ירידה קוגניטיבית

שלום רב, אני בן 26. סיימתי לימודי תואר לאחרונה ומזה 5 שנים תוך כדי מרוץ החיים ולחץ של עבודה ולימודים אני סובל מדיכאון, שינה לא איכותית וירידה הדרגתית בזכרון ועוד. אציין כי אבי סובל מ-OCD ודיכאון ונראה לי כי קיבלתי "מתנה" גנטית זו. בחצי שנה האחרונה החריפו הסממנים וכיום קושי רב בזכרון קצר, לא מרוכז, מחשבה מבולבלת, שינה לא עמוקה, קושי להתבטא ולהתנסח בע"פ ובכתב ושאר בעיות שמתוך מודעות והכרות עצמית אני די בטוח שמקורן - בעיה נפשית ובכל מקרה הם לא היו בעבר. (אציין כי בבדיקות דם נשללה בעיית אנמיה או בלוטת תריס). אני אכן פועל לברר ולקבל טיפול מתאים (תרופתי או אחר) שישפר את מצבי כי הדבר פוגם בתפקוד היומיומי שלי בעבודה ובשאר אפיקי החיים. שאלתי היא אחת וממוקדת- אודה לתשובתך על יסוד ניסיונך וניסיון המחקר: בהנחה ואכן ההנחות שלי יאובחנו ואקבל טיפול תרופתי או אחר שישפר את מצבי הנפשי : האם הירידה הקוגניטיבית היא הפיכה בד"כ ? האם הכישורים שלי מהעבר (חדות מחשבה וכושר ניתוח, כושר ביטוי מעולה) חוזרים לעצמם בד"כ או שחוזרים חלקית ? איזה השפעה יש להתעלמות שלי מהבעיות במשך שנים ? תודה רבה, רונן

לרונן התשובה לשאלתך מאוד ברורה וחד משמעית - הכל הפיך. כל הירידה הקוגניטיבית בדיכאון הפיכה כאשר מצב הרוח משתפר והדיכאון חולף. לדיכאון אין נזקים גופניים-קוגניטיביים, אבל כמובן שישנה פגיעה נפשית כמו ירידה בביטחון העצמי, תיסכול, חוסר הצלחה וכדומה. כל טוב דר' גיורא הידש