סכיזופרניה וצרידות

שלום, גיסי אובחן לפני 4 שנים בסכיזופרניה קטטונית. כאשר התחילו ההתקפים הוא היה בן 18, ובגלל החשש מסטיגמות הם החליטו לטפל בו באופן פרטי, כך שאין שום תיעוד למצבו הרפואי בקופת החולים. הוא לא נמצא באף מסגרת, אלא יושב מול המחשב רוב היום. הוריו מאוד סגורים, ולא משתפים כלל במצבו. כל שאנו יודעים הוא שפעם נטל כדורים כל שהם, אבל הפסיק לקחת אותם על דעת עצמו. לפני שנתיים, בעקבות החרפה במצבו הוא אושפז בכפייה וקיבל טיפול חשמלי. מאז אכן חל שיפור ניכר במצבו והוא חזר להגיב לסביבה. עדיין יש לו כל מיני עיוותים, ומנהגים מוזרים (כמו לבעוט ברגלי רהיטים ולמחוא כפיים סתם כך). לפני למעלה מחצי שנה חל שינוי בקול שלו. יש לו מן צרידות, על סף חנק. הקול שלו יכול להיות רגיל לכמה משפטים ואז יהפוך לצרוד או שהוא לא יצליח בכלל להשמיע קול, וחוזר חלילה. הוריו מתנהגים כאילו כלום. כשמצבו החריף שאלנו בתמימות אם הוא מרגיש טוב, או שאולי כואב לו הגרון, וקיבלנו תגובה מאוד חד משמעית מההורים שאין זה עניינינו. מצב שלו רק הולך ומחריף ואנו דואגים שיש כאן הזנחה. שוב, ההורים מאוד חוששים מסטיגמות, אבל גם מאוד פסיבים. אנו רוצים לוודא שהוא בסדר, אבל ידינו כבולות. האם ידועה תופעת לוואי שכזו? שוב, אנחנו לא יודעים אם היום הוא נוטל תרופות ואם כן איזה. שאלה נוספת, לאן אנחנו האחים יכולים לפנות כדי לעזור לו לקבל את העזרה ל הוא זקוק? בתודה מראש, דנה

שלום דנה. התשובה הקצרה - יש לפנות בהקדם לרופא המטפל. לצרידות (שלא היתה קודם) יכולות להיות הרבה סיבות, גם נפשיות וגם גופניות. חלק מהמצבים הגופניים שגורמים לצרידות עלולים להיות חמורים ודורשים התערבות מיידית. לפיכך אני חוזר - פנו בהקדם לרופא המטפל. תסבירו את הנושא להורים. אתם יכולים גם לארגן ביקור בית של רופא במידה והם מתנגדים להגיע למרפאה. בברכה, ד"ר אהוד ססר