"שרידים" של הפרעת אישיות
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
בעבר אובחנה אצלי הפרעת אישיות, כנראה גבולית, שהיתה חוזרת שוב ושוב בנסיבות שונות. בשנה האחרונה הרבה מההתנהגויות שאופיינו בעבר פסקו, וכמובן שהוקל גם לי, ראיתי כי טוב ודאגתי ליישם את הכלים החדשים שרכשתי בהזדמוניות שונות. כנראה נשאר רק שריד אחד, הקשור לדמות מסוימת בחיי, שפשוט אינני מצליחה להשתחרר מהמחשבות הטורדניות והרודפות אחרי, הקשורות לאותה דמות. בשל כך, אני מרגישה את אותו הזעם המוכר, את הרצון הבלתי נשלט להתפרץ על מנת להגיע ל"קתרזיס", ואפילו שלמדתי כבר על בשרי שלאורך זמן ההתנהגות הסובלנית משתלמת, פשוט אינני מצליחה להשתלט על עצמי, ואני כמו הר געש לפני התפרצות נוראית. כמובן שאני מאד מאד סובלת, המחשבות הכפייתיות אודות אותה דמות, כיצד להרע לה, לפגוע בה בגלל שלדעתי פגעה בי בעבר, אינן נותנות לי מנוח. אני כבר לא ישנה 3 ימים, מתפקדת בפול גז למרות זאת, ואני פשוט על סף התמוטטות נפשית וגופנית. אנא הצילו!!!!! מה לעשות?!
לחני שלום, כל הכבוד, אינך מציינת בת כמה את אבל נראה שעברת תהליך יפה של התבגרות והסתגלות לקשיי החיים. כל הכבוד. בקשר לשאלתך, אם מדובר על תופעה של שלושה ימים, למרות שהיא מציקה לא הייתי מייחס לה חשיבות רבה מדי. הייתי מנסה להסיח את הדעת לדברים אחרים. יתכן שספורט, סרט טוב, פגישה עם חבר או כל דבר דומה עשוי לעזור, אפשר כמובן להעזר בתרופת הרגעה אם אין ברירה. אם מדובר בתופעה קבועה יותר, מספר חודדשים או שנים והתופעה החמירה לאחרונה הייתי חושב על חזרה לטיפול בנושא נקודתי זה.
