מצב פסיכוטי, ואין סימנים אחרים שמעידים על סכיזופרניה. דמיון מפותח בפני עצמו זה דווקא דבר המעיד על יצרתיות, אינטליגנציה, יכולת הפשטה וכד'. את מתארת מצב של כמיהה לאהבה ולקשר. זהו מצב טבעי של כל אחד, בעיקר בגילך. יחד עם זאת, אם את מרגישה שבשל מצבך הנוכחי (בדידות, כמיהה לקשר, סערת רגשות של גיל ההתבגרות וכד') את חשה מצוקה ורוצה לקבל ייעוץ מקצועי - אז יש מקום לשקול טיפול פסיכולוגי. ניתן להיעזר בטיפול פסיכולוגי גם דרך קופ"ח (בהנחה משמעותית). מיותר לציין שזה עם סודיות רפואית במידה ואת לא רוצה שיידעו. בברכה, ד"ר אהוד ססר