הפרעת אישיות גבולית ???

שלום, יש לי שאלה הנוגעת לאמא שלי. ההורים שלי התגרשו אחרי 25 שנות נישואין גירושין כואבים ופוגעים מאד. מאז אמא שלי השתנתה ללא היכר. היא כל הזמן דורשת מחמאות ותשומת לב. על כל דבר קטן שהיא עושה היא דורשת מליון פעם תודות ושיגידו לה עד כמה זה נפלא מצדה ויפה מצדה שהיא חשבה על זה לבד ותודה רבה פשוטה אף פעם לא מספיקה. היא כל הזמן טורחת לספר עד כמה אוהבים אותה ועד כמה היא מוערכת בעבודה ואצל החברים הקרובים ושאני לא מעריכה אותה מספיק. היא תלויה בי לא רק כאמא אלא גם כבן זוג בשל היותי בת יחידה. היא ממציאה על עצמה "אסונות" ( בן שאיבדה ועוד כהנא וכהנא המצאות ) רק כדי לזכות באהדה ורחמים של אנשים אחרים. היא מתלוננת המון שהיא לא מרגישה טוב אבל מזניחה את עצמה ולא הולכת לרופאים. כל משפט שני שלה מתחיל ב"אני" ומאד קשה לסיים איתה משפט בלי שהיא תכניס איכשהו את עצמה לסיפור שלך ותיקשור אותו איכשהו בסיפור שלך. חגים ואירועים תמיד צריכים להזמין אותה והיא מתלוננת שלא הזמינו אותה אפילו האנשים השנואים עליה. אני ובעלי נורא מותשים ממנה. כבר הפסקנו להיעזר בה מאחר ואף פעם התודה אינה מספיקה או שאינה נאמרת בזמן או שאינה באינטונציה הנכונה. כמובן שהיע נעלבת שאנו לא מבקשים עזרה ממנה, וטורחת לומר שאם היינו יודעים לומר תודה היא היתה עוזרת גם בלי שנבקש. ודוגמא אחרונה - אמי עזרה לבעלי לפני שלוש וחצי שנים להתקבל לעבודה מסויימת. כמובן שבמשך שנה כמעט בכל הזדמנות היינו צריכים להגיד מיליון פעם תודה. לאחרונה הוא מועמד לקידום אך אימי היתה עסוקה במשך כל השיחה עמו במחשבה איך הוא לא אמר לה תודה שהיא סידרה לו את העבודה כי הנה עכשיו הוא מועמד לקידום והכל בזכותה. כמובן שיכולתי למלא עוד ועוד בנושא אך נגיע לשאלות : 1. האם באמת מדובר בהפרעת אישיות גבולית ? 2. איך מטפלים בבעיה ? 3. מה עושים ואיך משכנעים אותה ללכת לטיפול במיוחד לאור העובדה שהיא חושבת שהיא בסדר ואין בה שום פגם? 4. האם ככל שמתבגרים המצב יכול להחמיר עד כדי פגיעה עצמית ? 5. והשאלה הכי חשובה מבחינתי - אם לא אצליח להביא אותה ליידי טיפול, איך עליי להתנהג איתה על מנת לא לפגוע בה אבל גם לא למצוא את עצמי גרושה בקרוב? (לבעלי נמאס ממנה ) תודה, קורין

לקורין בודאי שאיני יכול לאבחן את אימך לפי מכתב ממך ברשת..., בכל אופן כל הפרעת אישיות (כולל כמובן גבולית) מתחילה בגיל ההתבגרות ונמשכת כל השנים, כך שאם במשך השנים אמך לא סבלה מהפרעת אישיות אז אין זו האבחנה הנכונה. לפי התיאור יתכן שאמך נמצאת במשבר ובולט אצלה חוסר הביטחון והצורך בחיזוקים. הדברים המתוארים די קיצוניים ולכן חשוב שתגיע לאבחון ובירור ואחר כך לחשוב על אפשרויות טיפוליות. כך שהשאלה המרכזית שעומדת בפניך היא כיצד לגרום לה להגיע לטיפול? חשוב להתמיד ולשדר מסר מאוד ברור שהיא זקוקה לטיפול, לחפש דרך שתשכנע אותה לכך, לעתים יתכן שלא הבן או הבת יכולים לעזור אלא אדם אחר הקרוב אליה, הורים, אחים או חברים. שבוע טוב דר' גיורא הידש