שוב בקשר ל bdd

הייתי פה לפני כשבוע ושאלתי היתה אם קיים בכלל ריפוי מלא ל bdd (body dysmorphic disorder) וביקשת ממני להרחיב. כפי שכבר כתבתי בהודעה הקודמת אני סובלת מההפרעה הזאת בערך8 שנים ואני בת 23. לפני כשנה אפשר לומר אבחנתי את עצמי כסובלת מההפרעה הזו לאחר שראיתי סרט תעודי בערוץ 8. הלכתי רק פעם אחת לפסיכיאטר בסוף הפגישה הוא שאל אותי שאלון כזה ובסופו אמר שאני לא זקוקה לשום תרופה אלא רק לטיפול פסיכוטרפי, אמנם כאשר ביקשתי ממנו הוא נתן מרשם לרסיטל לחודש. בזמן האחרון התחלתי לתהות אם אפשר לסבול מההפרעה ולא להיות בדיכאון קליני(דיכאון, תחושת עצבות, דכדוך כן אבל לא קליני, אין לי הפרעות שינה, אכילה וכו'). אשמח לקבל תשובות לשתי השאלות: אם קיים ריפוי טוטאלי או שתמיד נסבול מאיזשהו חוסר ביטחון לגבי מראנו לפני אנשים? והאם זה אפשרי לא לסבול מדיכאון קליני ויחד עם זאת לסבול מההפרעה ותאמין לי שאני סובלת... תודה ויום טוב

לדנה שלום, כמובן שאין סתירה בין שתי האבחנות והן יכולות להתקיים זו בצד זו. עם זאת אני חשבתי שאת ממהרת לאבחן את עצמך ואין מדובר על טיפול מסודר. ההמלצה שלי היא להגיע לטיפול מסודר ולבסס את האבחנה. אני קורא בין השורות בדבריך שיתכן שהפסיכיאטר לא הגיע לאותן המסקנות שאת הגעת אליהן. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש