חרדות וסיוטים

שלום רב, אני לא יודעת בדיוק מאיפה להתחיל. אני בת 32 נשואה כ-8 שנים ואמא לשני ילדים, שאחד מהם הוא ילד מעט חריג. גדלתי בקיבוץ עד גיל 12. לפני כמה שנים התחילו לחזור אלי קטעי מידע לפיהם עברתי סג מסויים של התעללות מינית מצד ילדות גדולות ממני (או שהייתי שותפה אתן בהתעללות בשניים מבני כיתתי). כיוון שאין לי קשר הדוק עם החברים מהקיבוץ קשה לי לבדוק אתם מה בדיוק קרה. בירורים שונים בכל מני דרכים העלו כי אכן הייתה התעללות ואכן כל מי שאני זוכרת ממנה היה שם אבל לא הצלחתי לבנות תמונה ברורה. בטיפול פסיכולוגי שקיבלתי בעבר הפסיכולוג לא היה מעוניין לגעת איתי בנושא. עם, או בלי קשר, ימי הנערות שלי חלפו בחיפוש מתמיד אחר מישהוא שיחבק אותי ולא הייתה מסיבה ממנה הייתי יוצאת לבד. עד שהיכרתי, את מי שהוא בעלי כיום, המבוגר ממני ב-11 שנה. מאז שאני זוכרת את עצמי אני סובלת מסיוטים קשים ביותר בלילות, הכוללים רצח (לעיתים אני היא שמבצעת אותו), דם, חטיפות והרבה, הרבה סקס. בחלק מן החלומות אני מרגישה כי אני רוצה לברוח אבל לא יכולה.אני לא מצליחה לזכור מתי ישנתי לילה שלם, ואם כבר ישנתי, מתי קמתי ערנית. בתפקוד היומיומי אני קיצונית מאוד רגע מאושרת רוקדת ועליזה ובשניה הופכת ל"מפלצת" רגזנית ושטלתנית, כך גם בעבודה, גם עם בעלי, גם עם משפחתי וגם עם ילדי. כמו כן קשה לי מאוד לשלוט בעצמי ואני מתחילה לבכות במהירות מטורפת אם משהוא קורה בניגוד לאיך שתכננתי אותו גם כמדובר בלקוחות או מעסיקים. מעולם לא הצלחתי לפתח יחסים עם בנות ובכלל איני מצטיינת בשמירת קשרים ואין לי חברים אמיתיים, למרות שאני יודעת שאנשים מעריכים ומכבדים אותי. הבטחון העצמי שלי נמוך מאוד ואני ביקורתית מאוד כלפי עצמי. יש לי תקופות של שפל שבהן אני לא מסוגלת להשאר עם הילדים ל- 10 דקות לבד (גם נפשית וגם פיזית). ותקופות מעולות בהן אני רוקדת ומשחקת אתם כל הזמן. אני לא יודעת מהי בדיוק ההגדרה של סכיזופרניה והאם היא יכולה להופיע בדרגות שונות, אך בתקופה האחרונה יש לי תחושה חזקה כאילו יש בי שני אנשים (צדדים) צד אחד שחולה על הילדים שלי, מפרגן להם, יוצר אתם, מנשק ומחבק וצד שני שלא יכול לסבול את הקיום שלהם (ושני הצדדים הללו הכי אמיתיים בעולם) צד אחד שעוצר את האוטו לפני תאונה/אסון וצד שני שכבר מדמיין הלאה את התאונה ואת הדם ועוד כהנה וכהנה "נפלאות"... חשוב לי לציין כי הדברים נשמעים קיצוניים מאוד אך על פניו, לפחות כלפי חוץ, אני מתפקדת רגיל אני אמא טובה (לא סופר מאם אבל אמא טובה ומחבקת ואוהבת), משתדלת להיות רעיה סבירה (למרות שלצערי זה התחום המוזנח ביותר בחיי) בת טובה להורי, עובדת טובה אבל כל זה דורש ממני מאבקים פנמיים גדולים ואנרגיות שאחת לכמה זמן פשוט הולכות ונגמרות, מה שיוצא לידי ביטוי בלחץ דם נמוך, כאבי ראש וירידה בברזל (אני גם צמחונית). ואחרי כל זה. השאלות שלי הן האם נראה לך כי עלי להמשיך ולהדחיק את מה שקרה בילדותי או לנסות ולהתמודד עם זה. אם להתמודד אז איך? האם אלו תופעות שאכן קשורות בסכיזופרניה ברמה כלשהיא? איך אפשר לטפל/ לעבוד על כל הנושא של הבטחון והערכה העצמיים? איך מטפלים בסיוטים וישנים יותר טוב, כדי להיות מעט חזקה יותר? מצטערת על האורך אבל אני מאוד מבולבלת ומתוסכלת. תודה מראש

שלום, עם כל הכבוד למכתבך ויכולת הביטוי שלך, יהיה זה יומרני מצידי לאבחן לפי מכתב ברשת...., בכל אופן אנסה לעזור ואתייחס כמיטב יכולתי. בכל המכתב לא קראתי ולא מצאתי סמנים לסכיזופרניה כדאי לבצע בדיקות גופניות, גם רמת המוגלובין בדם בשאלה של אנמיה, וחשוב מאוד רמת B12 אשר יתכן שאת סובלת מחוסר של הויטמין. כפי שאת כותבת קיימת מצוקה לא קטנה, הדבר החשוב ביותר הוא קודם כל להגיע לאבחנה נכונה, לכן כדאי להגיע לפסיכיאטר ולשקול יחד אתו את אפשרויות הטיפול. כידוע הטיפולים הנפשיים הם בשיחות=פסיכותרפיה וטיפולים תרופתיים. לכל דרך יש את היתרונות והחסרונות שלה אבל השילוב של שניהם הוא הטוב ביותר. כל טוב דר' גיורא הידש