מעגל סגור

שלום, בעייתי סבוכה ואינני מוצאת לה פתרון. אני בחורה בתחילת חייה (שנות העשרים). אני סובלת מחרדות רבות (פוביות). ייתכן שגם ישנן תכונות המויחסות לאישיות גבולית (כיוון מסוים). אני בטיפול פסיכואנליטי כשנה וחצי. משפחתי אינה בריאה, לאחרונה קראתי מאמר על אלימות במשפחה ששם הייתה חלוקה לסוגי משפחות ובניהן "משפחות כאוטיות", אני מניחה שזה יכול לתאר את משפחתי. הייתה אלימות רבה במשפחתי, אפיזודות אלימות. אנו משפחה של 4 נפשות שני הורים אח ואחות. קשה למצוא הגיון בהתנהגות הוריי, אבי אדם בור, אלים וחסר מודעות עצמית. אני ואחי מאוד שונים ומעבר לכך שאנו חיים באותו בית אין ביננו קשר מילולי. מעבר לאלימות פיסית הייתה התעללות נפשית שהופנתה אלי. גדלתי להיות בחורה חרדתית מאוד, חסרת זהות עצמית ובתחושת "קורבן". אני מניחה שמתוך מודעות עצמית גדולה ועקשנות חיפשתי מקורות עזרה. החרדות שאני מתמודדת איתן הופכות אותי לחלשה מאוד. אחי תמיד קינא בי מאוד והוא נחוש להרוס אותי, זה גורם לי לחוש אימה מתמדית. מדובר באדם אלים, תוקפני, מאיים, חסר בטחון ועם רגשי נחיתות. הוא מעביר רושם של אדם שלילי. לעומת זאת אני מאוד שונה ממנו ואנשים מכבדים אותי, מעריכים אותי. אני יודעת שיש לי כישורים רבים, אינטלגנציה, חוכמה, פוטנציאל רב, אך אני תקועה במצב הזה כל כך הרבה שנים. אחי מצידו מנצל את "החולשות" שלי - החרדות ונהנה להתעלל בי. יש לציין שאני עובדת ולאחרונה התחלתי ללמוד (אך ללא יכולת להתרכז). בעבר נהגתי לפגוע בעצמי והיו לי דפוסי הרס עצמי שהצלחתי להתגבר עליהם. אך השהות בבית שמה אותי "על הגבול" ולעיתים אני מרגישה שאני יוצאת משליטה. בבית כאמור ישנו כאוס תמידי ובתוך המצב הזה אני לא יכולה לבנות עמידה יציבה שתאפשר לי לבנות לעצמי חיים ולצאת מהמעגל הזה. אני לא מסוגלת כרגע לשכור דירה אך גם לא מצליחה לחסוך כסף. (אוכלת מחוץ לבית). בבית יש רעש תמידי, ובגלל מגוון חרדות אני מתקשה לשהות בו (ואולי נהנהית מרווחים משנים שמשמשים את אותם גורמים להתעלל בי). הפסיכואנליטקאית לא סבורה שאני זקוקה לתרופות, אבל אולי אני כן זקוקה להן כדי שהדברים האלו לא יחדרו אלי וימוטטו אותי כל פעם מחדש? אשמח לתגובתך ועצותייך אם יש כאלה לגבי המצב המתואר. תודה, ליילה

לליילה שלום, צר לי לשמוע על הקשיים הרבים אתם את מתמודדת, עם זאת אני מלא הערכה לבגרות ולגישה שלך. כמובן שהליכה לטיפול פסיכולוגי חשובה ביותר וכל הכבוד שהיה לך את היכולת והרצון להגיע לטיפול. המטרה הגדולה היא כמובן לבנות לך חיים טובים משלך שיהיו שונים ממה שאת חווית בילדותך וכעת... אני חושב שאפשר לנסות טיפול תרופתי נוגד דיכאון. הטיפול עשוי לתת לך יותר כוחות ואף לשפר את הריכוז כך שהתפקוד שלך יהיה טוב יותר. בנוסף יהיו לך יותר כוחות לעמוד מול הלחצים של משפחתך עלייך. כיום הטיפול התרופתי נחשב לטיפול עדין. אין בעיה של התמכרויות והתרופות אינן גורמות לנזק עם השמוש בהם. כמובן שהחלטה סופית תקבלי עם הפסיכולוגית והפסיכיאטר שתפני אליו. שיהיה רק טוב ושיהיו לך הרבה כוחות. דר' גיורא הידש