ימים לא קלים

גם היום אני נלחמת כל הזמן עם עצמי. ישנם רגעים שפשוט בא לי לפרוץ בבכי הסטרי ולפתע הכל מישתחזר לי בראש ואני חוזרת לתקופה של לפני שנתיים. מצד שני, אני כל הזמן נאבקת ואומרת לעצמי שזה יחלוף ושיהיה בסדר. אני בחוסר שקט נוראי ומרגישה כאילו גוש כבד רובץ לי על החזה , גוש שבא לי לעקור. בנוסף אני מרגישה חולשה איומה וזה כמו מה שאור ציינה- כשיש לי חרדה זה שואב ממני את כל הכוחות. התחיל לי התקף חרדה חדש וזה הרגשת צורך לכחכך כל הזמן. אני פוחד פחד מוות משיגעון משום שהתופעה היא מוזרה . האם היא מוכרת ? האם זה סוג של התקף חרדה או משהו אחר. כמובן שאני לא מכחכחת אבל המחלמה הפנימית הזו עם עצמי מוציאה אותי מדעתי. למה זה היה חייב לקרות אחרי תקופת שיפור כל כך טובה? אריאל

לאריאל ה מ ק ס י מ ה, זה בטוח התקפון קטנטן שיעבור. תזכרי תמיד שהיינו בסרט הזה ותמיד עברנו אותו. זה רק חרדה.זה לא מחלה.את תרגישי את הסימפטומים המוכרים א ב ל את יודעת שזה רק זמני ושזה תהליך שעובר.אל תדאגי. . את חזקה מאוד.את נתת לנו המון כוחות.זה אומר שאת בן אדם חזק,חכם,והכי חשוב-אנושי. תני לגוף לעבור את ההתקפון.לא להתייאש.אל תפחדי-אנחנו איתך. תגידי לעצמך כל הזמן-זה חרדה,אני כבר מכירה את התופעות,עברתי את זה,זה לא מסוכן,זה זמני.יהיה בסדר. אני שוב רוצה להדגיש-גם אני עברתי את הסיוט של התקף חרדה.חשבתי שזה בחיים לא יעבור ושאני ישתגע וכו'.זאת בעצם החרדה.זה פשוט פחד.אבל לומדים להתמודד כי אנחנו כבר מכירים את זה.זה סתם תגובות פיזיות של הגוף. אל תדאגי. בנוסף-זה מאוד יכול להיות מהפחתת הכדורים.אני מניחה שד'ר הידש יוכל לתת את דעתו המקצועית של התסמינים שאת מציינת. שולחת לך חיבוק גדול, אור.

יקרה שלי , קודם כל אני שולחת לך חיבוק גדול ונשיקה , (לא הרבה זוכים לנשיקות ממני) , דבר שני , אל תנסי להלחם בזה , זה יעבור לבד , לא בכל דבר אנו יכולים להלחם , לפעמים המלחמה אבודה מראש , גם אני חווה לאחרונה גל קשה (אולי בעקבות תופעות הלוואי) של התקפים יוםיומים אבל , כולנו היינו בסרט הזה , כולנו שרדנו , וכולנו נעבור את הימים הקשים , ונתחזק מהם יותר ויותר , תני לעצמך לבכות , תני לעצמך ליפול , אין גיבורים בשום מקום ,כולם יודעים לתת עיצות אבל רק מי שחווה את זה יודע על מה הוא מדבר. אני בעד שתיקחי כדור הרגעה ולא תבזבזי את כוחותיך על המאבק המטופש הזה, דמייני שאני מחזיקה לך את היד , ואומרת לך מילים מרגיעות , ותראי , תראי שהכל יהיה בסדר. חוץ מזה , לדעתי את צריכה להעלות את המינון מחדש , עדיף שתרגישי טוב , שימי את הסטיגמות בצד, אני , היום , אחרי כל כך הרבה שנים במלחמה האבודה הזו , יודעת שאין גיבורים , וכל אחד שנופל ונזקק לטיפול תרופתי ייקח אותו כמו גדול , אז , תתקשרי לפסיכיאטרית שלך ותעלי את המינון. תזכרי שאני פה בשבילך , האי מייל שלי הוא galitoz@lbezint ביי יונית

