שאלה דחופה ביותר למומחים?
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום!מיצטערת שההודעה קצת ארוכה,שמי לימור אני בת 27 ואני נשואה 5 שנים.במשך שלוש וחצי שנים עברתי טיפולי הפריות קשןת ומייגעות,ניקלטתי להריון בהפרייה ה-6 ומיפה החלו כל הבעיות.כל ההריון הייתי מרותקת למיטה אצל אימי מכיוון שההריון היה לי מאוד קשה,במקביל הפסקתי את עבודתי,לצערי הרב ההריון לא היסתיים בטוב,בחודש השביעי אושפזתי עם תיסבוכת מי שפיר ובוצעה לי לידה מוקדמת ללא תינוקת חייה.עברתי את כל "החוויה" של הלידה(צירים,ירידת מים,ובעיקר ציפייה לתינוקת שבאה לאחר תקופה לא קלה.)התינוקת נולדה וכל זה לא ידעתי שהיא איננה בחיים וגם איש לא העז לספר לי אפילו לא הצוות הרפואי.עם כל זה עוד שמו לי אותה על הבטן למיספר שניות שנימשכו כמו נצח.לשאלתי למה התינןקת איננה בוכה כנהוג המציאו לי תרוצים.מייד נילקחתי לחדר הניתוח מכייוון שהייתי בסכנת חיים ואיבדתי את הכרתי כי השיליה נישארה ביפנים ועטפה לי את הריאות.אנסה לקצר.לאחר שגיליתי שילדתי איננה בחיים לקיתי בטראומה ובדיכאון חזק,שבעיקבותיו הייתי מאושפזת בשני בתי חולים פסיכיאטריים.הריאשון לא עזר וניגשתי באופן פרטי לשני שהוחלט לאשפז אותי.עברתי אינספור כדורים שלא התאימו לי לבסוף ביצעו לי מכות חשמל לראש שתודה לאל זה הדבר היחיד שהחזיר אותי לחיים.שוחררתי לביתי והתחלתי אט אט לחזור לחיים.תיפקדתי בבית,צחקתי,יצאתי,נהנתי,מידי פעם היו לי גלים והתקפות של בכי והיסטרייה אבל,לאחר תקופה זה עבר.ליפני 5 חודשים ניקלטתי להריון שוב הפעם באופן טיבעי ללא טיפולים,אך,גם את ההריון הזה הורידו בחודש 3 מכיוון שלא נימצא דופק.לקחתי את זה לא הכי קיצוני מכיוון שהיסתכלתי על חצי הכוס המלאה שאני יכולה להיקלט באופן טיבעי.ליפני יומיים התחלתי שוב להרגיש לא טוב סתם ללא שום סיבה,הלחצים בראש,הפחדים מהמחלה שחלילה לא תחזור,והלחצים בחזה.אינני רוצה את המחלה שוב, היסתדרתי יפה בילעדיה זו מחלה רעה מאוד שאני מעדיפה לוותר על יד ולא אותה.*יש לציין כי אינני במעקב רפואי בבריאות הנפש,מכיוון שאני נורא מפוחדת ללכת לשם,כמו כן הפסקתי את הכדורים על דעת עצמי במשך 5 חודשים והיסתדרתי יופי.אגב,ליפני ההריון הריאשון עבדתי בעבודה נורא מכובדת,וכיום אני עברתי קורס וכרגע אני בבית.מידי פעם אני מרגישה תחושה של ריקנות בחיי ושנהייתי אישה אחרת לגמרי.היום לקחתי כדור הרגעה על בסיס טיבעי ששמו:"קלמנרבין ".והוקל לי במיקצת.אני פונה אליך בבקשת עזרה מה עלי לעשות ביכדי שהתופעות יעלמו?אני נורא מפחדת מהמחלה הזו ואני לא כל-כך רוצה לחזור לכדורים.חשבתי על דיקור סיני האים זה עוזר מבחינה נפשית ומה דעתך על מצבי. אני רןצה להמשיך בחיי שיגרה וליבנות חיי מישפחה,יש מצב שהמחלה הזו תעלם לנצח?ושוב סליחה על המיכתב הארוך.
ללימור צר לי על הדברים הקשים שעברת ואני מקווה שבקרוב תכנסי להריון ויוולד לך ילד בריא. מהבחינה הרפואית מדובר על מצב נפשי שהוא תוצאה של סיבות ברורות שיתכן מאוד שכל אדם במקומך היה מגיב עם דיכאון. לכן הדבר החשוב ביותר הוא לחזק אותך ולתת לך כוחות כדי להתמודד עם הציפיה לכניסה להריון וההריון הבא. הדבר החשוב ביותר שיש לעשות הוא להגיע לשיחות-פסיכותרפיה כדי לעבד את הדברים שעברת וגם לשפר את המצב הנפשי הנוכחי. במידה וקשה לך להגיע למרפאה לבריאות הנפש אפשר לנסות להחליף את המרפאה, אולי בבית חולים כללי הקרוב לאזור מגוריך ישנה מרפאה פסיכיאטרית? אולי ישנה מרפאה של קופת חולים או רופא עצמאי (מכבי, מאוחדת) אשר יכול לתת את השירות מבלי להגיע למרפאה? בכל אופן הדבר החשוב הוא להגיע למסגרת של שיחות-פסיכותרפיה וכנראה גם להמשיך בכל זאת בטיפול תרופתי כדי למנוע מצבים של דיכאון בעתיד. כל טוב דר' גיורא הידש