הפסקת טיפול
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום ד"ר הידש כתבתי כאן ב5.5 על כך שהטיפול גורם לי סבל רב בגלל הקרבה שאני חשה כלפי המטפל שלי והאנרגיה שמושקעת בכיוון והתחושה שאף פעם לא אהיה מספיק חשובה בשבילו. הייתי חוזרת מהפגישות עם הרגשת ריקנות איומה, תחושת מוות שמרחפת באוויר והגעתי למצב ממש לא טוב. לפני 9 ימים הפסקתי את הטיפול כי פחדתי שאני נקשרת אליו יותר מדי. מאז אני חווה התקפי חרדה קשים, דיכאון, בקושי מסוגלת לתפקד בעבודה ובלימודים _(אני סטודנטית) ואני בוכה רוב היום. אני מרגישה ממש באבל. איבדתי את האדם שהיה הכי משמעותי בחיי. אני מטופלת על ידו בסרוקסט 40 מ"ג ובשבוע האחרון לוקחת גם קלונקס. כלום לא עוזר. תחושת העירפול לא מרפה.התחלתי את הטיפול בגלל חרדת נטישה קשה שפגמה בכל קשר שיצרתי, ועכשיו אני מרגישה שהוא פשוט 'עבד' עלי כל הטיפול, כאילו שאכפת לו, כאילו שאני חשובה לו ועכשיו אני שוב לבד, וגם האדם שהכי סמכתי עליו כבר לא איתי.
היי צר לי לשמוע על הרגשתך והחזרה של הדברים שאת כל כך פוחדת מהם. מדובר על קטיעה של טיפול וחבל שכך, כדאי לנסות לפחות לבצע סיום מסודר של הטיפול, לקבוע עוד מספר מסויים של שיחות, בין שתיים לחמש ולדבר על התהליך של הסיום וכיצד יהיה בלי המטפל ובלי הטיפול. יצרת קשר טוב עם המטפל וחבל לקטוע את הטיפול בלי הכנה והתכוננות. תשמרי על עצמך הידש