מה עושים עם מישהו כזה?

אני יודעת שזה אולי לא במקום. אני פורשת פה מידע רב על מכר שלי. המידע נמסר מידי מישהו שקרוב אלי ומאוד ומכיר אותו מספר שנים. מדובר בגבר כבן 60 שאישתו חולה מאוד וכנראה תמות בחודש הקרוב. איטיליגנציה גבוהה- כמעט סיים שבעה דוקטורטים, היה האסיסטנט של דמות ידועה ומכובדת מאוד באקדמיה בארץ ובחו"ל. נחשב בצעירותו ל'צעיר מבטיח' במגוון תחומים- משפטים, ספרות, פילוסופיה, מתמתיקה, הסטוריה. מטפל באופן מסור באשתו החולה. מתנהג או מנסה להתנהג בחביבות. רוב חייו לא התפרנס, עבד כמורה בכל מיני מקומות יוקרתים, ובכל פעם הסתכסך ועזב עקב חילוקי דעות פילוסופים. התרגש פעמים והתחתן שלוש פעמים. לא תמך כלכלית בשני ילדיו. לא תמיד החליט האם הוא יכול לשמור עם קשר עם ילדיו. בגד פעמים באשתו הראשונה. היה אגרסיבי כלפי שלוש נשותיו , לא אלים אבל משפיל צועק וכו'. אימו- ילדה אותו בגיל מאוחר, הייתה מהגרת 'סנובית' שרצתה לנהל אורח חיים 'יוקרתי' אך לא יכלה כיוון שבעלה לא הרוויח מספיק ולכן נכנסו לחובות. הייתה אישה מאוד לא נקיה (האחין שלה מספר שכאשר בא לאכול אצלם היה רוחץ את כלי האוכל לפני הארוחה), רדתה בבנה ובבעלה, היה לה חשוב 'מה יגידו השכנים'. לקחה אותו בגיל 7 לארץ מוצאה וחזרה עימו כעבור שנה, גוננה עליו יתר על המידה ובו בזמן לא עודדה אותו, ושום דבר שעשה לא היה טוב מספיק ילדות ונעורים- לפי השמועות היה במרכז הענינים, נחשב ל'צעיר מבטיח', היה תמיד טוב בלימודים, פעיל בתנועת נוער, שייך לקבוצת נערים מוצלחים. התגיס לצהל והיה ביחידה לוחמת. אוניברסיטה- היה תלמיד מוצלח, אך עזב וחזר מספר פעמים בכמה פקולטות וחוגים שהוזכרו למעלה, במהלך לימודיו לתואר ראשון כתב עבודה לקורס באנגלית שעבורה הוצע לו לקבל תואר שני – הוא סרב, התקבל לתוכנית דוקטורט בארצות הברית (נסע לניו יורק עם אישתו השנייה וביתם), אך לא התמיד בלימודיו והעדיף לעבוד בעבודת שליחויות, כפי הנראה בתקופה זו התאשפז (אישפוז פסיכיאטרי) אך אין מידע על כך. גירושין- אשתו הראשונה חתמה על הסכם גירושין עם ילד בן שלוש, לאחר עשר שנות נישואין כשהיא מקבלת את רוב הרכוש ועליו לא מוטלת חובת מזונות, לא תמך בבנו מעולם ולא טרח לקנות לו מתנות יום הולדת. לקח לו זמן רב להחליט אם הוא שומר על קשר עם בנו. אשתו השניה התגרשה ממנו (בניו יורק) כשהתברר שהוא לא מתפקד כאב, לא כמפרנס ולא ברור אם משלים את כתיבת התיזה שלו. נשאר ללא כסף כשהוא בניו יורק, ונאלץ לבקש מחבר שישלח לו כרטיס טיסה, בינתיים התגורר בלופט של חברים. אישתו השלישית לה נשוי חמש עשרה שנים פרנסה אותו ודאגה לרוב מחסורו, בזמן הזה הוא כמעט כתב כמה עבודות דוקטורט אך לא סיים אף אחת מהן, לעיתים תרגם ספרים אך לא באופן עקבי. מבזבז כסף על בטריות, עפרונות, עטים נובעים, מכשירי חשמל קטנים, חומרי נקיון וחומרי טיפוח, מילונים- יש ברשותו מעל 100 מילונים ומשקפים. לא אחראי- לא מסוגל להשקות עציצים, מאחר בטווחי זמן של שעות, צורך אלכוהול בזמן שנוטל תרופות, מבטל פגישות ברגע האחרון. אוכל- תמיד יגמור כל מה שנמצא על השולחן, גם בנוכחות אורחים יאכל את השאריות ישר מהקערה המרכזית, מחזיק מאגרים של קופסאות שימורים, שקיות זבל, מפיות, וכלי אוכל. קונה אוכל במקומות יקרים ונוהג להזמין שתימנות עיקריות במסעדה. אבד את רשיון הנהיגה שלו ולכן לא נוהג. אוהב 'הלקאה עצמית' כאשר כועסים עליו. נהנה מהכעס עליו מתחבר עם אנשים שולים ותמהונים- עובד זר שעובד אצל השכנים, הירקן הכי רמאי בעיר, תלמיד שהתאשפז על רקע נפשי וכו'. בעל נטיה לדיכאון- נטל פרוזק בעבר ידוע שעבר פסיכואנליזה לעיתים מפחד לצאת מהבית, עשוי לבטל פגישה ברגע האחרון בגלל זה. נוטה להתרפק על העבר, גם אם לא היה טוב כל כך. התרחק מרוב חבריו עקב חילוקי דעות פילוסופים אקדמים. נוטה לקחת תרופות משככות כאבים. אוגר חפצים, אך לא שומר עליהם מאורגנים. לא שומר על רכוש בעל ערך- כלי כסף, כלי אוכל יקרים, אומנות חתומה, ספרים עתיקים וכו'. מחלות: סובל מלחץ דם גבוה, דלקות פרקים, בעיות במעים, השמנת יתר, פלטפוס, כאבי גב. כמובן שהבן אדם הצליח לחיות עד גיל 60, אבל פה גם מתחיל גיל של זקנה, הוא לא מתפרנס בעצמו ואישתו, שהיא המפרנסת בבית, תמות ואיתה גם פרנסתו. לפי הרגשתי מדובר בהפרעת אישיות (אחת לפחות) ולכן יש פה בעיה להביא את האיש לטיפול. כרגע יש אנטי גדול לעזור לו כי בגלל התנהגותו זה פשוט לא אפשרי.

