תודה לד"ר הידש ולדור + המשך (הטיפול בויפאקס)

מעניין (או מוזר) - יש שינוי במצבי מהיום במצב הדכאון והאפטיה שלי. שינוי קל אך בכל זאת! קמתי מהמיטה ופתאום....חשבתי לעצמי: "טוב, מה התוכניות להיום? אולי כדאי לא למשוך זמן וישר לצאת עם הכלב, למשוך כסף, לקנות תרופות ועוד דברים שמזמן צריך? כדאי לי גם ללמוד היום כדי לסיים את החובות....ובעצם, אולי אפילו אוכל לסדר את הבגדים, שמחכים כבר שבועות בערמה מהמייבש?" אז אני חושבת עכשיו: האם בכל זאת ההחמרה במצב הדכאוני היתה בעצם רק תופעת הלווי מהתרופה החדשה? ועוד שאלה משמעותית - בקשר לשיחות. האמת שלפני שנים ניסיתי גם שיחות עם פסיכולוגים, גם פסיכוטרפיסטים וגם ביופידבק. אך למרות שעשיתי מעמצים, זה לא עזר אפילו קצת. הייתי מאוד מתוסכלת לבזבז סתם זמן, כסף ותקווה. לעומת זאת, לפני כמה שנים היה מצב כשתרופה (סרוקסט) לא רק פטרה לי את כל הבעיות המגבילות את התפקוד היומיומי של התקפים, אגורפוביה, חרדה ודכאון, - היא ממש העמידה אותי על הרגליים, הרגשתי עצמי, אופטימית, עם בטחון עצמי, עצמאית, השגית ואסרטיבית. במלים אחרות, לא הייתי צריכה עזרה פסיכולוגית או שיחות, אפילו הרגשתי צורך לעזור לאנשים אחרים שעברו מה שעברתי. הייתי כל כך חזקה ומאושרת, בהחלט לא באופוריה - פשוט הייתי אני, כמו שתמיד ידעתי שאני מסוגלת. לכן שאלתי: האם כ ו ל ם ותמיד חייבים שיחות? או רק אם התרופות עוזרות לא ב100%? האם אנשים כמוני שכבר יודעים שיש מצב להגיע לשקט וחופש נפשי רק בעזרת התרופות ללא פסיכולוגיה, גם הם (למרות שלא ירגישו צורך לשפר או לטפל במשהו), חייבים לעבור פסיכוטרפיה? או שזה תלוי בסיבה הראשונית להפרעה ( יותר גנטי ותורשתי או יותר פסיכולוגי וטראומטי)? היום אני עוברת מ1.5 ל3 כדורים ליום (פי 2 מאתמול, 37.5 כפול 3), יכול להיות שזה יגרום להחמרה זמנית נוספת? תודה.

לנס אני שמח שאת מרגישה טוב יותר ומקווה שזה ימשך כך. בדרך כלל אנחנו ממליצים על שיחות כאשר הן מתאימות לאדם מסויים והוא עשוי להעזר בהן. יש לזכור שהשיחות הן הטיפול המעמיק יותר. יתכן שבפעם הקודמת היית בדיכאון ולכן הפסיכותרפיה לא כל כך עזרה, יתכן שכעת כאשר את במצב נפשי טוב יותר גם השיחות יהיו יעילות יותר.. בכל אופן לא כל אחד זקוק או חייב שיחות, אבל מי שיכול בהחלט מומלץ כל טוב דר' גיורא הידש