סכיזופרניה-קספליון

שלום רב לך ד"ר, אנא תקן אותי אם אני טועה. אני מתרשם שהנטיה לכיוון הטיפול בקספליון ,במקרים של חשד לסכיזופרניה,היא מכרעת. לאחרונה הייתי עד להרבה מאד מקרים בהם משתחררים מאושפזים לביתם עם אבחנה של סכיזופרניה,רק משום שללא אבחנה זו,אין השתתפות הקופות בעלויות הקספליון. האם לדעתך מוצדק לקבוע אבחנה שכזו,גם לאחר התקף אחד בודד וקצר,רק במטרה להקל על החולה את עלויות הטיפול ולא בגלל שהרופא משוכנע שאכן מדובר בסכיזופרניה?

שלום. אבחנות צריכות להינתן לפי התסמינים ולא לפי ההתוויות למתן הנחות בקופות. ברב המקרים זה ממילא חופף. זה נכון שיש בעיה בתחומים מסויימים - הפרעות פסיכוטיות אורגניות, דכאון פסיכוטי, הפרעות דלוזיונליות, פסיכוזות אצל הפרעות אישיות - שבהן לא ניתן לקבל הנחה לתרופות נוגדות פסיכוזה מדור שני (כולל קספליון), וחבל שכך - אך עדיין זה לא אומר שניתן לשנות את האבחנה רק לצורך קבלת אישור. מיותר לציין שלמתן אבחנה שלא תואמת את התסמינים יש השלכות בכל התחומים - חברתיים, שיקומיים, משפחתיים ועוד. בשורה התחתונה לרפואה הציבורית יש מגבלות כלכליות. ככה זה בכל העולם, בחלק מהעולם מצב הרפואה הציבורית טוב יותר, ובחלק (גדול) פחות טוב מאצלנו. בכל אופן לא ניתן לממן את כל התרופות לכולם. בכל מקרה תמיד ניתן לקנות את התרופות באופן פרטי. חלקן מעט יקרות, חלקן מאד יקרות. בברכה, ד"ר אהוד ססר