טיפול חוזר
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום ד"ר, אני מקווה שאתה זוכר אותי ואם לא(ואני אבין אם כך) תקציר קצר: אני טופלתי בעבר בלוסטרל(50 מ"ג),ליתיום(900 מ"ג) ומרוניל(225 מ"ג). שילוב זה הגיע אחרי המון נסיונות כושלים של טיפולים עם תרופות מהדור החדש(ציפרמיל, ציפרלקס,רמרון,אפקסור,סרוקסט). אני סבלתי מהפרעת חרדה ודיכאון. השילוב הזה העמיד אותי על הרגליים. אחרי 9 חודשים של טיפול החלטתנו אני והרופא המטפל לרדת בהדרגה זהירה עד כדי כלום. לצערי, שבועיים אחרי שהפסקתי סופית חזרתי להרגיש לא טוב, אבל חייבת לציין כי גם היום ביחס לפעם שעברה מדובר במשהו קל יותר מכל הבחינות. חזרתי לרופא והוא החזיר לי את הטיפול כמו שהיה ואף הוסיף עוד 50 מ"ג לוסטרל. כיום אני לא מרגישה טוב, אבל בעיקר לא מרגישה, מעין קיפאון רגשי מתסכל. אני נוטלת את המינון הגבוה הזה מזה 6 שבועות ושלושה ימים ועדיין אין שינוי. אני רוצה לדעת האם יש סיבה לכך שאינני מגיבה עדיין? האם בטיפול חוזר לוקח יותר זמן? האם אני צריכה להפסיק לקוות כי כבר אין סיכוי שהכדורים יסייעו? אני לא יודעת איך להציג ממש את מה שעובר עלי, אבל מה שכן אני יכולה להגיד זה שאני לא מרגישה הרבה, כאילו מנותקת מהמציאות. לפעמים אני חושבת שאולי קפצתי מהר מידי לתרופות ולא ניסיתי להמתין ולהתמודד לבד, כי אני חושבת בדיעבד שאולי נלחצתי מהרגשה לא טובה שתקפה אותי ו"קפצתי" חזרה פנימה ועמוק כי פחדתי נורא שמא זה יקרה שוב...אני סתם מנסה להבין ולתת סיבה אמיתית למה אין עדיין השפעה של התרופות... אני אשמח אם תשיבו במהרה.
למירית טוב לשמוע ממך למרות שהדברים לא כל כך משמחים...., באופן כללי עדיין מוקדם לדבר על תגובה לתרופות, מדובר במספר תרופות וסביר שתגיבי להן היטב. בינתיים הייתי חושב להעזר בתרופת הרגעה כמו וואבן או לוריוון שיקלו עליך באופן זמני כי היא תוריד את החרדה. כמובן שקיימת אפשרות שתחושת הריחוק היא מהמינונים הגבוהים של התרופות. בכל אופן 9 חודשים הם זמן קצר מדי להפסקת טיפול כאשר מדובר "במקרה עקשני" לטיפול. חבל, אבל נקווה לטוב. כל טוב דר' גיורא הידש