אני לא רוצה ללכת לרופא, לכן אשאל כאן

שלום. אני בת 21. הסובבים לא פעם אחת אומרים לי שההתנהגות שלי לא בסדר וכדאי לי להתייעץ עם רופא. אני מעדיפה להסתגר בחדר ויכולה להישאר בו כמה ימים ואף שבועות. מגע פיזי, שמות חיבה וכל מה שמעיד על סימפתיה כלפי מאנשים אחרים גורמים לי להרגיש לא בנוח עד כדי כך שאני דוחה אותם, ואז צריכה לבקש סליחה ולהסביר את המצב. אני מרגישה לחץ ולא בנוח במקומות עם הרבה אנשים, ולפעמים יש סחרחורות בגלל זה. לא היה לי אף פעם בן זוג ואני לא מרגישה צורך לזה, גם לא לצורך מיני. עכשיו מה שבאמת מדאיג אותי זה חוסר המוטיבציה ומחשבות "סתם" (חלומות בהקיץ) כשאני צריכה לעסות משהוא (לעבוד ,ללמוד) אני רוב הזמן שוקעת בכמו מן חלומות, מדמיינת מצבים, סיפורים, מוזיקה בראש ופשוט מתנתקת מהעולם. וזה מאוד פוגע לי בעבודה ובלימודים. וגם הדיבור שלי הוא לא תמיד ברור, או שאני מדברת מהר מידי או שהמילים פשוט נתקעות ואני שותקת אם פה פעור עד שהמילים יבואו. אבל למרות כל מה שתיארתי אני בן אדם מאוד רגיש, אפילו מבט של בן אדם יכול לגרום לי לבכות, אני יכולה לבכות ממוזיקה, או סתם מנוף יפה. השאלה שלי האם זאת סכיזופרניה או פשוט סוג של אופי? אני לא יודעת מה המאפיינים של סכיזופרניה ולכן בחרתי לשאול כאן באתר. תודה, ומצטערת על המכתב הערוך.

היי, השאלה גם מה את מרגישה. האם את מרגישה שמשהו לא בסדר איתך? אבל אולי כדאי שתדברי עם מישהו שמבין בעניין. לא, לא יתנו לך אבחון דרך האינטרנט. זה לא אחראי. עדי

אני מרגישה שהכול בסדר איתי, בדרך החיים שלי, אם זה מה שעושה לי טוב בלב. כל בן אדם הוא שונה. למרות שיש כמה נקודות קטנות שמציקות לי, (מצב הרפרוף המתמיד, חוסר הארגון והשכחה). בעיקר אלה הסובבים מודאגים מהמצב. בכול זאת אני מודה לך על התשובה.

שלום. אי אפשר לאבחן אדם דרך פורום אינטרנט. בכל אופן מתוך מכתבך אין סימנים המעידים על סכיזופרניה. מכיוון שנראה שאת סובלת מהמצב, מומלץ לפנות לפסיכיאטר או פסיכולוג לצורך אבחון וטיפול לפי הצורך. בברכה, ד"ר אהוד ססר