סכיזופרניה כרונית

שלום ד"ר הידש, בתי בת ה-29 סובלת זה כ-5 שנים משמיעת קולות, הרופאים ניסו כל תרופה הקיימת בארץ, כולל התרופות הישנות והחדשות,גם לפונקס וגאודון, ושום תרופה לא מפסיקה את הקולות. היא מאושפזת בשנים האחרונות במחלקת פתוחה, אך היא שקועה בעצמה רוב הזמן. יש לציין שהיא היתה חריגה מאז שנולדה, אך הסתדרה פחות יותר, אם כי לא היתה עצמאית מעולם, ותמיד היתה ביישנית ומפוחדת. שאלתי היא, האם יש לך איזה רעיון לשפר את מצבה? אם תרצה, אוכל לכתוב לך פרטים נוספים אודות מצבה. תודה

ליהודית שלום, כן בהחלט פרטים נוספים רק יועילו. לצערי ישנם אנשים שהתרופות לא פותרות להם את כל הבעיה... ולכן יש צורך להוסיף טיפולים נוספים כמו פסיכותרפיה, טיפול משפחתי, ולאחרונה יותר ויותר מדברים על טיפולים קוגניטיביים בסכיזופרניה אולם יש מעט מאוד מטפלים כאלו בארץ והנושא בארץ ממש בחיתולים. כמו שאת כותבת, קיימות שתי בעיות, האחת הסכיזופרניה, השניה כנראה גם אישיות מופנמת במידה רבה ואם אני מבין נכון היא לא מהטיפוסים הלוחמים והחזקים. האם היו קשיי למידה ובעיות בקשב ובריכוז בילדות ובגיל ההתבגרות? תוסיפי ואשמח לפתח את הנושא, אני מקווה שאנשים נוספים יצטרפו לדיון. ביי דר' הידש

לד"ר הידש שלום ! תודה על תשובתך, כן היו לה קשיי למידה, בעיות בריכוז והבנת הנקרא,היא היתה בחינוך מיוחד מגיל12 , אח"כ במרכז שיקום חיפה, וב"ניצן", עד לפני כ-5 שנים, שאז אושפזה, בבית ספר עממי היא היתה בכיתה רגילה, עם עזרה של מורה מטפלת, וגם בבית רות בכרמל. היא היתה תמיד מופנמת, עברה בדיקה פסיכולוגית בגיל 12 שהראתה שהיא מאד מופנמת, ולא מאמינה בעצמה. היא נולדה עם אפגר 5. הבעיה העיקרית מאז האישפוז היא שמיעת הקולות, בדרך כלל קולות של אנשים שמדברים אליה לא יפה ומקללים אותה. הלפונקס בתחילה עזר לה במעט, היא הפכה להיות יותר רגועה, כי בתחילת האשפוז היא צעקה הרבה, והיו המון התפרצויות כעס, וגם צחוק, וגם מצב של קטטוניה, לאחר מספר חודשים של הלפונקס,עד 450 מ"ג, היא התחילה להיות מאד רדומה, יותר ויותר, ואז התחילו להפחית את הכמות ולנסות להוסיף לה פעם זיפרקסה, אח"כ רספרידל, וכעת גאודון, אך עם כל תרופה אין שום שינוי. כשמפחיתים את הכמות, היא פחות רדומה, אך יותר שקועה בקולות, לפעמים צוחקת בגלל הקולות, אך לרוב עצובה מאד. כמה שניסינו להסביר לה שהקולות אינם אמיתיים, היא תמיד עונה: " אבל אני שומעת שמדברים אלי, אז איך אפשר לא להתייחס?". איזו פסיכוטרפיה אתה מתכוון? היא נמצאת בבה"ח בסדנת עבודה, אך רוב הזמן רדומה שם. עובדת סוציאלית היתה מנסה לשוחח איתה, אחת לשבוע. ויש חוג בישול ומועדון לשעות הפנאי. היא כמעט שלא מדברת שם עם אף אחד, רק עונה כשפונים אליה ולא יוזמת שום שיחה. האם יש לך נסיון עם אורפ? PIMOZIDE היא לא מקבלת את זה, אבל שוקלים לנסות. אשמח מאד אם תשאל אתה שאלות רלוונטיות לבעיות, כדי שתקבל תמונה יותר אמיתית של המצב ואולי תוכל ליעץ יותר הרבה תודות, יהודית

ליהודית שלום, אורפ הי תרופה נוגדת פסיכוזה, בתכונתה היא מעוררת ומעודדת קשרים חברתיים ומורידה מאוד הזיות שמיעה. נראה שהפסיכיטר המטפל מתעניין מאוד ויודע, כנראה הוא קרא חומר מדעי עדכני ולכן חושב ברצינות על תרופה זו. התעדכנתי ותודה, גם אני למדתי ביי דר' גיורא הידש