מה קורה לאחי?

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

15/12/2002 | 20:02 | מאת: אחות מודאגת

מדובר בבחור בן 25, סגור, דכאוני, בעל דימוי עצמי נמוך, לא מתקשר עם הסביבה, מדבר מעט, רוחץ ידיים באופן כפייתי. לא עבד מאז שהשתחרר מהצבא. תיאר חוויה שעבר בזמן שעשה מדיטציה (לפי ספר שקרא): "הילה של אור הפכה לכדור ונכנסה לתוך הגוף" בעקבות זאת הרגיש ש"משהו בלב התחבר והגוף התרוקן ממחשבות ורגשות" עד כדי כך שהרגיש שחייב לדבר כדי להרגיש שהוא קיים. חש רעידות ברגליים. אומר שמשהו משך אותו לעשות זאת (את המדיטציה) למרות שהרגיש שהוא עושה משהו אסור. מאז המקרה חלו בו שינויים: עצם זה שהיה מסוגל לספר על החוויה שעבר זה דבר שלא היה סביר שיקרה קודם לכן. כמו כן, נראה שהכפייתיות נעלמה. אך השיפור כנראה חיצוני בלבד, הוא מרגיש שמצבו הורע ו"מה שבפנים זה לא מה שנראה כלפי חוץ" "לא מרגיש כלום, אין רצון לכלום". פסיכיאטר שניסה לדבר אתו לא הצליח לתקשר אתו (מדבר משפטים לא ברורים). יש לציין שהבחור לא משתמש בסמים! אשמח לקבל תגובה: 1 . פסיכולוג\פסיכיאטר שיכול לנסות להסביר את מצבו. 2 . מישהו שעבר חוויה "מיסטית" דומה. תודה מראש. אחות מודאגת.

לקריאה נוספת והעמקה
16/12/2002 | 00:54 | מאת:

לאחות שלום, צר לי שאיני יכול לעודד אותך בקלות. קיים חשש שמדובר במצב רציני ולכן חשוב מאוד לנסות שוב ושוב להגיע לפסיכיאטר לאבחון. צריך להאמין לאחיך שכך הוא מרגיש, במצבים אלו צריך לתמוך בו ולתת לו חום רב, גם אם אינו עובד ואינו מתפקד אז לא ללחוץ עליו במצב זה. הדבר החשוב ביותר הוא להמנע מכל ביקורת, לא לבקר אותו, לא לריב איתו ובטח לא להסביר לו שמה שהוא מרגיש זה לא נכון. הגישה הנכונה היא להגיד לו שאנו מאמינים שזה מה שהוא מרגיש למרות שהוא נראה יותר טוב ואנחנו מקווים שהוא ירגיש יותר טוב. אני חושב שהוא נמצא במצב מאוד עדין, כדי לקבוע בדיוק יש צורך באבחון מלא, עד שיהיה לו בטחון להגיע לאבחון ולהפתח צריך לעודד אותו ולתת לו את ההרגשה שהמשפחה תומכת בו ותעזור לו. עם חום ואהבה אני מקווה שמצבו ישתפר והוא יפתח. ביי דר' גיורא הידש