אור המקסימה תודה על התמיכה- את נהדרת ואין לי מספיק מילים בכדי להביע את הערכתי. אני חוזרת ומששנת לעצמי שזה התקף וזה מוכר וברוב המיקרים זה עוזר. ישנם רגעים שקשה יותר ואני נשברת יותר מאשר ההתקף מהסיבה שזה פשוט חזר אחרי שהיה לי באמת טוב לתקופה לא מבוטלת. בכל אופן, זה יעבור אני יודעת וחייבים להיות חזקים נשיקות וחיבוקים ושוב תודה על הכל, אריאל

היי אריאל, אני מצטער לשמוע שאת מרגישה לא בטוב. בכל זאת : 1. מס' הסימפטומים של החרדה הוא כנראה כמס' האנשים שחווים אותה - אצל כל אחד היא מתבטאת בצורות שונות ומוזרות - עצה שלי : כל עוד זה לא הורג אותך תתעלמי מזה ככל הניתן. 2. כמו שלא בחרנו שחרדה תתקוף אותנו בפעם הראשונה איננו יכולים לדעת מתי ואם היא תתקוף שוב,זה לא תמיד בידיים שלנו. כשחרדה תוקפת שוב זו באמת הרגשה רעה אבל תסתכלי על הצד החיובי : הפעם את יודעת בדיוק עם מה את מתמודדת וכמו שניצחת בפעם שעברה תנצחי גם עכשיו - פשוט אין שום אפשרות אחרת. 3. זה הכי קל בעולם לשקוע בדכאון בעקבות חרדה ולתת לה להשתלט עליך, אבל אם תאזרי את כל כוחותייך דווקא עכשיו ותנסי ככל האפשר לחזור לשיגרה (אני יודע שזה קשה) החרדה לא תשתלט עלייך. 4. תפסיקי לחשוב על העבר, זה לא תורם לכלום והמצב היום שונה, אל תאבקי בעצמך ואל תהפכי את זה למלחמה - ככל שאת מתייחסת יותר לחרדה כך היא חזקה יותר, הרי זה פשוט הכל בראש שלנו, אלו רק מחשבות וגם אם איננו יכולים למנוע מהם לצוף אנחנו יכולים שלא לשתף איתם פעולה ולהתעלם מהם, פשוט לתת להם לחלוף מבלי להתרכז בהם - הם יפסיקו להטריד עם הזמן (זה ממש כמו מישהו שדופק לך על הדלת כל הזמן, פשוט אל תתני לו להיכנס ועם הזמן גם תפסיקי לשמוע את הדפיקות אם לא תתרכזי בהן!). 4. אנחנו פה - תכתבי ותעדכני! אל תדאגי, יהיה טוב, תהיי בטוחה בעצמך.

התרגשתי מאוד מהאכפתיות שלך - תודה על הכל. אם תקרא הודעות קודמות שלי תראה שאני באמת מתייחסת לחרדה כאל משהו ידוע ואני מנסה כמה שיותר בזמן התקף להפוך את החרדה למשהו מישני ולא עיקרי. לפעמים זה הולך יותר ולפעמים פחות ונראה כאילו לחרדה השבוע היה ניצחון קטן עלי אבל היום כבר יש שיפור. אני יודעת שאם שיכנוע ועזרה תמידית שלכם יהיה בסדר שלך, אריאל

לאריאל ולכולם, אנחנו ביחד באותה הסירה ומקווים שתחזרי למוטב מהר ככול האפשר. בקשר לחרדות שאת עומדת להשתגע....ובכן אני מוכן להתחייב לגבייך ולגבי אנשים נוספים בפורום שהם לא משוגעים ולא ישתגעו. יש מעט אנשים בארץ שיש להם אישור מפסיכיאטר שהם לא משוגעים..... כאשר שואלים אותי מי משוגע ומי נורמלי, אז תשובתי היא שאני לא בטוח כל כך אבל בכל זאת אני נותן את האישורים.... אז תסירי חרדה מליבך, את אינך עומדת להשתגע ואני חושב שאני מוכן להתחייב על כך אפילו שאנחנו מכירים מהפורום. רק עוד הערה קטנה אחת. האישור שלי תופס רק לגילגול הזה, אין לי אחריות לגלגול הבא שלך... טוב, צריך גם קצת הומור לפעמים ואני מקווה נתעודד קצת. שיהיה רק טוב, הידש

תודה , תודה ושוב תודה. עם האופטימיות שלך, ההומור והרוגע אני בטוחה שכולנו נהיה בסדר אתה אישיות מאוד מיוחדת ואדם מקסים.