לשירה לא כל כך הבנתי מה השאלה, למרות שנראה שמדובר באדם עם בעיה נפשית רצינית ואף אשפוז. כנרגע אני חושב שצריך לתת לו לסיים את הטיפול באשתו ולסיים את תקופת האבל, אחר כך בהחלט יש מקום לדאגה כיוון שישאר ללא האדם שהחזיק אותו במשך השנים בכל המובנים. חוץ מזה מה שלומך? כל טוב דר' גיורא הידש

אכן לא שאלתי שאלה בסוף, אבל אתה הרי יודע לקרוא בין השורות כך שהבנת את כוונתי. אני מכירה היטב את כלתו שמאוד מודאגת מכך שאחרי שאישתו תמות, הוא ייפול עליהם נטל בגלל התנהגותו. מה חרדה מהעתיד לבוא מעורבת בכראב כי בכל זאת מדובר בחם שלה... שלומי בכלל לא טוב. אני חושבתש אני שוב בדיכאון, אבל אני מתנחמת בזה שאני נשארת פעילה, מצליחה לעמוד בכל ההתחייבוביות שלי די טוב. כרגע אני לא רוצה לחזור לקחת תרופות: 1- כי זה אומר שהפעם אני אצטרך לקחת תקופה ארוכה יותר משנה 2- כי בפעם שעברה הייתה לי בעיה רצינית עם המשקל שיש לה(כמה אירוני) משקל מאוד גדול במצבי היום. 3-ברור שאם המצב ידרדר אין שום ספק שאני אחזור לקחת אנטידפרסנט. כמובן שטרם יצאתי עם מישהו, ובניגוד לכמיהה העזה שיש לי לבן זוג, יש לי גם רצון עז להימנע ממפגשים חברתיים (ברור לי שזה חלק מהדיכאון ולכן אני לא נכנעת לרצון הזה כל כך מהר.) אני מקפידה ללכת 4 פעמים בשבוע לחדר כושר וזה עוזר לי לייצר קצת מצב רוח יציב במהלך היום. אני מתחילה לחשוב שאולי יש לי הפרעת אישיות סכיזואידית (אולי זה בגללש אני לומדת עכשו על פסיכופתולוגיות, ושם כל אחד מדביק לעצמו איזו הפרעה), ואז זה גם יכול להתאים עם הדיכאון שהיה לי (אלו הרי אנשים שנוטים לדכאונות) אל דאגה זו לא איזו מחשבה שמטרידה אותו, אלא רק משהו שעבר לי בראש.... אני מקווה מאוד שהמצב ישתפר איכשהו, כרגע קצת קשה כי אין לי אפשרות כספית לחזור לשיחות, מה שנראה לי היה יכול מאוד לעזור, ולו בפריקת מתחים, אבל בגלל שאני צריכה לשלם שכר לימוד, אנילא כל כך יכולה להרשות לעצמי. אני מנסה לעשות חק מהעבודה דרך המנחים שלי בבי"ח (פרופ' פסיכיאטר ורופאה פסיכיאטרית) אני לומדת פעם בשבוע בבי"ח הפסיכיאטרי בבאר יעקב (דרך האוניברסיטה) בעיקר עם סכיזופרנים כרוניים וזה מאוד מעניין.