זעם ופגיעה עצמית

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

07/05/2004 | 17:46 | מאת: ג'ולייט

שלום, יש לי בעיית זעם מכל דבר פעוט בעיקר מהסובבים אותי אם מישהו מאכזב אותי הדבר ממוטט לי את כל עולמי ואני מתחילה לזעום ברגע שאני מתחילה לזעום מיד מתחשק לי לפגוע בעצמי אני יודעת שזה טיפשי והרצון הזה הוא בעיה והוא איננו בסדר איני יודעת איך להפטר מהרצון הזה בדר"כ אני מעסיקה את עצמי עד שאני ארגע לרוב באינטרנט או בטלפון תמיד אני צריכה לדבר עם אנשים בשביל לשכוח את הזעם שלי אך התלות באנשים היא איננה טובה מפני שאנשים מאכזבים אני מאוד רוצה להפטר מהרצון הבלתי נדלה הזה לפגוע בעצמי אך אינני רוצה לקחת כדורים מפני שהם לוקחים את כל האנרגיה שבי (היה לי עבר ארוך עם כדורים) וכשאני עליהם, אינני חיה. אני מטופלת באיזשהו מקום ואני נוטלת מינון מאוד נמוך של כדורי הרגעה (פרפנאן) שאינו פוגע בכל תחביביי. הייתי רוצה עצה איך להפטר מהרצון הזה לחתוך את עצמי ולפגוע בעצמי כי אני מספיק בוגרת לדעת שזה טיפשי. בתודה, ג'ולייט.

לקריאה נוספת והעמקה
08/05/2004 | 00:34 | מאת:

לג'ולייט שלום, כאשר ישנם התקפי זעם כפי שאת מתארת הייתי בודק קודם כל בעיה של הפרעת קשב וריכוז שאם היא קיימת אז היא מגיעה מהילדות. יש מי שהגדיר כעס "להעניש את עצמך על טיפשותם של אחרים", נראה שאת נופלת במלכודת זו שוב ושוב..... מה עם שיחות-פסיכותרפיה? שבת שלום, דר' גיורא הידש