ד"ר מבקש את חוות דעתך בבקשה, איזה סוג דיכאון יש לי

שלום ד"ר גיורא הידש, אני בן 24 וסובל מדיכאון, אני לא אוהב את העולם ואת האנשים ולא מרגיש בכלל שייך לעולם ולמה שיש לו להציע, אני כל הזמן חושב להתאבד והמחשבות התחילו כבר לפני 7 שנים, חזרתי בשאלה לפני 5 שנים ואני שונא את הורי שהביאו אותי לעולם ועל עוד דברים, אני רגיש מאוד ונפגע מכל דבר קטן, חוץ מזה אני מפחד מאנשים ולא יכול לתקשר איתם מרוב ביישנות, יש לי גם פנטזיות מיניות שאני לא אוהב של מאזוכיזם כלפי נשים(אני רוצה שישפילו אותי ויאנסו אותי וכו')דבר שקשה להגשמה, וחוץ מזה בשנה האחרונה נראה לי שאני לא רוצה כלל קשר עם נשים, חוץ מזה אני מפחד מנשים וכלל לא יכול לתקשר איתן, ומצד שני הן רק מושכות אותי מינית אבל אני לא מרגיש שיש לי בכלל מה לדבר איתן, בנוסף אני מרגיש שאני בכלל שונא נשים מהבית שהיה שובניסטי, אפילו שכבר הגשמתי את הפנטזיות אני שונא אותן. בנוסף לזאת אני לא אוהב כלום ממש כלום בעולם, אני לא רוצה לקום בבוקר אלא להמשיך לישון לעולם, אני לא אוהב לעבוד ולא אוהב ללמוד למרות שיש לי שכל, יותר נכון אני שונא את שניהן. אני חושב כל הזמן להתאבד והגעתי למסקנה שאני אתאבד ביום מן הימים כי אני לא רוצה לחיות בעולם הזה, ויש לי עוד כמה אלפי ש"ח אז אני מתקמצן עליהם ולכן עוד לא התאבדתי כי אני קמצן, גם להורים שלי יש רצון להתאבדות ויש לי אח עם סכיזופרניה. הייתי מאושפז בהתחלה לא רצו לתת לי כדורים נגד דיכאון היות ואמרו לי שהדיכאון שלי הוא לא בעיה במח. בסוף נתנו לי רסיטל חודש וחצי 20 מ"ג וזה לא עזר, אח"כ לקחתי מנה כפולה (כי אני שוקל 100 קילו)40 מ"ג למשך 3 שבועות(לאחר הפסקה של שבועיים) וזה לא עזר, למרות שפסיכולוג אחד אמר לי שהדיכאון שלי הוא משהו חיצוני ולא מבעיה כימית במח,- -הייתי אצל פסיכולוגית אחרת שאמרה לי שזה כן פנימי וזה משהו במח. הגעתי למסקנה בשלוש שנים האחרונות שהתאבדות זה הדבר הכי טוב בשבילי. גם רבתי כמה פעמים עם הפסיכיאטרים שלי ואין לי כימיה איתם, לאחרונה קיבלתי מרשם של איקסל נגד דיכאון מפסיכאטר חדש שאין לי כ"כ כימיה איתו, ויש לזה כל מיני תופעות לוואי. רציתי לשאול לחוות דעתך היות ואין לי כימיה עם כל הפסיכאטרים שהייתי אצלם, האם אתה חושב שהדיכאון והמחשבות האובדניות שלי הם פנימיים-כלומר משהו כימי בלתי מאוזן במח, שניתן לרפא אותו בתרופות, או שמא המח שלי הוא כמו כל אדם רגיל ולכן צריך לשנות את אופן החשיבה שלי וזה לא קשור לכימיקלים במח ובתרופות. אשמח מאוד לתשובתך.

שלום, נראה שאינך שייך לעולם הדתי אבל אתה צריך ויכול לבנות את השייכות לעולם אחר. אכן זהו תהליך קשה מפני שהעולם הדתי לא תמיד נותן את היסודות לחיים אחרים... אני רואה את הקשר בין גוף ונפש ופחות מבדיל בין סוגי הדיכאון. כלומר כל דיכאון מסיבה חיצונית משפיע גם על החומרים במוח, וגם החומרים במוח משפיעים על המצב הנפשי... לכן השאלה אינה מקור הדיכאון אלא האם תרופה עשויה לעזור ולשפר את ההרגשה. אני חושב שכדאי לנסות ולתת צ'אנס לאיקסל או לתרפה אחרת שלא גורמת לתופעות לוואי ולראות האם המצב ישתפר. כמובן שהטיפול הפסיכולוגי חשוב ביותר. כמו תמיד, הטוב ביותר הוא שילוב של שיחות עם תרופות. תשמור על עצמך והמון אושר דר' גיורא הידש

תודה רבה ד"ר עזרת לי מאוד, כי הפסיכולוג שלי כנראה הוליך אותי שולל או שהוא לא ידע את עבודתו בכך שאמר לי שתרופות לא משפיעות על דיכאון חיצוני ועשה את ההבחנה הזאת.