מינון לפרפנאן

אני מקבלת פרפנאן במינון נמוך של 8 מ"ג לטיפול בחרדות ובציקולתמיה שרוב הזמן מתבטאת בנטיה להיפומאניה לפחות בחלק ניכר מהזמן, בתוספת לאסיוול שאני לוקחת לפי הצורך. אני יודעת שזה אמור להיות מינון מינימלי אבל שמתי לב שגם כדור אחד של 4 מ"ג מספיק כדי להרגיע אותי לרמה יחסית תפקודית ואילו כשאני לוקחת 8 מ"ג אני נעשית עיפה מידי או לחילופין מגיעה לקיצוניות השניה של דיכאון שמיד מתקשר אצלי למחשבות אובדניות ושמתי לב שכל הסיפור הוא עוד 4 מ"ג של הפרפנאן. יכול להיות שברמת הרגישות שלי ובעובדה שאני ממש ממש ממש גרועה בלקיחה של כדור באופן יום יומי ולא הסתדרתי בעבר עם לקיחה של טגרטול ואני רגישה ללמיקטל, אז הוחלט שעם הפרפנאן יש הכי פחות בלאגן אם אני לוקחת מתי שבא לי כי אני לא זקוקה לאפקט האנטי פסיכוטי שלו. אז שוב רציתי לדעת אם 4 מ"ג ככדור אנטי חרדתי יכול להיות פתרון שמצד אחד לא חזק מספיק כדי להגיע לצד של הדיכאון ומצד שני מרגיע מספיק ואם אני צריכה עוד רגיעה אז יש לי אסיוול.

ליפית אני חושב שהפרפנן ניתן לייצוב (מלשון יציב) ולא רק בגלל החרדות. לא הייתי "משחק" עם המינון של הפרפנן, אם תופעות הלוואי קשות מדי אפשר לבקש מהרופא לשקול להחליף את הפרפנן לתרופה אחרת מאותה הקבוצה. אבל כפי שאת מבינה לא כל כך קל למצוא את התרופה המתאימה לך....., בכל אופן אל תורידי במינון על דעת עצמך. כל טוב דר' גיורא הידש

תודה על התשובה וכמובן שלא יכלתי להתאפק ודילגתי על כמה כדורים, אבל אם הייתי מסוגלת לעשות מה שאומרים לי, כנראה הייתי מישהי אחרת וזה למרות שאני מקבלת את שיקול הדעת של הפסיכיאטרית, (מעניין מה היה קורה אם הייתי בקצר איתה) ומסכימה לשתף איתה פעולה בטיפול. מבחינתי אני מתנהגת למופת במיוחד אחרי שבסיבוב הקודם שהייתי בטיפול של פסיכיאטר הדרך שלי להרגיש עצמאות היתה לנסות מידי חודש בערך מינוני יתר בערך מכל תרופה שנתנו לי עד שבסוף הוסכם שעדיף שאשאר בלי כדורים כי אני מגיעה למיון קצת יותר מידי, סתם כי שיגע אותי שיש לי חפיסות כדורים בארון שאני צריכה לקחת באופן מסודר, העדפתי לקחת הרבה כדורים ביחד שיהיה מעניין ושהחפיסה תיגמר מהר. בקיצר עם כל ההיסטוריה שלי עם כדורים אני מעדיפה להוציא את "נטיות העצמאות שלי" בדילוג על כדור מאשר בקיצוניות ההפוכה. וכאן בהחלט שאלה רצינית, אני מניחה שאני לא האדם הראשון עם אישיות גבולית שיש לו בעיה עם הנושא של טיפול מסודר, אני באמת משתדלת הפעם לשתף פעולה וגם אז השתדלתי אבל הייתי יותר מוצפת וכאוטית מכדי ששיתוף הפעולה יכל גם להיראות רק עם השיחות החזקתי מעמד תקופה יחסית ארוכה אבל גם שם עשיתי בלאגן בשלב כלשהו כי זה כבר היה מסודר מידי עבורי. איך מתגברים על הכאוס הפנימי הזה מספיק כדי לקבל טיפול? ברגע שיתחיל הטיפול השיחתי אז ההתנגשות שלי רק תגבר כי בטח אגיע להצפה גדולה יותר ואז אולי יהיה לי יותר קשה לא להתנהג בצורה הרסנית.

לעבור לטיפול בתרופה שניתנת בזריקה אחת לחודש, במקום נטילה יומיומית של כדורים. בצורה כזאת לא תקחי יותר מדי, או פחות מדי, אלא רק כמה שצריך.