תופעות לוואי קשות של תרופות פסיכיאטריות

לפני כשלושה חודשים אמי חוותה הרועה טראומתי וכתוצאה ממנו נכנסה למצב פסיכוטי קשה (אשליות, בלבול וניתוק מוחלט מהמציאות). היא טופלה מיד בפרפנאן והסימנים הקשים של ההתקף עברו כעבור שבוע. להמלצת הרופאים היא המשיכה לקחת את התרופה במינון נמוך יותר. במהלך החודשיים הבאים מצבה היה יציב (השתפר עוד קצת) אבל הופיע קושי רב בריכוז (לא יכלה להתרכז יותר מחצי שעה במשימה) ולכן לא חזרה לעבודה. בתום החודשיים האלה המצב התחיל להתדרדר. הרופאים אבחנו את המצב כדיאון פוסט טראומתי אשר כנראה נוצר בגלל השילוב של הטראומה והעובדה שלא חזרה לעבודה (עובדה שהטאר לקחה קשה מאוד). ההחמרה באה משני כיוונים: מצד אחד התופעות הקלאסיות של דיכאון וקצת חרדה, ומצד שני כאבים פיסיים (צריבה של העצמות בתוך הגוף) אשר לטענת הרופאים היו תופעת לוואי של פרפנאן. אז הוסיפו לה לטיפול דקינט אשר אמור להרגיע את תופעות הלוואי של פרפנאן ורמרון אשר אמור לעזור נגד הדיכאון. את הרמרון היא התחילה לקחת כרבע כדור (30 מג) ועלתה כל שלושה ימים בעוד רבע עד שהגיעה לכדור השלם (זה היה לפני כשבוע וחצי). בערך בזמן הזה התחילו להופיע אצלה התקפים חזקים מאוד של חולשה. היא מתארת את זה כחולשה נוראית בכל הגוף כאילו שהגוף שלה הופך לצמר גפן ומספר רב של פעמים היא בכתה שמרגישה שהיא הולכת למות. לפי מה שקראתי על דיכאון קליני ועל התרופות שהיא לוקחת אני מצליח להבין מה יכול לגרום להרגשה מסוג זה (האם זה חלק מהתופעות של הדיכאון? האם תופעת לוואי של איזו תרופה או שילוב של כמה תרופות?) איננו יודעים מה לעשות ולאן לפנות! הפסיכיאטר רק אומר שזה יעבור ושצריך סבלנות. לי אישית נראה שזו תופעת לוואי של התרופות אבל כמובן לא מומחה גדול. האם מישהו יכול לעזור?

לדני אכן שאלה קשה והאבחנה המבדלת אינה קלה. האם מדובר בתופעת לוואי של התרופות או חלק מהמצב הדיכאוני של מחשבות שווא הקשורות לדיכאון. במצבים כאלו בדרך כלל מדובר במחשבות הקשורות לדיכאון והן מעידות על דיכאון עמוק, ופחות סביר שמדובר על תופעת לוואי של התרופות. יחד עם זאת האם אפשר להחליף את הפרפנן לתרופות מאותה הקבוצה אבל מהדור החדש (רספרידל למשל?), תתיעץ עם הרופא המטפל. כל טוב דר' גיורא הידש