ריספונדל

שלום לפני כשנתיים התגלה אצל בני התקף פסיכוטי וקיבל טיפול של ריספונדל בנוזל למשך שנה ו4 חודשים, אך ללא ידיעתו. לאחר כמה חודשים של טיפול במצבו השתפר חזר לעבודה ולשגרה רגילה. לפני כחודשיים שוב התפרצה המחלה, מקבל טפול של ריספונדל 2 מ"ל ליום אך ללא ידיעתו.כמובן שהוא לא מוכן לקבל שום תרופה.מה ואיך עלי להביא אותו למצב שיקח את התרופה בעצמו.לצערי הוא כרגע בבית מכיוון שעבר תאונת דרכים קלה הוא בחופשת מחלה ויותר קל לי לתת לו את התרופה. אודה לתשובתך

שלום. זוהי סוגיה שעולה רבות בפורום. אתמקד בדברים העיקריים הרלוונטים לגבי מקרה זה. 1) את מספרת שנתתם לו טיפול ללא ידיעתו. זהו דפוס שמשפחות רבות נוקטות בו בשל הסירוב של המתמודד לקחת טיפול מיוזמתו בשל סוגיות שונות כגון חוסר תובנה למחלה, תופעות לוואי ועוד. למרות שאפשר להבין את המצוקה של המשפחות, במיוחד כשהם יודעים מנסיונם שכאשר המטופל נוטל טיפול תרופתי הוא יכול לתפקד, ליצור קשרים חברתיים וכד' - זהו דפוס שגוי בשל מספר סיבות: א) מתן תרופות בסתר בד"כ משיג בסןף תוצאות הפוכות - המטופל (שגם כך לעיתים סובל ממחשבות שווא של רדיפה כלפי משפחתו) מאבד אמון באנשים שהכי קרובים לו, דבר המהווה פגיעה לא פשוטה שיכולה להפריע להמשך שיתוף הפעולה עם הטיפול והשיקום. ב) מתן תרופות בסתר זה פסול אתית - גם מתמודד עם מחלות נפשיות הוא אדם עם מלוא זכויות הפרט - ומגיעים לו כל ההסברים על הטיפול שהוא מקבל, כולל על תופעות הלוואי האפשריות. יתרה מכך - אפילו כשאדם מאושפז בכפיה במחלקה סגורה ומקבל טיפול בניגוד לרצונו - גם אז הוא יייקבל את מלוא הפרטים על הטיפול ולעולם לא יינתן לו תרופה ללא ידיעתו. 2) אז איך משכנעים מתמודד ליטול טיפול תרופתי? זוהי עובדה ידועה (ומצערת) שמטופלים הסובלים מסכיזופרניה נוטים להפסיק את הטיפול התרופתי על דעת עצמם (מחקרים מצביעים על שיעורים של 60-80% שמפסיקים את הטיפול על דעת עצמם תוך שנתיים), ושזאת אחת הסיבות המרכזיות להישנות של התקפים פסיכוטים ואשפוזים חוזרים. לצערי אין תשובה קלה לדרכי התמודדות עם סוגיה זו, מכיוון שאחד המפאניים של מחלת הסכיזופרניה הוא חוסר התובנה למחלה עצמה. הדרך הטובה ביותר – יצירת קשר טיפולי טוב של המטופל עם הפסיכיאטר המטפל. כך ניתן לבחור תכשיר שיתואם אישית למטופל מבחינת תופעות לוואי, השפעות סדטיביות וכד', וכך להגביר את הסיכוי שהוא ייטול את הטיפול. אפשר גם לשקול טיפול בזריקות ארוכות טווח (פעם ב-2 עד 4 שבועות) שמבטל את הצורך בטיפול יום יומי. 3) במידה והוא מסרב להגיע לבדיקה ניתן לשקול ביקור בית ע"י גורם מקצועי (כגון רופא משפחה, עו"ס או פסיכיאטר פרטי) שיכולים לנסות לשכנעו לקבל טיפול ולהגיע למעקב. וכמו תמיד - כדי לקבל תשובות ספציפיות יותר ומותאמות לגבי בנך יש לפנות לפסיכיאטר המטפל. בברכה, ד"ר אהוד ססר