לשרונה..ולכולם.
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
היי, קראתי את מה שכתבת עוד בעבודה אבל לא יכולתי לכתוב לך.(פשוט אסור לי). מאותו הרגע שקראתי,עד לרגע זה,אני חושבת עלייך ועל כל החברה שהצטרפו אלייך וכתבו לך. כל התחושות המוזרות האלה של ריחוף,לצערי מופיעות עד היום אבל במינון הרבה הרבה הרבה יותר נמוך ממה שהרגשתי בהתחלה. אצלי החרדה לא מופיעה פתאום כמו שכולם מתארים.לא קורה מצב שפתאום אני מרגישה לחץ בחזה,רעידות ,זיעה וכו".אצלי הבעייה חמורה יותר.החרדה מלווה אותי מהרגע שאני פוקחת עיניים ועד הרגע שאני נירדמת. אני מרגישה מרחפת,קצת מסוחררת,קצת שכחנית ,חוסר יציבות ברגליים ותחושה שכל רגע אני מתעלפת. אז בואי נשים את הדברים בפרופורציות-ומה שאת מרגישה.....יש יותר גרוע.אני לא מתכוונת שתשמחי שרע למישהו אחר,אבל אני רוצה לומר לך,אני מתפקדת כאמא וכעובדת במשרה מליאה. אני פשוט עושה הכל-למרות............ פשוט אין לי ברירה-וגם לך אין. לא הצלחתי להבין איזה כדור את לוקחת,סרוקסאט או אפקסור? בכל מקרה,את תרגישי שיפור בקרוב.אמרתי לך-סבלנות,סבלנות. במיוחד עכשיו כשהתחלת את הכדורים ואת עדיין לא מרגישה שינוי-אז את חושבת שזהו-שום דבר לא יעזור.אבל זה לא נכון-עוד קצת סבלנות ותיראי איך אנחנו עוד ניצחק על איך שאני מעודדת אותך. יקירתי-כל החיים לפנינו-ואני מקווה שעוד יהיה לנו כייף. שגב
לשגב ושרונה, שכחת לציין שלפני שבוע טסת לחו"ל, כבר שכחת? טוב בטח חזרת לשגרה ו"לשטויות" היומיומיות. יש הבדל בין חרדה ובין התקף של פאניקה. את מדברת על מה שמאובחן כהפרעת חרדה כללית, יש גם התקפים של פאניקה שהם חריפים ופתאומיים ובין ההתקפים יש חרדה. סתם לידע כללי... שיהיה רק טוב, הידש
ערב טוב, חזרתי מחו"ל,חזרתי לשיגרה ובינואר "מטיסים" אותי שוב.התלהבו..... האמת,עד לרגע זה לא הבנתי שיש הבדל בין חרדה לפאניקה.ההסבר שלך עשה לי סדר בבלאגאן. ודרך אגב,ראיתי שכתבת לשרונה שהיא חמודה!שרונה בסך הכל יומיים איתנו.אני נימצאת פה כבר חצי שנה ומילה לא שמעתי ממך. קצת עידוד-לא יזיק? אתה בטח מחייך לעצמך-נכון? חבל שאני לא יכולה להעביר לחברה פה קצת מההומור שיש לי.אני מודה לאלוהים,שלפחות ההומור נישאר למרות כל מה שאני עוברת.ואני סובלת-רק הוא ואני יודעים-כמה. הלוואי והייתי יכולה לראות עם מי אני מתכתבת כבר חצי שנה,אבל כניראה שזה לא יקרה.,אז ניסתפק במה שיש. שגב
