דחוף בנושא תסמונת דיכאון קדם וסת

שלום, אובחנתי לפני יותר משנה ב- PMDD (תסמונת דיכאון קדם וסת) המונעת ממני מתיפקוד כבערך 16 ימים בחודש. ניסיתי ציפראמיל שעשני אפאטית ומסוממת, הפסקתי ומזה כשנה אני לוקחת אפקסור XR, שעזר בתקופת מה אולם לא לתסמונת עצמה. בנוסף האפקסור גרם לנעילת הלסת שלי ונאלצתי לעבור ניתו ושיקום שנמשך עד היום (בנוסף אני עייפה מאוד ומפהקת ללא הפסקה). אני בגמילה מאפקסור והרופא שלי נתן לי אדרונקס למנוע את העייפות ונעילת נלסת (ממנגנון הסרטונין), מה שנשמע מאוד הגיוני, אולם לאחר שהתייעצתי באופן פרטי בנושא התסמונת הנ"ל נוכחתי כי דוקא מחסור של סרטונין שנגרם כחוסר איזון של אסטרוגן הוא שגורם לדיכאון והעייפות. שאלתי היא האם ניתן לקחת אדרונקס (בתקווה שאני אגיב אליו טוב) במשך כל החודש וסרוקסט/לוסטראל או ציפרלקס בשבועיים בין הביוץ לוסת (תוך "משחק" של המינונים). אנא תשובתכם בהקדם האפשרי. תודה וכל טוב, זאת שמוכנה לנסות כבר הכל

זו הפעם הראשונה שאני שומע על הסיבוך של "נעילת הלסת", דווקא הציפרמיל הפעיל רק על הסרוטונין לא גרם לכך והאפקסור כן? האם כדאי ליטול תרופות אלו אם ישנו סיבוך כל כך קשה. נראה כי התסמונת הקדם ויסתית קשה ביותר? האדרונקס מעורר ואינו פועל על הסרוטונין, הייתי מנסה שיטות לא תרופתיות כמו דימיון מודרך והרפיה שעשויים לעזור יותר מהתרופות שלא כל כך הועילו. בנוסף הייתי שוקל פסיכותרפיה. מה דעתך? שבוע טוב דר' גיורא הידש